ניקולאוס סטנו – האיש שייסד את הבסיס למספר תחומי מדע שונים
היום מצויין יום הולדתו ה-374 של נילס סטנסן או בשמו הלטיני ניקולאוס סטנו, שהקים את התשתית של מדעי הגיאולוגיה והאנטומיה, וגם גילה כי המאובנים מהווים
היום מצויין יום הולדתו ה-374 של נילס סטנסן או בשמו הלטיני ניקולאוס סטנו, שהקים את התשתית של מדעי הגיאולוגיה והאנטומיה, וגם גילה כי המאובנים מהווים
היום יום הולדתו של ממציא השבבים והמעגלים המשולבים מבוססי סיליקון – שותף לייסוד אינטל
על חייו ופעלו של המתמטיקאי בן המאה ה-19 גיאורד פרידריך ברנהארד רימן
"אנחנו מביטים כיום בכל תינוק שנולד בבית חולים מבעד למשקפיה של וירג'יניה אפגר" אמר אחד מתלמידיה
ביוני 2011 הלך לעולמו אחד מבכירי המדענים הישראלים, חתן פרס ישראל, פרופסור נתן שרון
הבי בי סי חשף השבוע כי התגלו תעודות מסמכי ההגירה של אלברט אינשטיין מ-1933 בעת שברח מגרמניה הנאצית. הם מוצגים עתה לראשונה במוזיאון של ליברפול
אתמול, 30 במארס חל יום הולדתו ה-200 של רוברט בונזן, כימאי גרמני שגילה את הספקטרום של היסודות, ותוך כך פתח תחום חדש באנליזה הכימית ואת
עובדה מפתיעה היא שכל חלבוני גופנו מתחלפים לעתים תכופות, ובכל זאת אנחנו קיימים כזהות אחת מלידה עד מוות. מדוע על חלבוני הגוף למות כדי שאנו
שתיים מאצבעותיו של גלילאו, שהוצאו מגופתו על ידי מדענים והיסטוריונים מעריצים במאה ה-18, מוצגות עכשיו במוזיאון להיסטוריה של המדע בפירנצה, שקרוי עתה על שם גלילאו.
היום פורסם מאמר על מוחו של אינשטיין בעקבות ספר שיצא לאחרונה ואשר עסק בנושא. להלן תקציר של המאמר עם תוספות שלי.
בגיל 43, ד"ר ענת כהן-דייג היא נשיאה ומנכ"ל משותף של חברת "קומפיוג'ן" בע"מ, העוסקת במיזוג טכנולוגיות חישוביות מתקדמות עם ביולוגיה ורפואה, במטרה לבנות מודלים מדויקים
פרופ' עדה יונת זוכת פרס נובל לכימיה לשנת 2009, בראיון מיוחד לאתר הידען רגע לפני טקס פרס נובל שיתקיים היום (חמישי) בשטוקהולם
ברנדה מדוקס יצאה ממשימת ההתאבדות שלה באופן מעורר הערצה. היא מביאה ביוגרפיה מדעית עם מעט מאוד מדע אבל הרבה מאוד מדענים. למי שנמשך לצדדים האנושיים
תרומותיו של דה-מואבר לעולם ההסתברות היו כה חשובות עד כי המתמטיקאי ההיסטוריון טודהאנטר (Todhunter) כתב ב-1865 כי "תורת ההסתברות חייבת את רובה לדה-מואבר, עם יוצא
בימים אלו מתקיים סימפוזיון "עשור תגליות לטלסקופ החלל צ'אנדרה" וזו הזדמנות נפלאה להעלות על נס את האדם שעל שמו קרוי אחד מארבעת הטלסקופים הגדולים ששוגרו
רוזלינד פרנקלין, האישה שנגזל ממנה התואר "מגלת מבנה הדנ"א" ואיתו פרס נובל, הפכה לסמל פמיניסטי, סילביה פּלאת של הביולוגיה המוֹלקוּלרית, האישה שכישרונותיה הוקרבו למען האדרת
מהיכן הגיע הרעיון לצפות בשמים באמצעות טלסקופ וכיצד שיפר אותו גלילאו גליליי, מה ראה גלילאו בטלסקופ שלו, ואיך הוא עבד.
כאשר הגיעה לגיל 13 פגשה לראשונה בסיפור המפורסם על רציחתו של ארכימדס (Archimedes) הגדול בידי לוחם רומאי תוך שהוא מנסה לבנות צורות הנדסיות באמצעות שרטוט
במהלך הרצאה בשנת 1820 במסגרת קורס אקדמי שעסק בשתי התופעות – חשמל ומגנטיות הניח אורטס מצפן בסמוך לחוט חשמל פעיל ומסתבר שמחט המצפן הצביעה לעבר
האיטלקי שניצל בילדותו מטבח, אך נשאר מגמגם כתוצאה מפציעתו, תרם במאה ה-16 למתמטיקה פתרון למשוואת בדרגה שלישית
יוהאן קרל פרידריך גאוס תיקן בגיל שבע טעויות חישוב שכר שערך אביו. בהמשך, בתוך עשר שנים הוא כתב שבעים מאמרים מדעיים קריטיים. היום אין כמעט
פרק ראשון בסדרת כתבות וביוגרפיות על ההסטוריה של המתמטיקה, פרי עטו של לירן זיידמן. והפעם על אווריסט גלואה – המתמטיקאי הגאון שהעולם הפסיד בגיל צעיר
אלן טיורינג, מתמטיקאי בריטי ומחלוצי מדעי המחשב היה המתמטיקאי שפיענח את הצופן הגרמני במלחמת העולם השניה אבל זה לא עזר לו להתמודד מול שלטון שהפך
בית מכון ויצמן למדע אבל על מותו של פרופ' המכון אפרים קציר, הנשיא הרביעי של מדינת ישראל, מבכירי מדעני ישראל וממייסדי מכון ויצמן למדע. גם
מפעל השימור של כתבי אלברט איינשטיין מאפשר הצצות נדירות לכל תחומי חייו – המדעיים והאישיים. על פרויקט שימור כתביו של איינשטיין