צליאק: הגורמים למחלה והימנעות מגלוטן

הגורמים למחלה קשורים בהכרח לצריכת גלוטן, אך ישנה רגישות על רקע גנטי. הגנים שנמצאו מעורבים במחלה מקודדים יצירת חלבונים המכונים אנטיגנים אנושיים של תואַם רקמות (HLA)

הגורמים למחלה קשורים בהכרח לצריכת גלוטן, אך ישנה רגישות על רקע גנטי. הגנים שנמצאו מעורבים במחלה מקודדים יצירת חלבונים המכונים אנטיגנים אנושיים של תואַם רקמות (HLA).

כמעט כל החולים בכרסת נושאים את סדרות הגנים DQ2 ו-DQ8. ואולם גם כ-30% מהאנשים הבריאים נושאים אללים אלה. לפיכך ברור כי הגנטיקה אינה הסיבה היחידה להתפרצות המחלה, אך קיים קשר חזק בין הגנים של מערכת ה-HLA (מערכת החיסון) לתחלואה בכרסת. תגובת היתר החיסונית מתחילה כאשר קטעי החלבונים מהגלוטן עוברים שינוי על-ידי האנזים Tissue Transglutaminase (הידוע גם כ-tTG), הגורם להאצת קישורם לחלבונים שאת ייצורם מקודדים סדרות הגנים DQ2 ו-DQ8. אלה מציגים לתאי חיסון מסוג T את קטעי החלבונים מהגליאדין כאנטיגנים זרים, ובכך מעוררים היווצרות תהליך של תגובת יתר חיסונית ומחלה.

לאחר אבחון כרסת מתחייבת כלכלה נטולת גלוטן (הימנעות מאכילת לחם, פסטה, דגנים וכו’) למשך כל החיים; אפילו כמויות זעירות של גלוטן פוגעות בשיקום המעי. חולים רבים מתקשים להתמיד בתזונה כה מוגבלת. קושי מיוחד נעוץ בעובדה שסוגי מזון רבים, שלכאורה מותרים לחולים, עשויים להכיל שאריות גלוטן ולפגוע במעי המשתקם. כך, רק מחצית מהמבוגרים המקפידים על תזונה מתאימה במשך חמש שנים לאחר אבחון כרסת מצליחים לשקם את המעי שיקום מלא.

לחיות עם הכרסת ולצרוך גלוטן. אפשרי?

הצורך לפתח טיפול חלופי שיחסוך את הדרישה להימנע מאכילת גלוטן, הניע את רוברט אנדרסון (Anderson) ועמיתיו מהמעבדה לחקר הכרסת במכון וולטר ואלייזה הול במלבורן שבאוסטרליה לחקור לפרטים את האופן שבו תאי ה-T מגיבים לגלוטן וגורמים לתגובת היתר החיסונית אצל החולים.

בחודש יולי השנה פרסמו אנדרסון ועמיתיו את ממצאיהם בכתב-העת המדעי Science Translational medicine. המחקר המדובר החל לפני תשע שנים, ובעזרת עמותות שונות לחולי כרסת גויסו אליו כ-200 חולים בעלי נטייה גנטית מאוסטרליה ומאנגליה. החוקרים אספו דגימות דם של משתתפי המחקר שישה ימים לאחר שאלה אכלו מזון המכיל גלוטן. בעזרת שיטות מיוחדות שפיתחו במעבדה בודדו מהדגימות את תאי ה-T ואת מקטעי הגליאדין שגרמו לשפעולם לתגובת היתר החיסונית. נמצאו מעל 16,000 מקטעי חלבון שונים שמקורם בחיטה, שעורה ושיפון שמתוכם רק 90 גרמו לתגובה של תאי ה-T, ומתוכם רק שלושה מקטעי חלבון (פפטידים) נמצאו מזיקים במיוחד.

אפיון מקטעי החלבון מהגלוטן המגרים את תאי ה-T יאפשר לערוך בדיקות למזון המיועד לחולי כרסת. בנוסף לכך אפשר ליישם את הידע לצורך פיתוח שיטות אבחון חדישות ובעיקר לפתח טיפול בעבור חולים אלה. אנדרסון הוא גם הבעלים של החברה האוסטרלית Nexpep המפתחת תרופה למחלת הכרסת. החברה פיתחה תרכיב שיחשוף את מערכת החיסון לכמויות קטנות של הפפטידים שזוהו במחקר.

החוקרים מקווים שבעזרת חשיפות קטנות, מבוקרות ונשנות תהיה מערכת החיסון סובלנית לגלוטן בסופו של דבר. התרופה המיועדת נמצאת כעת בשלב הראשון של ניסוי קליני ותוצאות צפויות בעוד כמה חודשים.

דינה וולודרסקי היא בעלת תואר מוסמך במדעי החיים ממכון ויצמן למדע ותואר ראשון במדעי החיים מהאוניברסיטה העברית.

הכתבה המלאה התפרסמה במגזין גליליאו, ספטמבר 2010