עוד הוסיף המשנה למנהל נאס"א "חשוב שניצור סביבה שבה אנשים ירגישו חופשיים לדבר". הראיון התקיים במהלך כנס החלל ה-18 ע"ש אילן רמון בת"א
"חשוב שניצור סביבה שבה אנשים ירגישו חופשיים לדבר". כך אומר רוברט (בוב) קבאנה, משנה למנהל נאס"א בראיון לאתר הידען במהלך כנס החלל ה-18 ע"ש אילן רמון שהתקיים במלון דייויד אינטרקונטיננטל בת"א.
כזכור, זו היתה אחת ההמלצות של וועדת החקירה לאסון קולומביה, כפי שבאה לידי ביטוי בספר "ההתרסקות".
"הייתי מנהל תחנת נאס"א במרכז החלל קנדי במשך 12 וחצי שנים בין 2008 ל-2021, אז נקראתי למטה נאס"א בוושינגטון לתפקיד המשנה למנהל הסוכנות."
"במהלך טיסה STS-107, הטיסה שבה התרסקה מעבורת החלל קולומביה הייתי מנהל פעולות הטיסות המאוישות במרכז החלל ג'ונסון. הייתי אחראי על משרד האסטרונאוטים ועל כל פעולות התכנון. ליוויתי את צוות הקולומביה במסעם אל כן השיגור. הייתי במרכז החלל קנדי כדי לחכות לבומים העל קוליים המבשרים על הנחיתה המתקרבת, אך אלה לא הגיעו."
מה למדה נאס"א מאסון קולומביה?
"אני חושב שלמדנו את הלקחים הקשים שהיינו צריכים ללמוד כבר אחרי אסון הצ'לנג'ר ולא למדנו עד לאסון הקולומביה – להקשיב לאזהרות. אנחנו מטמיעים את הצורך להפסיק לעשות נורמליזציה לחריגות גם אם פעמים רבות התקלה מתרחשת. גם אם שום דבר רע לא קורה, זה לא אומר שצריך לתת לתופעות חריגות להימשך.
"במקרה של הצ'לנג'ר היו אלה גזים חמים שעברו את טבעת ה-O הראשונה אך לא התייחסנו לכך כי עד אז לא קרה כלום. ביום השיגור היה קור חריג, והטבעות נפגעו, כך שהגז עקף לא רק את הטבעת הראשונה אלא גם את השניה, וכך הוסר האיטום ובסופו של דבר איבדנו את המעבורת."
"גם לפני קולומביה הייתה לנו בעיה של קצף שנפל ממכל הדלק החיצוני. אבל אנשי נאס"א דאז לא ראו בזה בעיה. יכול להיות שמכיוון ששום דבר רע לא קרה עד אז, זה התקבל כנורמה. אני רואה בכך כישלון של הדמיון. הם לא לקחו בחשבון, שמשהו יכול לקרות בזמן קריטי ולגרום נזק, ושצריך לתקן אותו. בגלל זה, לא הקשיבו לאנשים שהעלו חששות. לכן לדעתי חשוב שניצור סביבה שבה אנשים ירגישו חופשיים לדבר, ושאנחנו באמת מקשיבים ופועלים על פי החששות שלהם."
הכרת בוודאי את אילן רמון?
מבחר פרקים מתוך הספר "ההתרסקות" מאת אבי בליזובסקי ויפה שיר-רז, הוצאת כנרת זמורה ביתן 2003
- האם הייתה התרבות הארגונית של נאס"א בעוכריה של המעבורת קולומביה? (מתוך "ההתרסקות")
- מתוך הפרק "אילן" העוסק בקורות חייו של אל"מ אילן רמון ז"ל מהספר "ההתרסקות"
- עשר שנים לאסון קולומביה – מתוך הספר ההתרסקות: פרק 6: הטובים לטיס
"אילן היה איש נפלא. הלוואי שיכולתי להכיר אותו טוב יותר. לא הכרתי אותו מספיק. הכרתי את משפחתו, את אשתו רונה לאחר התאונה. ומה שאני הכי זוכר מאילן זו הגישה החיובית שלו לחיים והחיוך שלו. הייתה לו אישיות נפלאה. מישהו שממכבדים ורוצים להיות חברים שלו."
יחסי העבודה שלנו עם הקוסמונאוטים וצוות הקרקע של רוסיה טובים
ביקשנו מקבאנה להתייחס למספר סוגיות הנוגעות לחקר החלל. ראשית, כמובן, ההפרטה של הטיסות לתחנת החלל הבינלאומית. והסוגיה השניה היא הסוגיה הגיאופוליטית אחרי שהרוסים שהם שותפים של ארה"ב בתחנת החלל הבינלאומית פלשו לאוקראינה ומצאו את עצמם מבודדים מארה"ב, האיחוד האירופי ושאר השותפות בתחנת החלל.
"המטרה שלנו היא למסחר את הפעילות במסלול נמוך סביב כדור הארץ. אנחנו לא רוצים להמשיך לתחזק תחנת חלל ענקית. אנחנו רוצים להיות אחד מלקוחות רבים. לכן בשלב ראשון הטיסות הפרטיות מגיעות לתחנת החלל, בסופו של דבר ייבנו מודולים חדשים שבהדרגה יהפכו לתחנת חלל מסחרית נפרדת.
אנו פועלים במסגרת תוכנית שנקראת Commercial Leo, ומבקשים להתניע את שוק החלל הפרטי המאויש למסלול נמוך. שלוש חברות כבר הגישו בקשה למימון כדי לעזור לפתח תחנת חלל מסחרית כהמשך לתחנת החלל הבינלאומית. ברור שתחנות החלל הפרטיות לא תהיינה גדולות או מורכבות כל כך אך הן עדיין יספקו את היכולת לבצע ניסויים מדעיים במסלול נמוך סביב כדור הארץ. נמשיך לפעול גם במסלול הנמוך אבל נאס"א תהיה לקוח אחד מני רבים."
"לפי התכנון שלנו תחנת החלל הבינלאומית, תפעל עד 2030 ועד אז יהיו תחנות חלל מסחריות בהן נוכל להשתמש. בכל מקרה הדבר מפנה את תקציב נאס"א כדי לחקור מעבר למסלול כדור הארץ. בשלב ראשון כדי לממן את תוכנית ארטמיס, לנחות על הירח ולהיות מסוגלים להמשיך, כדי להיות מסוגל להמשיך בסופו של דבר למאדים."
"מנקודת מבט גיאופוליטית, על תחנת החלל הבינלאומית. כרגע, יש אתגרים אבל אני יכול לומר שאנחנו עובדים בצורה מאוד מקצועית עם השותפים הבינלאומיים שלנו בתחנת החלל כולל הרוסים. למרות המתחים הקיימים אחנו עובדים במקצועיות עם השותפים הרוסים שלנו, הן עם הקוסמונאוטים שבתחנת החלל והן עם בקרת המשימה כדי לשמור על הבטיחות והתפעול של חלל.
המנהל הקודם של סוכנות החלל הרוסית דמיטרי רוגוזין אמר שרוסיה תפסיק להפעיל את המנועים המייצבים את התחנה במסלול. מה המצב בפועל?
"אתה יודע שהוא כבר לשעבר. רק אומר שהם זקוקים לנו לכוח חשמלי ואנו זקוקים להם בהינע. אי אפשר להפריד את המודולים שלנו בתחנת החלל הבינלאומית, אנחנו תלויים זה בזה."
לגבי החזרה לירח, האם היא מציאותית?
"בוודאי, התגובות למבצע ארטמיס 1 היו פנטסטיות. מערכת השיגור הכבד לחלל (SLS) פעלה באופן חלק. ערכנו בדיקה שלהחללית אוריון ואנו מצפים להטיס אנשי צוות במבצע ארטמיס 2 למסלול סביב הירח, ולאחר מכן לנחיתות על הירח. תוכנית ארטמיס, בניגוד לתוכנית אפולו שהתקיימה במהלך שנות ה -60 ותחילת שנות ה -70 היא שיתוף פעולה בינלאומי, אנחנו הולכים ביחד, לא רק ארצות הברית. גם חיל האסטרונאוטים שיש לנו היום שונה בהרבה מהטייס הגברי הלבן של שנות ה -60. יש לנו חיל אסטרונאוטים מגוון מאוד ונוכל להציב את האישה הראשונה על הירח. שכשאנחנו חוקרים מעבר לכדור הארץ, חשוב שנעשה את זה בשיתוף פעולה בינלאומי, ושכולם יוכלו לראות את עצמם כחוקרי חלל וידעו שיש להם אפשרות להשתלב אם יהיו להם הכישורים הנכונים ונחישות המטרה."
"ההבדל בין התוכנית הזו לתוכניות שהחלו והופסקו בעבר הוא הוא שאנחנו רוצים ללכת בדרך של אפולו אבל אנחנו לא טסים לירח לטיול קמפינג של יומיים-שלושה. אנחנו רוצים להישאר לפרקי זמן ממושכים ולבצע מחקר מדעי. אנחנו רוצים שיהיו לנו משאבים באתרי הנחיתה. ניצול משאבים על הירח יקל על שהות האסטרונאוטים. אחת הסיבות שאנחנו הולכים לקוטב הדרומי היא קרח המים המשמעותי שאנחנו מאמינים שנמצא שם, וזה מימן וחמצן, הדלק והאוויר לנשימה. אני חושב שזה גם חשוב כשאנחנו מחפשים להמשיך למאדים כדי להיות מסוגלים ללמוד איך לפעול לפרקי זמן ממושכים הרחק מכוכב הלכת שהוא הבית שלנו, על הירח, אנחנו קצת יותר קרובים לבית. אם משהו משתבש אפשר לחזור בתוך יומיים או שלושה בניגוד לחודשים או שנים שיידרשו לחזור ממאדים."
"כדי להשיג זאת אני חוזר לצורך ליצור סביבה שבה אנחנו שמים לב לחששות של אנשים בסוגיות הטכניות כדי לפתור אותן. תקציב ולוח זמנים תמיד הולכים להיות אתגר בעסק הזה שאנו נמצאים בו. חלל הוא תחום מאוד לא קל ואנחנו גורמים לו להיראות קל אבל זה מאוד מאתגר. אז אני חושב שההבטחה שנמשיך ללחוץ קדימה שאנחנו עובדים יחד ושאנחנו פותרים את הבעיות הטכניות.
איך ישראל נכנסת לתמונה?
"שוחחתי עם מנהל סוכנות החלל הישראלית אורי ירון. אני חושב שיש לו חזון גדול לחלל הישראלי ולשיתוף פעולה מסחרי עם ארצות הברית. כרגע שיתפנו פעולה עם ישראל במשימת ארטמיס 1, שבה בחנו את אפוד ההגנה מפני קרינה ביחד עם סוכנות החלל הגרמנית DLR. בהמשך אנחנו משתפים פעולה עם ישראל בטלסקופ אולטרה-סאט שישראל בונה וארה"ב תשגר. אנחנו משתפים פעולה בפרויקט בראשית2, שבה יהיו שתי נחתות ולוויין אחד שיקיף את הירח."
