סיקור מקיף

המגוון הביולוגי הפוחת מהווה סכנה לכלכלה ולבריאות תושבי כדור הארץ

לפניכם תמליל דיון שהתקיים השבוע ב-CNN ואשר עסק במגוון ביולוגי בתוכנית 'גבולות כדור הארץ' ישודר בשבת 28 באוגוסט בשעות 11:30, 17:30, ו-23:30; ביום א' 29 באוגוסט בשעות 08:30 ו-20:30, וביום ב' 30 באוגוסט ב-06:30 ברשת CNN. אתם מוזמנים לצפות בתכנית.

לפניכם תמליל התוכנית ששודרה לראשונה ביום רביעי 26 באוגוסט 2010

דג הליצן. בסכנת הכחדה בגלל אובדן סביבת השונית, לרבות שושנות הים בהם הוא מתגורר
דג הליצן. בסכנת הכחדה בגלל אובדן סביבת השונית, לרבות שושנות הים בהם הוא מתגורר

בקי אנדרסון, CNN המארחת: המגוון הביולוגי הוא מגוון החיים על כדור הארץ בכל הרמות, החל מגנים, דרך מינים ועד למערכות אקולוגיות שלמות. המגוון הביולוגי חיוני לצורך שמירה על המערכות המספקות לנו מזון, דלק ושירותים חיוניים אחרים.

אז מה קורה כאשר כמה מהמערכות האקולוגיות הללו מאוימים על ידי הרצון של האנושות לצמיחה כלכלית? האם כמה מהמערכות האקולוגיות הייחודיות ביותר שלנו יוקרבו בשם הקידמה? והאם לאחר שהפסדנו אותו האם המגוון הביולוגי ישתקם אי פעם?

לכן האו"ם הכריז על 2010 כ"שנה הבינלאומית של המגוון הביולוגי," אבל נכון לעכשיו אנחנו הורסים את המגוון הביולוגי בקצב מדאיג. האובדנים הם בלתי הפיכים, אך אנו יכולים למנוע אותם.

במהלך חצי השעה הבאה, נקיים דיון אודות כמה מהאתגרים הדחופים שלפנינו ולענות על השאלה, מהי חשיבותו של המגוון הביולוגי.

טקסט: המגוון הביולוגי משמעותו המספר, והשונות במגוון היצורים הנמצאים בתוך אזור גיאוגרפי מוגדר.

שימור המגוון הביולוגי נחשב על ידי מומחים סביבתיים כמטרה מספר אחת של מדיניות סביבתית.

אנדרסון: " ברוכים הבאים למהדורה מיוחדת זו של גבולות הארץ, המשודרת החודש מהבית הממוזג בגני קיו בלונדון, אנגליה, המקום המתאים ביותר לארח את הדיון הזה החשיבות המגוון הביולוגי.

ואם אתה נאבקים כדי להתמצא בנושא כזה מגוון, אכל להגיד לכם שאינכם לבד. אך בסוף התוכנית אני מקווה שכולנו נבין יותר אודות משמעות המגוון הביולוגי וכמה הוא חשוב לכולנו. אציג עכשיו את חברי הפאנל המכובד שלנו להיום:

ד"ר פול סמית הוא ראש מחלקת השימור בגני קיו, ומנהל שותפות בנק הזרעים של המילניום. אחמד ג'וגהאלף הוא האחראי בהאו"ם על המגוון הביולוגי ועל שנת 2010, השנה של המגוון הביולוגי. וג 'ון וויליאמס הוא האיש שהחליף לקחת את המגוון הביולוגי ולהפוך אותו לסיכון עסקי."

וכן נשמע היום את פיליפ קוסטו. חבר בולט של של משפחת קוסטו הממשיך את עבודתו של אביו וסבו באמצעות חינוך כולנו לשימור הסביבה.

אנדרסון ממשיכה: "בואו נתחיל עם שאלה פשוטה, אך כזו שרבים מאיתנו מחכים לתשובה עליה. אחמד, מהו בדיוק משמעות המגוון הביולוגי.?

