קנדה בוערת

שריפת ענק משתוללת באלברטה שבקנדה בעיצומו של גל חום ויובש חריג, ומדגימה שוב את תוצאותיו ההרסניות של שינוי האקלים

ד"ר דניאל מדר, זווית – סוכנות ידיעות למדע ולסביבה

השריפה הייתה כמעט צפויה מפני שרק באחרונה הוכרז על סכנת שריפות חמורה בקנדה. צילום: Premier of Alberta
השריפה הייתה כמעט צפויה מפני שרק באחרונה הוכרז על סכנת שריפות חמורה בקנדה. צילום: Premier of Alberta

רובנו חושבים על קנדה כעל מדינה קרירה, שחלקים נרחבים שלה נמצאים תחת מעטה שלג כבד חודשים רבים בשנה. עם זאת, במרחביה המיוערים בעצים מחטניים דליקים מתרחשות שריפות קיץ בתדירות לא נמוכה כלל.

לפני כשבוע פרצה שריפת יער ענקית בפרובינציית אלברטה שבמערב המדינה. החורף שם היה חמים יחסית, עם מעט שלג שנמס מוקדם יחסית לשנים הקודמות. התוצאה הייתה תקופה ממושכת של יובש שהביא לפתיחת עונת השריפות חודש לפני המועד הרגיל שבו מצפים להן. הסיבה לשינוי הזה היא תופעת אל-ניניו חזקה במיוחד שנעשתה כזו בגלל שינוי האקלים.

שריפה זו הייתה צפויה כמעט – כשבועיים לפני שפרצה הוכרזה סכנת שריפות חמורה בשטחים נרחבים ברחבי דרום-מערב קנדה. עם יותר מ-1,500 קמ"ר יערות שנשרפו, כ-90 אלף מתושבי העיר והאזור שפונו ויותר מ-1,600 מבנים שנשרפו – רובם בעיר פורט מק'מוריי (Fort McMuray) – השריפה הנוכחית מסתמנת כאחד מאסונות הטבע היקרים ביותר בקנדה. מקורות רשמיים צופים היא תמשיך לבעור עוד כמה חודשים.

פגיעה מקומית בגלל שינוי עולמי

אין ספק ששריפות יער קרו תמיד, אך שינוי האקלים הנוכחי גורם להארכת תקופות היובש ולהעצמת הסכנה. אירוע שריפה אחד לא קשור בהכרח לשינוי אקלים, אבל אפשר לזהות דפוס של עלייה במספר השריפות ובהיקפן, ולקשר אותן לשינוי הזה.

שריפות ענק התרחשו בעשור האחרון ביו היתר בקליפורניה, ביוון, באוסטרליה וברוסיה. בישראל זכורה השריפה הגדולה (במונחים ישראליים) בכרמל בשנת 2010 שאירעה בחודש דצמבר, לכאורה בחורף, לאחר תקופת יובש שנמשכה כתשעה חודשים.

שינוי האקלים גורם לעלייה בפגיעות הכלכלית שלנו. כך, בשנת 2015 סבלה ארה"ב מנזקי השריפות היקרים ביותר בהיסטוריה כש-40 מיליון דונם, שהם 40 אלף קמ"ר, עלו בלהבות. פי שניים משטחה של מדינת ישראל.

השריפה בפורט מק'מוריי מדגימה היטב כיצד לכל מעשה של בני האדם יש תוצאה: העיר שנמצאת בלב שריפת הענק הנוכחית צמחה ושגשגה הודות לתעשיית הפקת נפט מחולות זפת שנמצאים באזור. הפקת נפט בדרך זו כרוכה בחימום החולות לטמפרטורה גבוהה כדי להתיך את הזפת ולחלץ ממנה את הנפט. לכן, מבחינת פליטות גזי חממה ותרומתה לשינוי אקלים שיטה זו גרועה אף יותר מאשר הפקת נפט רגילה (וגם יקרה יותר). מחירי הנפט הנמוכים והחשש משינוי אקלים לא הצליחו להפסיק את הפעולות להפקת נפט מחולות הזפת של אלברטה, אלא רק שריפה זו. בינתיים.

עוד בנושא באתר הידען

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

3 תגובות

  1. עודף החשמל היה בגרמניה,ולא בישראל שבה אחוז השימוש באנרגיות מתחדשות זניח.כך היה כתוב

  2. הנזק הכלכלי האדיר הוא גם הרס העיר,וגם הפסקת זרימת הנפט דרך האזור.בשנתיים האחרונות הכלכלה העולמית צמחה ללא עליה בכמות הפחמן שנפלט.כנראה בגלל גידול באנרגיות מתחדשות,לראיה בדמרקר(עיתון רציני לכל הדעות).היתה ידעה שביום שמש בהיר ,עם רוחות יציבות נוצר עודף חשמל אדיר -מה שהוביל לזיכוי צרכנים ,וירידה בחשבון החשמל.שינויים בדפוסי צריכת הנפט יביאו לשינויים פוליטיים סעודיה/רוסיה,וונצואלה כדוגמה חייה.ואולי ירידה בכוחו של האיסלם-כי סעודיה לדוגמה בונה מסגדים בכל העולם,ומקדמת נושאים מוסלמים בעולם כולו

  3. ובנתיים אצלנו ״פורצות״ שריפות חדשות לבקרים ,
    אלא ש שריפות אצלנו אינן ״פורצות״ אלא מוצתות,
    מוצתות ע׳י בני בליעל עברינים או רשלנים ,
    התוצאה אחת ,
    לכן מציתים רשלנים ואחרים יש להעניש
    ולקנוס בעלות הכיבוי + עלות תיקון הנזקים הסביבתיים …

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן