סיקור מקיף

חקלאות מחממת

אם לפני זמן מה כתבתי על ״חקלאות-חורש״, הרי שהמשך ישיר הוא הצורך בחקלאות בה הסביבה הטבעית לא תפגע וימותנו פליטות גזי חממה.

אילוסטרציה: pixabay.
אילוסטרציה: pixabay.

נסיונות לדיון על ״תרומת״ החקלאות להתחממות העולמית נדחו לאורך השנים. תמיד הייתה התנגדות לכך ומסיבות מובנות. גם כאשר הלך והתברר הקשר הייתה מניעה מדיון בנושא בעיקר מצד מדינות עניות שחששו כי נסיונות לצמצום הפליטות מחוות חקלאיות יפגעו בתפוקה, בעוד מדינות עשירות חששו כי יצטרכו לשלם לחקלאים עניים כדי שאלה יוכלו להסתגל לשינויי האקלים.

הצורך לדון בנושא ברור שכן חקלאות ושימושים אחרים בקרקע ״תורמים״ כרבע מפליטות גזי החממה, זאת על פי ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO). מיתון הפליטות משטחי חקלאות חיוני כדי למתן את ההתחממות. אכן יש גם גידולים סביבתיים שכן  מטעים סופחים פחמן כך שפעולות יחסית פשוטות ע׳י מגדלים בארצות רבות יאפשרו תמורה מיידית לסביבה.

בשנים קודמות נסבו דיוני האקלים בעיקר על הפחתת הפליטות מתעשיות ומיצרני אנרגיה שהם הפולטים הגדולים, בעוד שהיחס בין חקלאות להתחממות לא היה ברור.

רק בוועידת האקלים בבון (נובמבר 2017) ״הופשר הקפאון״, כאשר נציגי המדינות הסכימו לדון ולפעול בנושא השפעת החקלאות על שינויי האקלים והיום יש נכונות לחפש דרכים ופתרונות, כאשר רבים מקווים כי הנכונות תוביל לפיתוח שיטות איבוד שתהיינה יותר עמידות לשינויי האקלים, יחד אם הפחתה בפליטות. כל זאת יחד עם ובשילוב של ייצור יותר מזון בשטח נתון. יש גם צורך להתחשב בעובדה כי יותר ויותר אוכלוסיות שהיו כמעט צמחוניות עוברות לצריכה של יותר בשר וחלב, כלומר מתברר כי צריך למצוא דרכים לספק יותר מזון בכלל ויותר בשר וחלב ללא הגדלת הפליטות.

יש מי שמתארים את היחסים בין חקלאות לאקלים כ״נישואים עצובים״, שכן ברור כי האקלים והחקלאות קשורים ומקושרים אחד לשני אבל הקשרים לא תמיד חיוביים. כך למשל, ברור שגשם בעיתו מהווה תופעה חיובית עבור החקלאות, אבל שיטות עיבוד וגידול גורמות לפליטות שגורמות להתחממות, וההתחממות גורמת לתופעות אקלים קיצוניות שפוגעות בגידולים.

על פי האזהרות של גורמים שונים, ״עד תום המאה הנוכחית יעלו הטמפרטורות בשתיים עד חמש מעלות״. כבר היום מתבטאים שינויי האקלים בסופות קיצוניות, גלי קור או חום, מכות ברד ומעל לכל תקופות בצורת ארוכות, תופעות מזג אוויר קיצוניות שיוחמרו ויגרמו  ללחץ על החקלאים והחקלאות. מכאן מסתבר כי גם החקלאים מחויבים לעשות למניעת פליטות ולריסון ההתחממות, ריסון שמצריך בין היתר גם שינויים בשיטות ייצור המזון וחלוקתו לצרכנים.

ככל שגדלה הדרישה ליצור מזון גדלה הפגיעה בסביבה הטבעית ובמגוון הביולוגי. כדי לעצור את המגמה יש צורך בשינוי שיצריך בין היתר חינוך צרכנים, ובמערב כבר יש מגמה של שינויי צריכה. יהיה צורך ליישם מגמה דומה גם בארצות מתפתחות בהן הולכת וגדלה הצריכה של בשר-אדום. ושוב, ייצור וצריכת בשר גורם ליותר פליטות לעומת סוגי מזון אחרים.

על פי FAO ארגון המזון של האו׳׳ם, כאשר 70% מצריכת המים בעולם מופנים לחקלאות, אפשר וצריך לשפר את יעילות השימוש במים. למשל: חיסכון במים ע׳י שיטות כמו השקיה בטפטוף (במקום הצפה בתעלות). כך ניתן יהיה להשמיש כ-20 מיליון קמ׳ר של קרקעות שהוזנחו בגלל חוסר מים וירידה בפריון, מה שיביא לייצור מוגבר של מזון.

קרן אוסטרלית בשם EAT מינתה קבוצת מדענים שאמורים לבנות תפריט תזונתי בריא שיהיה גם בר-קיימא, כלומר שגידול וייצור המזון לא יפגעו בסביבה (אצלנו פרסם משרד הבריאות הנחיות לתפריט בריא אבל ללא התייחסות סביבתית).

״יעור-מרעה״ במדינת ג'ורג'יה, ארה"ב. צילום: Mack Evans, Private landowner / National Agroforestry Center.
״יעור-מרעה״ במדינת ג'ורג'יה, ארה"ב. צילום: Mack Evans, Private landowner / National Agroforestry Center.

כשליש מפליטות גזי חממה מהחקלאות נגרם ע׳י חיות משק, פליטות שניתן למתן ע׳י נטיעת עצים בשטחי המרעה (״יעור-מרעה״, Silvopastoral) וכך גם לשפר את איכות המרעה. מאחר וברזיל היא אחת מיצרניות הבשר הגדולה ובה גם נכרתו יערות כדי לספק שטחי מרעה לבקר, רק טבעי כי סוכנות מחקר ברזילאית (Embrapa) יוזמת את יישום והרחבת שיטת יעור-המרעה.

כדי לפתח שטחי חקלאות נכרתו (עד היום) יערות בסדר גודל של שלושה-רבעים מכלל הכריתות בעולם, ובמידה והמגמה תימשך וימשיכו לברא יערות כדי לפתח חקלאות, עד 2050 יכרתו יערות בעוד 10מיליון קמ׳ר. לכן האתגר של החקלאים וייצרני המזון הוא לייצר יותר מזון מבלי לפגוע ביערות.

על פי דו׳ח של ארגון המזון, אפשר להגביר את ייצור המזון ובו בזמן להגדיל את שטח היערות. ואכן, יש כבר ארצות שמיישמות את השיטה. כל מה שצריך כדי ליישם שיטה זאת בארצות נוספות הוא שיתוף בידע, כמו גם שיתוף זרימת המידע על מזג האוויר שיאפשר לחקלאים לדעת מתי כדאי לזרוע, כי מגיע גשם או לסירוגין מתי להימנע מנטיעות כי יש סיכון לבצורת. המידע שיגיע לחקלאים יאפשר להם לקבל החלטות  מושכלות באשר לזמן הנטיעה, ואיזה סוגי צמחים כדאי לנטוע. כך למשל, ״מריצים״ אנשי מיקרוסופט והמכון הבין-לאומי לחקר חקלאות מיזם באזרים משווניים ובאזורים יובשניים לשליחה אוטומטית של הודעות כתובות בהן תחזיות מזג אוויר שכוללות מידע על הזמן הראוי לזרוע או על סיכון ממזיקים וכו׳.

במוסדות ומחקרים שונים מחפשים דרכים ושיטות להפיק יותר תוצרת ויותר מזון משטח נתון. כך למשל, התגלה מנגנון גנטי שמאפשר הגדלת יבולי דגנים. גם לישראל חלק נכבד בפיתוח זנים שיניבו יבולים גדולים יותר בשטח קטן, וכך תורמים מגדלים וחוקרים ישראלים למגמה העולמית.