אחמד דג'וגהלאף, ועידת המגוון הביולוגי, האו"ם: "המגוון הביולוגי הוא החיים. לפני חודשיים הוצאנו סקירה גלובלית באשר למגוון הביולוגי מסמך הסוקר את מצב המגוון הביולוגי בשנת 2010. סקירה זו אינה מבוססת רק על הספרות המדעית, אלא על גם דו"חות לאומיים שסיפקו לנו 120 ממשלות ומשתתפים. ביקשנו לראות מה קורה בנושא ברמה המקומית האיזורית והלאומית במדינות שונות."

"והתוצאה מפחידה באמת. הדוחות מוכיחים כי אנו עומדים להגיע – אם תימשך המגמה הנוכחית, לנקודת המפנה שבה ייגרם נזק בלתי הפיך למערכתו אקולוגית גדולות כמו המערכת האקולוגית הימית. ולכן, בטחון כדור הארץ בסכנה. אובדן המגוון הביולוגי מול שינוי האקלים הוא עכשיו נעשה עניין של שלום וביטחון."

אנדרסון: בואו נשמע מה אומר פיליפ קוסטו על המגוון הביולוגי

פיליפ קוסטו, מומחה לתחום הסביבה (בקטע וידאו): "ובכן, כמובן, המגוון הביולוגי הוא מרכיב חשוב במערכת האקולוגית העולמית הטבעית שלנו מאז תחילת הזמן, מאז החלו החיים על הפלנטה הזו, אבל היום אפילו גדלה חשיבותו יותר כי הוא נעלם כל כך מהר. "

"אני סבור כי במאה ה -21 אנו מתחילים להבין עד כמה חשובות המערכות טבעיות, השירותים שהטבע מספק לפרנסתנו, לכלכלה הגלובלית לבריאותנו, ל עצם ההישרדות שלנו על הפלנטה הזו.

אנחנו מאבדים את המגוון הביולוגי בקצב גדול לפחות פי 100 מהשיעור הטבע, וזה משהו שגם מבחינה אקולוגית וגם מבחינת מינים בודדים, אני חושב שזהו אחד המשברים הגדולים שעומדים בפנינו עם הכניסה למאה ה -21.

אנדרסון: "פול, איך בנק הזרעים של המילניום נכנס לתמונה?

ד"ר פול סמית ', מנהל בנק הזרעים של המילניום: : בנק הזרעים של המיליניום הוא הגדול מסוגו בעולם. אנו פועלים בלמעלה מ–50 מדינות כדי לשמר זרעים של צמחים לפני שהם נכחדים.

זה מאוד חשוב כי אנחנו מנסים לשמר את הצמחים בסביבה הטבעית שלהם, אבל בהתחשב בעובדה שאנחנו תופסים יותר מ- 80% מכדור הארץ ויש לכך השפעה, השפעה שלילית על מגוון הצמחים. אנחנו חושבים ששכל הישר דורש שנאסוף ונשמר זרעים כל עוד אנו יכוןלים.

אנדרסון: ג 'ון, אני יודעת שאתה מאמין כי אובדן המגוון הביולוגי הוא איום גדול יותר אפילו משינוי האקלים, הכיצד?

ג 'ון ויליאמס שותף מוביל האחראי על תחום הקיימות ושינויי האקלים בחברת פרייס ווטרהאוס קופרס:: ובכן, אם חושבים שאחת ההצלחות הגדולות של המאה שעברה היה הפיתוח הכלכלי של העולם, אבל היה לפיתוח זה מחיר עצום על משאבי כדור הארץ וכן היתה לצמיחה הכלכלית השפעה על המגוון הביולוגי כבר קיצוני. אם נמשיך בצמיחה, אז העלות הכלכלית היו משהו בין 2 ל-4.5 טריליון דולר בשנה. "

עכשיו, בואו נשים את הדברים בהקשר. החישוב מבוסס על עלות כלכלית גדולה יותר מזו שגורמים שינוי האקלים, אך היא גם מיידית יותר בגלל שהשפעות של אבדן המגוון הביולוגי מתרחשות עכשיו ותהיה לכך השפעה גדולה יותר על העסקים. הממשלות בהחלט צריכות להיות מודאגות. ארגונים ללא כוונת רווח כבר דואגים מהבעיה במשך שנים רבות, אך המנהיגים ואנשי העסקים הם אלו הצריכים להבין כיצד המגוון הביולוגי הולך ללהשפיע על רווחייהם העתידיים."

אנדרסון: ג 'ון, מיד נבחן כיצד משפיע אבדן המגוון הביולוגי על העסקים הגדולים, ועל הסיכונים והתגמולים

טקסט: ההשפעה הכלכלית של אובדן המגוון הביולוגי יאפיל על זה של יהיה שינוי האקלים, אך רק 27% מכלל המנכ"ל ים מוטרדים מעט או מאוד בשל אובדן המגוון הביולוגי. PWC ערכה מחקר על המגוון הביולוגי ועל הסיכונים העסקיים.

אנדרסון: ג 'ון, באותה הדרך שבה שינוי האקלים הם כבר לא דאגה של סביבתנים אלא גם של ממשלות ואנשיעסקיםם, כך נראה גם המגוון הביולוגי. האם עסקים יוכלו להרשות לעצמם להתעלם המגוון הביולוגי?

וויליאמס: בשום פנים ואופן לא.

"עסקים באמת צריך להתחיל להבין את ההשפעה שיש להם על הטבע העולמי, אך גם על התלות שלהם בטבע. ואם הם כבר החלו לראות את ההון המגיע מהטבע, ואתם יודעים, העסק תלוי כהרחבה של בסיס הנכסים – אם תרצו, את המטעים והמכונות – אין סיכוי שהם יפחיתו בערכה של הזכות הזו. למעשה, הם ימצאו דרכים לשמר ולהגדיל את הערך של הנכס בשרשרת האספקה שלהם.

דוגמה קטנה, תעשיית התרופות שווה 600-700 מיליארד דולר בשנה והיא תלויה ב-40-60% במגוון הביולוגי. מדוע לא ירצו המנכ"לים של חברות התרופות לשמר את ההון הטבעי שהם תלויים בו?

אמדרסון: מפנה את השאלה לפול

פול: "אם מסתכלים על תעשיית התרופות, אנו יודעים כי ישנם אלפי זנים המשמשים ברפואה הסינית המסורתית, ברפואה המסורתית בהודו ובאפריקה, כי זה המקום שלנו לחדשנות. עכשיו כל זה – כי המגוון הצמחי נותן לנו הזדמנות לחדש לא רק בתחום התרופות, אלא גם מזון וגם בכל דבר אחר, ואם אנו מביאים אותו בפני הכחדה זה סיכון עצום בשבילנו, כי אנחנו נצמצם את האפשרויות שלנו בעתיד.

אנדרסון: אחמד?

DJOGHLAF: כן, המגוון הביולוגי היא הנכס הטבעי של העולם, ולפיכך גם של החברות. התעלמות מהנכס הטבעי שלך תהרוס את העסק שלך. לפיכך העסקים של מחר צריכה להיות ירוקים ויהיו ירוקים.

אנחנו חיים בעידן של מחסור ולכן, העסקים שכבר החלו לאסוף הזדמנויות הם אלו שהולכים להצליח.

אנדרסון: יש לנו מחשבה מהירה מפיליפ קוסטו.

קוסטו: ובכן, אני חושב שאחד הדברים הראשונים שאנחנו יכולים לעשות הוא להתחיל להעריך כראוי מבחינה כלכלית את שירותי המערכת האקולוגית שהמגוון הביולוגי מספק והסביבה מספקת לנו. אתן לכך שתי דוגמאות.

במהלך הצונאמי בדרום מזרח אסיה ובמהלך קתרינה, סופת הוריקן במפרץ מקסיקו שהרסה את לואיזיאנה ומיסיסיפי, שירותי טבעי שהיה יכול לספק הגנה בידי ביצות מנגרובים (באסיה) או שוניות אלמוגים במקרה של לואיזיאנה לא סופק. וכך הסופות הללו – הצונאמי, ההוריקנים הצליחו לחדור את קו החוף ולגבות חייהם של מאות אלפי אנשים ולגרום נזקים של מאות מיליארדי דולרים.

אלה שתי דוגמאות גדולות שממחישות כיצד אנחנו צריכים להתחיל להבין את הערך האמיתי מבחינה כלכלית שמערכות אקולוגיות אלה מספקות, כך שנוכל להביא אותם בחשבון. כאשר אתה מאבד את אובדן המגוון הביולוגי נגרם נזק לתוצר ולצמיחה של המדינה כי צריך לשלם על זה בסופו של דבר. כלומר העלות לובשת צורה חדשה ולא התחמקתם ממנה.

