ביולוגיה ורפואה

צילום תקריב של עין דג הזברה. מערכת ראייה מתוחכמת ומדויקת

מבט אל עין הדג

לקשתית העין של דג הזברה יש מבנה גבישי ייחודי בעל תפקיד כפול: הסוואה ומניעה של כניסת אור לא-רצוי. הבנת הדרך שבה שולטים הדגים בהתפתחות הקשתית

כשנמלה ניגשת לפריט מזון, היא מרגישה את הכוחות שמפעילות הנמלים האחרות שסוחבות אותו, ובהתאם מחליטה אם עליה למשוך את הפריט או להרימו

מחשבות מסלול מחדש

כיצד מתגברות נמלים הסוחבות מזון אל הקן על מכשולים בדרך?

המדענים ניצלו את העובדה שכיראליות משפיעה על תכונת אלקטרונים הקרויה "ספין" (סיחרור), המתאפיינת בשני מצבים – "ספין מעלה" ו"ספין מטה" – בדומה לסיחרור של סביבון עם כיוון השעון או נגדו. איור: פרופ' רון נעמן, מכון ויצמן

ספין מולקולרי במעבדה

מדעני מכון ויצמן למדע פיתחו שיטה חדשה ופשוטה להבחנה בין מולקולות ימניות לשמאליות. יישום אפשרי: הפחתת השפעות לוואי של תרופות, חומרי הדברה ודשנים

השוואה בין אדם מודרני להומו ארקטוס. איור: shutterstock

בני האדם לא התפתחו ממקור אחד, אלא שרדו ממגוון אוכלוסיות שהתערבבו ביניהן

ריבוי המינים ותתי-המינים של אדם קדמון הוביל חוקרים להשערה חדשה לפיה התפצלויות ואיחודים מחדש של אוכלוסיות שהופרדו בשל מחסומים טבעיים הביאה לשילוב תכונות שפותחו אצל

אילוסטרציה של כפל התפקידים של קספאז-3 – מוות תאי וחלוקת תאים - על שער Molecular Cell, באדיבות כתב העת

חוקרים חשפו את תפקידו המורכב של חלבון קספאז-3 במחלת הסרטן * דרך לגישה טיפולית חדשה

מחקר שנערך בפקולטה לביולוגיה בטכניון מעלה ממצאים חדשים בנוגע לתפקידו של החלבון קספאז-3 בהתחלקות תאים, בהתפתחות סרטן ובקביעת גודלם של איברים בגופנו. המחקר התפרסם בכתב

תמונת מיקרוסקופ של תאי שמר. אברוני המיטוכונדריה (מסומנים באדום) מחוברים לפרוקסיזומים (בתכלת) באמצעות "רצועות" זעירות (בירוק). איור: מכון ויצמן

שום אברון איננו אי

כיצד אפשר לאתר את נקודות החיבור הזעירות בין אברוני התא?

חישה. איור: מתוך pixabay.com

המוליך העצבי נוראדרנלין ממלא תפקיד משמעותי בקליטה מודעת של מידע חושי

הממצאים עשויים להוביל לפיתוח טיפולים עתידיים בבעיות הקשורות לרמת הרגישות לסביבה כמו קשיי שינה, רגישות-יתר אצל אוטיסטים, וזיהוי מצבים מסוכנים בנהיגה * המחקר התפרסם בסוף

גידול תאים ב"מיקרו-באריות" – משטחים המכילים אלפי גומחות שגודלן פחות מעובי שערה. בתחילת הניסוי הוכנסו אל חלק מה"מיקרו-באריות" תא T אחד או שניים, בעוד שלאחרות הוכנס מספר רב יותר – עד עשרה תאים ל"בארית". איור: מכון ויצמן

כמה תאים צריך כדי לייצר זיכרון?

מדעני מכון ויצמן למדע גילו כי תאים של המערכת החיסונית "מתאספים" כדי להחליט ביחד כמה תאי תקיפה לייצר – וכמה תאי זיכרון אשר יעזרו להתמודד

עם הפנים לים

ראיון מיוחד עם קלייר נוביאן, כלת פרס גולדמן לסביבה לשנת 2018, שהצליחה לשנות את חוקי הדיג באירופה ושממשיכה לנסות ולהציל את החיים בים

דילוג לתוכן