Youtube Twitter Facebook

מדענים

טוביה קושניר. מתוך ויקיפדיה

לזכרו של טוביה קושניר

גליליאו - מגזין המדע 7 במאי 2019 6 תגובות

התעניינותו של חוקר הטבע טוביה קושניר ז"ל בביולוגיה ובטבע החל עוד בילדותו, והמשיך עד למותו בתש"ח. על פועלו האדיר של חוקר טבע מזן נדיר, הכולל

פרופ' ויליאם נורדהאוס, חתן פרס נובל לכלכלה לשנת 2018

פרס נובל לסביבה

זווית- סוכנות ידיעות למדע ולסביבה 15 באוקטובר 2018 אין תגובות

זכייתו של פרופ' ויליאם נורדהאוס בפרס נובל לכלכלה היא נקודת ציון חשובה מאוד לתחום כלכלת הסביבה, אבל הרווח האמיתי לעולם, וגם לישראל, יגיע כאשר הרעיונות

בקטריופאג'ים תוקפים חיידקים. איור: shutterstock

פרס נובל לכימיה לשנת 2018 לשלושה חוקרים על רתימת האבולוציה לפיתוח זרזים ידידותיים לסביבה, חלבונים ונוגדנים

דר. משה נחמני 3 באוקטובר 2018 אין תגובות

 מחצית הפרס מוענקת לחוקרת פרנסס ארנולד מהמכון הטכנולוגי של קליפורניה (קאלטק) בארה"ב על פיתוח שיטה לייצור מואץ של אנזימים במבחנה בתהליך של ברירה אבולוציונית.  מחצית הפרס

חתן פרס נובל לרפואה לשנת 2018, טסוקו הונג'ו, מוקף בצוות המחקר שלו במעבדתו באוניברסיטת טוקיו, מיד לאחר רגע הכרזת הזכייה שלו בפרס נובל לרפואה לשנת 2018. מתוך חשבון הטוויטר שלו

פרס נובל לרפואה לשנת 2018 למגלי יכולת להשתמש במערכת החיסון למאבק בגידולים סרטניים ובהם ג'יימס אליסון – חתן פרס וולף

דר. משה נחמני 1 באוקטובר 2018 אין תגובות

פרס הנובל לרפואה לשנת 2018 הוענק לשני חוקרים: ג'יימס אליסון מארה"ב וטסוקו הונג'ו (Tasuku Honjo) מיפן על התגלית שלהם של ריפוי סרטן באמצעות עיכוב הויסות

דוגמה לשיפור הרזולוציה של ביו-מולקולה: מצד שמאל, לפני שנת 2013; מצד ימין, כיום.

זוכי פרס נובל לכימיה לשנת 2017: מפתחי שיטה להדמיית מולקולות ביולוגיות במיקרוסקופ אלקטרונים

דר. משה נחמני 4 באוקטובר 2017 אין תגובות

בקרוב נוכל לקבל תמונות מפורטות במיוחד של מולקולות החיים ברזולוציה אטומית, בזכות ההתגברות על תופעת הרס של חומרים ביולוגיים בשל עצם הצפיה בהם, בידי שלושה

הדמייה של התמזגות שני חורים שחורים, שעל קיומה הצביעו גלי הכבידה שתועדו על ידי LIGO. מקור: The SXS (Simulating eXtreme Spacetimes) Project.

פרס נובל לפיזיקה למגלי גלי הכבידה

אבי בליזובסקי 3 באוקטובר 2017 3 תגובות

ועדת פרס נובל לפיזיקה הודיעה הבוקר על הענקת מחצית מפרס נובל לפיזיקה לשנת 2017 לריינר וייס, ואת המחצית השניה לבארי באריש וקיפ ת'ורן, שלושתם משותפות

פרופ' עקיבא בר-נון ז"ל. צילום: אוניברסיטת תל-אביב

מגדל השביטים: נפטר פרופ' עקיבא בר-נון

אבי בליזובסקי 26 בינואר 2017 אין תגובות

פרופ' בר-נון מהחוג לגיאופיזיקה מביה"ס למדעי כדור הארץ באוני' ת"א היה מהוגי שיגור החללית רוזטה לגלעין שביט חקר כל עצם שאינו כוכב, מאסטרואידים וגרעיני שביט,

מארי קירי בתצלום משנת 1898. מתוך ויקיפדיה

המדענית שפיצחה את סוד הרַדיוֹאַקטיביות

גליליאו צעיר 16 בנובמבר 2016 3 תגובות

כבר מגיל צעיר הייתה מארי קירי בולטת בכישוריה, ואף שבתקופתהּ נאסר על נשים ללמוד מדעים באוּניברסיטה, היא הִצליחה לפרוץ את הדרך לבאות אחריה. היא הייתה

הבזקי אור קצרצרים שפתחו עולם חדש. זווייל (שני מימין) עם תלמידיו | צילום: המכון הטכנולוגי של קליפורניה

הלך לעולמו אחמד זווייל, החוקר המצרי ששינה את פני המחקר של תהליכים מהירים בכימיה

איתי נבו, עורך אתר דוידסון און ליין 6 באוגוסט 2016 2 תגובות

הסרטים שאנו רואים מורכבים מרצף של תמונות המתחלפות במהירות רבה. די במהירות של 24 תמונות בשנייה כדי לייצר אשליה של תנועה רציפה, אבל טכנולוגיות מודרניות

טריפ מחשבתי

סיינטיפיק אמריקן ישראל 27 במאי 2016 5 תגובות

אחת התרומות מאריכות הימים של איינשטיין לפיזיקה הייתה השימוש שלו בגֶדַנקֶנאֶקספֶּרימֶנט, ניסויי מחשבה * הניסויים המחשבתיים של איינשטיין הותירו מורשת ארוכה אך בעלת השפעה מעט

הטעויות של איינשטיין

סיינטיפיק אמריקן ישראל 12 במאי 2016 5 תגובות

כל אחד טועה לפעמים. אך הטעויות של גדולי הפיזיקאים מאלפות במיוחד: בשלושה מקרים ראויים לציון איינשטיין כשל באופן חמור בהערכת החשיבות של ממצאיו או הגיע למסקנה

יקום אקראי. איור: shutterstock

האם היקום אקראי

סיינטיפיק אמריקן ישראל 4 במאי 2016 898 תגובות

האמירה של איינשטיין כי אלוהים אינו משחק בקוביות עם היקום זכתה לפירוש לקוי/ג'ורג' מאסר

מדוע איינשטיין חשוב

סיינטיפיק אמריקן ישראל 29 במרץ 2016 9 תגובות

פירות המחשבה של אדם אחד עיצבו את הציוויליזציה שלנו מעל ומעבר למה שנראה אפשרי * ההישגים המרכזיים הראשונים של איינשטיין התפרסמו ב-1905 בארבעה מאמרים פורצי דרך,

ציור גרפיטי של איינשטיין והנוסחה המפורסמת שלו. צילום: shutterstock

כיצד המציא איינשטיין מחדש את המציאות

סיינטיפיק אמריקן ישראל 14 במרץ 2016 94 תגובות

אלברט איינשטיין יצר את התיאוריה המפורסמת ביותר שלו תוך מאבק אישי, מתח פוליטי ויריבות מדעית שכמעט עלו לו בתהילה של התגלית שלו

© כל הזכויות שמורות לאתר הידען ובעליו

פיתוח: wpPlugins.co.il

דילוג לתוכן