יש צורך בהשקעות וברצון פוליטי כדי להרחיב ולפתח מיזמים כאלה, שכן העולם מצוי בתחילת המאבק למען חקלאות יותר ירוקה וסביבתית. המבחן האמיתי יהיה אם ארצות יעבירו תקנות וחוקים שיאפשרו וירחיבו עסקים ותעשיות לשנות את אופן הייצור וההפצה של מזון ובד בבד שינוי מהותי באופן הצריכה כלומר בהתנהגות הצרכנים.

בשולי הדברים ראוי להזכיר את מצבם של החקלאות והחקלאים בישראל. במשך השנים התפתחה בארץ חקלאות מפוארת. שם המוצרים ושיטות העיבוד מפורסמים בעולם כולו, שיטות ומוצרים שמתחדשים מדי זמן ומעמידים את החקלאות והחקלאים הישראלים בראש הפירמידה. אלא שאנחנו מצויים בתקופות בצורת וחוסר בידיים עובדות בענף. חבל כי על קשיי האקלים ומכות הטבע מתווספת מדיניות שאינה תומכת. שכן, כאשר בנוסף לתקופות בצורת מעלים את מחירי המים, כאשר מטילים מסים על העסקת פועלים זרים, כאשר שר החקלאות תומך ב״שונות״ במקום בחקלאים,או שתמיכתו בחקלאות מתבטאת בתפילה בכותל , חסר רק שיעמוד בתוך עיגול ויכריז כי אינו יוצא עד שתהיה הצלה לחקלאים, ועל כבר נאמר הללויה!

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

4 תגובות

  1. מאמר מעניין. בהקשר זה, בשנים האחרונות מתפתח תחום אקולוגי סביב החקלאות בו פסולת חקלאית (גזם, קליפות וכדומה) מחוממים בטמפרטורה גבוהה במתקנים מיוחדים לייצרת פחם. הפחם מכונה ביופחם (biochar) ויש לו תכונות של ספיחה גבוהה לדשן ומים. אחד השימושים הוא טיוב קרקע חקלאית. בזכות אחיזת הדשן והמים, הפחם שומר על זמינותם לשורש הצמח וכך החקלאים יכולים להפחית דישון והשקייה. מבחינה אקולוגית, תהליך הפיחום מקבע את הפחמן האטמוספרי שבצמח למשך אלפי שנים וכאשר הפחם מוצנע בקרקע מבוצע 'ניקוז פחמני' – אחת השיטות שהוכרזו בועידת פריס 2017 להפחתת גזי החממה. הביופחם בקרקע משפר את פעילות מעגל החנקן ובכך גם מפחית פליטת תחמוצות חנקן- גז חממה נוסף. ניסויים בעולם ובישראל הראו שיפור ביבולים בתוספת ביופחם בקרקע.

  2. לעומת מאדים הטמ"פ כאן יותר גבוהה,
    אמנם המסה כאן יותר קושרת את הגזים, אבל הטמ"פ יותר גבוהה. לגבי השדה הוא עובר כעת או איפוס או היפוך קוטביות. שדה חלש מסייע לנידוף.

  3. מלבד החימום עלה בדעתי שיש עוד דבר שמדענים רק החלו לתת דעתם אליו.
    נידוף האטמוספירה. עולים בדעתי 3 גורמים לכך: טמפרטורה, מסת כוכב, שדה מגנטי.
    אני מניח שמודדים כמות חמצן וגזים אחרים באטמוספירה.

  4. נכון ששר החקלאות הוא פח, אבל צריך לזכור שמחירי המים עולים כי הממשלה החליטה להפסיק את הסבסוד. החקלאים יצטרכו למצוא דרך להרוויח במחיר האמיתי של המים.
    חבל רק שהכסף שהלך עד היום לסבסוד המים לחקלאות הולך לשטויות של מאמינים פרימיטיביים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן