תזונה מערבית, מחלות מעיים, אלרגיות ורעות חולות אחרות

כל ה”ביג מק” ושאר המזונות המעובדים שאנשים בעולם המפותח צורכים יכולים להסביר מדוע הם יותר רגישים לאלרגיות, תסמונות אוטואימוניות ומחלות מעי דלקתיות לעומת תושבי החברות האגרריות (חקלאיות).

כל ה”ביג מק” ושאר המזונות המעובדים שאנשים בעולם המפותח צורכים יכולים להסביר מדוע הם יותר רגישים לאלרגיות, תסמונות אוטואימוניות ומחלות מעי דלקתיות לעומת תושבי החברות האגרריות (חקלאיות).

מחקר חדש מצביע על כך שלאנשים אשר חיים באפריקה הכפרית יש תערובת בריאה יותר של מיקרובים במערכת העיכול שלהם מאשר לעמיתיהם המערביים, תערובת אשר ככל הנראה מגינה עליהם ממחלות מעי אשר נפוצות בארצות מודרניות מפותחות.

במעי האנושי מצויים טריליוני חיידקים- המיקרוביוטה שלנו- שמסייעים בעיכול המזון ובמטבוליזם שלו, מגנים עלינו מפני מחלות ומאמנים את מערכת החיסון שלנו בזיהוי ובדחייה של גורמים פתוגנים. החוקרים משערים כי השינוי במיקרוביוטה הוא קו-אבולוציה של החיידקים לשינוי בהרכב התזונתי. ככל שתזונת אבות אבותינו השתנתה לאורך הזמן, כך השתנו גם שוכני מערכת העיכול שלנו, ממיקרובים שיכולים לפרק בקלות מזון סיבי בתקופה קדומה יותר לחיידקים אחרים, מתאימים יותר לעיכול מזון המכיל חלבונים אנימליים, סוכרים ועמילנים שהפכו נפוצים יותר לאחר התפתחות החלקאות וביות בעלי החיים, לפני בערך 10,000 שנה.

התברואה המודרנית יחד עם הרפואה שינו גם הן את סוגי החיידקים שאנשים פוגשים. בניגוד לתפיסה הרווחת כי במדינות מפותחות יש פחות מחלות, מדענים משערים שהשינויים התזונתיים והתברואתיים הללו הפכו אנשים במדינות מפותחות ליותר רגישים ופגיעים למחלות גסטרו-אינטסטינליות ולהשמנת יתר, אך עד כה לא הצליחו לקבוע מדוע.

קבוצת חוקרים שבראשה עמד פאולו ליאונטי, רופא גסטרואנטרולוגי מאיטליה, החליטה להשוות את חיידקי הצואה של ילדים בריאים מהכפר בורקינה פאסו, במערב אפריקה, עם אלו של ילדים איטלקיים בריאים. תזונתם הטבעית של הילדים האפריקניים כללה מזונות עם אחוז גבוה של סיבים, מעט שומן והרבה ירקות. תזונה זו משקפת את המזון שאנשים אכלו בשחר העידן החקלאי, בעוד שלילדים האיטלקיים היתה תזונה מערבית אופיינית, שכללה מעט סיבים והרבה חלבונים אנימליים, סוכרים, עמילן ושומן.

החוקרים גילו שלילדים מבורקינה פאסו היו באופן מובהק יותר חיידקים מקבוצת ה Bacteriodetes מאשר לילדים האיטלקיים ובאופן מובהק פחות חיידקים מסוג Firmicute. מחקרים קודמים בתחום הוכיחו כי אנשים להם יש יותר בקטריודיטים ופחות פירמיקוטים נוטים להיות רזים, בעוד שאנשים עם היחס ההפוך נוטים יותר להשמנת יתר.

בנוסף, החוקרים גילו את זני החיידקים Prevotella, Xylanibacter, Treponema רק בילדים מבורקינה פאסו. זני חיידקים אלה מסוגלים לפרק ביעילות מירבית מזונות סיביים ולייצר שרשרות קצרות של חומצות שומן, המספקות אנרגיה נוספת. מחקרים הראו שחומצות שומן אלה מסייעות גם בהגנה על המעי מדלקת, מה שיכול להסביר מדוע מחלות מעיים דלקתיות כמעט ואינן מתרחשות במדינות אפריקאיות הניזונות מדיאטה רבת סיבים, אומר ליאונטי.

השונות המוגברת של החיידקים במעי תורמת גם להפיכת הגוף ליותר עמיד לפתוגנים של מערכת העיכול וכן ממתנת את התגובה החיסונית למולקולות שאינן מזיקות ובכך, לפי ליאונטי, להפחתה באלרגיות.

“המעי הוא המקום בו מערכת העיכול פוגשת את המיקרוביוטה” אומר ליאונטי. לדבריו במחקר של קבוצתו הצליחו החוקרים להדגים שהדיאטה התזונתית היא המרכיב החשוב ביותר לקבלת מערכת עיכול עם מיקרוביוטה מגוונת ומעי בריא. עוד הוסיף ליאונטי ואמר כי אנשים החיים במדינות מערביות יכולים להועיל לעצמם ע”י שינוי בהרכב התזונתי של הדיאטה שלהם, כך שתהיה דומה יותר לדיאטה של הכפריים מבורקינה פאסו. “אם נשנה את הדיאטה שלנו, נשנה את המיקרוביוטה שלנו” הוא אומר “וכך נשפר את בריאותנו”.

ג’סטין סוננבורג, אימונולוג באוניברסיטת סטנפורד בקליפורניה, אומר שהחוקרים אכן עשו עבודה טובה בתכנון המחקר ושתוצאותיו מרשימות. לדבריו מחקר ראשוני זה מהווה בסיס לסדרת מחקרים עתידיים מעניינים, ביניהם יהיה מעניין מאד לערוך מחקר מצליב בו אנשים מכל קהילה (בורקינה פאסו ואיטליה) יחליפו דיאטות ואז יבדקו שוב חיידקי הצואה שלהם, כך שנוכל ללמוד כמה מתוך השונות המתוארת היא על בסיס תורשתי.

מתוך:

• Science
• PNAS