ואני חושב שאם נוכל להתחיל – ואני יודע שיש הרבה מאמץ ליצור מודלים כלכליים המחשיבים את הערך של שמירה על המגוון הביולוגי לשים תג מחיר על כך. זהו אחד צעד גדול קדימה בהבנה כי הגנה על המגוון הביולוגי חיונית להגנה על החיים על הפלנטה הזו. "

אנדרסון: ג 'ון, אני מניחה שדבריו של פיליפ קוסטו נשמעים לך הגיוניים.

וויליאמס: בהחלט, למשל הדוגמה של המנגרובים שהוא משתמש בה הוא פנטסטית. אז אתה מסתכל על הרווח למגדלי השרימפס במקום המנגרובים הוא עומד על כ-1,200 דולר להקטר בשנה. אם אתה מסתכל על הערך הכלכלי האמיתי של המנגרובים הללו הוא קרוב יותר ל-12,000. אז למה זה רציונלי להשמיד את המנגרופים ולגרום לכלכלה נזק עצום – הסיבה היא כשל שוק.

ואם יש כשל שוק, על ממשלות להתערב כדי להבטיח שהעלות הכלכלית האמיתית תבוא לידי ביטוי את העובדה כי היא יותר גדולה מהרווח לטווח קצר שהעסק יכול לעשות, במקרה הזה, מהרס המנגרובים.

אנדרסון: כמובן, זה המקום שבו בנק הזרעים של המילינום נכנס פנימה. כמה עולה למעשה להציל מין אחד של צמח, פול?

סמית ': "לבנק הזרעים עולה להציל מין אחד של צמח בסביבות 3,000 דולר. אז ברור מאוד חסכוני. אנו יכולים לאחסן מיליארד זרעים בחדר של הוא חמישה מטרים על שלושה, באזור קטן מאוד. אבל המפתח כאן הואא שאנחנו משתמשים בזרע. אנו משמרי יחס של זרעים שיאפשרו לנו לגדל את הצמח בעתילד.

אנדרסון: מה עלות ההזדמנות של שמירת זרע אחד נגד השני?

סמית ': טוב, אנחנו כמובן מבצעים סדר עדיפות המסתמך על העדיפות הלאומית במדינות בהן אנו פועלים, אבל בעיקר זה של המינים המאוימים ביותר, המיניפ הנדירים ביותר ואלו השימושיםפ ביותר עבור אנשים.

אנדרסון: אחמד, אחד התפקידים שלך הוא לשכנע את הממשלות כי זה חשוב. איך אתה מסתדר עם זה?

דג'וגהלאף: "אני חושב שהממשלות משוכנעים העובדה העיקרית כי אמנה זו נחתמה ואושררה על ידי הפרלמנטים של 193 מדינות, רק ממשלה אחת לא הצטרףה – ארצות הברית של אמריקה. ואנחנו בהחלט מאמינים כי הגיע הזמן עבור ארצות הברית של אמריקה להצטרף למשפחת המגוון הביולוגי הגדול, כי העולם זקוק לארה"ב וארה"ב צריכה את העולם.

אנדרסון: אם העסקים הגדולים הולכים להגיע עם תוכנית כביכול, הם צריכים להיות צפוצים על כך כראוי

וויליאמס: לא, הם מתחילים לעשות ואם רואים שיש צורך בכך גם ללא רזולציה חזקה, ואפילו ללא תמריצי מס. עסקים המעורבים בנושא, עושים זאת משום שזה הגיוני מבחינה כלכלית לעשות זאת.

וכדי לתת לך דוגמה, אחת החברות הגדולות בעולם בתחום הספנות השקיעה ביער הגשם פרגוואי. זה אולי נראה מוזר שחברת הספנות רוצה להיות הבעלים של יערות הגשם, אבל התחזית היא שהם יהיו כפופים למכסות פליטת פחמן בעתיד. הם באמת מבינים את הערך של יערות מבחינת מאןז הפחמן, ועל כן, בשבילם, זו העלות הדרך היעילה ביותר כדי להגן על עצמם מפני תקנות אלה בעתיד.

"התמריץ בא מידע, הוא מהיכולת של חברה להיות חדשנית, כמו גם להגן על עצמה מפני תקנות הפחמן, היא משמרת את יער הגשם ומגינה גם על פרנסתם של האנשים העומדים להיות תלויים בו, היא עושה זאת כדי שגם הטבע ירוויח וגם הכלכלה."

האוקיאנוסים – ערש החיים

האוקיאננוסים מכסים 70% מפני השטח של כדור הארץ. המגמות הנוכחיות חווזת קריסה של כל המינים של מזון הים הפראי שכיום נידוג עד שנת 2050

קוסטו: האוקיינוסים, אשר במשך כל זמן רב מדי הפכו להיות מזבלה פופולרית עבור האנושות, נמצאים בחזית של הידלדלות המגוון הביולוגי. אנו רואים כי כמויות הדיג קורסות ואנו מעריכים כי אוכלוסיות דגים גדולים כגון דג החרב, כרישים ודגי טונה הצטמצמו מאוד. כבר היום אנו רואים שמינים רבים של צבי ים בסכנת הכחדה, ו-25% משוניות האלמוגים נעלמו ו-25% עומדים להיעלם עד אמצע המאה. המדענים חזו כי אם נמשיך בהתנהגות הנוכחית שלנו כשמדובר דיג בעולם הזה, כי כל מלאי הדגים העיקריים יקרוס מבחינה מסחרית עד אמצע המאה הזאת. האוקיאנוסים הם החזית הן של המגוון הביולוגי והן של שינויי האקלים.

אנדרסון: רבותי, אני רוצה לדבר עכשיו איך הנפט שנשפך במפרץ מקסיקו עשוי להמחיש את הסיכונים העסקיים של התעלמות מסוגית המגוון הביולוגי. וגם, אחמד, הנשיא אובמה השווה לאחרונה את דליפת הנפט במפרץ מקסיקו לפיגועי ה-11 בספטמבר. אתה בוודאי שמח לשמוע זאת.

דג'וגהלאף : אני חושב שהנשיא אובמה צדק במה שאמר. אני חושב שזה תקף לא רק עבור המערכת האקולוגית, הימית המערכת האקולוגית ועל ארצות הברית, אבל אלא על כל שאר האנושות, ולא רק החברות העסקיות.

אנדרסון: נשמע מה אומר אחד ממשתמשי פייסבוק. אקופיינדר מקניה אומר, "התשובה טמונה באופן דרסטי בהפחתת סגנון החיים והצריכה הבזבזניים ולא בעוד מיליון ניתוחים או מחקרים שאנו עורכים על הנושא של סביבות אקולוגיות – תחת שמות שונים." פול:

סמית':
סמית ': כן, אני מתכוון, אני חושב שזה נכון בהחלט. יש דרכים יעילות לחסוך כל עוד אנו מתחילים להעריך את ההון הטבעי בכל דפעולה שאנו עושים. זה יעזור לנו לנהל אותו טוב יותר. אני אוהב את הציטוט של אלדו לאופולד, חוקר הטבע האמריקאי כ 60 שנה שאמר, רק טיפש יתעלם מחלקים שנראים מיותרים וחסרי תועלת. לשמור על כל בורג וגלגל הוא אמצעי זהירות ראשון במעלה של פוחז."

מה שהנפט שנשפך במפרץ מקסיקו מראה לנו הוא שאנחנו עושים הרבה יותר מפזיזות כאשר אנו מתעסקים עם כדור הארץ. וחלק גדול מהפעולות שאנו עושים אינן אינטלגנטיות. אבל זה מראה לנו גם כי כל בעלי חיים וה צמים נמצאים אי שם בבסיס שרשרת המזון, חשוב כי המערכות האקולוגיות תישארנה שלמות ובסופו של דבר בכך תלויה פרנסתם של אנשים וקיומנו על הפלנטה הזו.

זכות המילה האחרונה לקוסטו: "אני תמיד אופטימי, הפילוסוף אבארט גאמיר כתב פעם כי בהעדר תקווה חייבים ליצור כזו. אינני סובר שאנו במצב הכי חמור. יש תקווה כי התחלנו בדו שיח הזה, הדיון בפאנל היום בפורום גלובלי, ואנ סבור כי המודעות היום שונה מזו שהיתה לפני חמש עשר ובוודאי 20 שנה."

באותו נושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

5 תגובות

  1. קצת מוזר לי שהחשיבות של שמירה על מגוון ביולוגי מתורגמת לכסף בסופו של דבר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן