בראשית תנחת ב"ים הרוגע" על הירח, לא הרחק משתי חלליות אפולו

ההפעלה המוצלחת הראשונה של המגנטומטר (SILMAG), המכשיר המדעי המרכזי שמותקן על החללית "בראשית", איפשר למדען המשימה, פרופ' עודד אהרונסון ממכון ויצמן למדע, להיערך לקראת ביצוע הניסוי המדעי שיבוצע בעת נחיתת החללית

האיזור בו תנחת החללית בראשית על הירח, בחלק הצפון מזרחי של "ים הרוגע" לא הרחק מאפולו 15 ו-17. באדיבות פרופ' עודד אהרונסון, מכון ויצמן
האיזור בו תנחת החללית בראשית על הירח, בחלק הצפון מזרחי של "ים הרוגע" לא הרחק מאפולו 15 ו-17. באדיבות פרופ' עודד אהרונסון, מכון ויצמן

אתר הנחיתה של החללית "בראשית" על הירח – נחשף. ההפעלה המוצלחת הראשונה של המגנטומטר (SILMAG), המכשיר המדעי המרכזי שמותקן על החללית "בראשית", איפשר למדען המשימה, פרופ' עודד אהרונסון ממכון ויצמן למדע, להיערך לקראת ביצוע הניסוי המדעי שיבוצע בעת נחיתת החללית.

לאחר שבחנו את תקינות המגנטומטר, מדדו המדענים את השדה המגנטי של החללית עצמה, דבר שיאפשר להפחית את השדה מזה שיימדד בעת הנחיתה. מדידת השדה המגנטי של סלעי הירח תסייע לפתור שאלה שהמדענים מנסים לענות עליה במשך שנים רבות: מהו מקורו של השדה המגנטי הזה, ומתי נוצר.

פרופ' אהרונסון וצוותו סייעו באחרונה בבחירת אתר הנחיתה המדויק של החללית. האתר המיועד נבחר בהתאם למגבלות החללית ולשיקולי בטיחות, באזור שבו קיימים מעט מכתשים וסלעים חשופים, ושאין בו מדרונות תלולים שעלולים לסכן את החללית בעת הנחיתה. האתר נמצא במקום שבו קרום הירח הוא בעל שדה מגנטי, שיאפשר למדענים לבצע את המדידה המדעית המיועדת. מטרת המדידה היא זיהוי מקור השדה המגנטי של הירח, דבר שעשוי לסייע בהבנת היווצרות קרום הירח והתפתחותו.

פרופ' אהרונסון, שיחשוף את מלוא השיקולים והפרטים הטכניים על אתר הנחיתה בכנס מדעי שיתקיים ביוסטון, טקסס, בשבוע הבא, אומר שהאתר הנבחר ממוקם בחלק הצפוני-מזרחי של "ים הרוגע" (Mare Serenitatis), כמה מאות קילומטרים מהאתרים שבהם נחתו אפולו 15 (בכיוון מערב), ואפולו 17 (בכיוון דרום-מזרח).

אתר הנחיתה נבחר בעצה אחת עם פרופ' ג'ים הד מאוניברסיטת בראון, חבר בצוות המדעי של ספייס איי-אל שכבר סייע בעבר לנאס"א לבחור את אתר הנחיתה של משימת אפולו. "הניסיון באפולו מלמד שהבחירה באתר זה צפויה לשרת גם את שיקולי הבטיחות וגם את השיקולים המדעיים", אומר פרופ' הד.

למעשה, פרופ' אהרונסון הגדיר שלושה אתרי נחיתה אפשריים (אתר ראשי ושני אתרי גיבוי). המישורים בשלושתם מורכבים מחומר געשי דומה לזה שקיים באתרים שבהם בוצעו בעבר נחיתות מוצלחות (באחרונה צ'אנג-אה 3 ו-4). "עשינו כמיטב יכולתנו לבחור את אתרי הנחיתה הבטוחים והמעניינים ביותר, אבל צריך לזכור שיש לנו רק הזדמנות אחת – ואנחנו תלויים בעבודת ההנדסה הנהדרת של 'בראשית', וכמובן, גם בקצת מזל".

החללית "בראשית" עושה את דרכה לירח, ומקיפה את כדור-הארץ כל כמה ימים. תמרונים נוספים בניווט מסלולה של החללית יתבצעו עד הגעתה לירח בתחילת אפריל.

צילום סלפי ראשון של החללית הישראלית בראשית, 5/3/2019, בו נראה בבירור הלוח ועליו דגל ישראל והכיתוב "עם ישראל חי". צילום: SPACEIL והתעשייה האווירית
צילום סלפי ראשון של החללית הישראלית בראשית, 5/3/2019, בו נראה בבירור הלוח ועליו דגל ישראל והכיתוב "עם ישראל חי".  כדור הארץ מבצבצ מתחת לחללית. צילום: SPACEIL והתעשייה האווירית

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

2 תגובות

  1. האם?ניתן יהיה לראות משם/או בדרך לנחיתה את אתרי הנחיתה של אפולו וכך להזים אתה הקונספירציות נגד הנחיתה על הירח של אפולו?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן