במחקר בראשותה של ד”ר נעמה גבע-זטורסקי הנמצאת כעת בהשתלמות פוסט דוקטורט באוניברסיטת הארווארד חושף את מנגנון התקשורת בין החיידקים הטובים לבין מערכת החיסון
בעשור האחרון דובר רבות על החיידקים הידידותיים – פרוביוטיים – אשר בשונה ממה שהיה ידוע על חיידקים בעבר, אלה לא רק שלא מזיקים לבני האדם, אלא גם מסייעים לנו בכך שהם מחזקים את מערכת החיסון שלנו. על אף שחיידקים, ידידותיים ומזיקים, מצויים בכל מקום בגופנו, הם מרוכזים בעיקר במעיים. הריכוז הגבוה של חיידקים מזיקים מעלה את הסיכון למחלות, בעוד שהריכוז הגבוה של חיידקים ידידותיים מסייע למערכת החיסון להילחם במחלות. לאור כך, חוקרים מנסים להבין כיצד מערכת החיסון יודעת לזהות מי הם חיידקים ידידותיים ולהימנע מלתקוף אותם, או במילים אחרות כיצד חיידק ידידותי השוכן במעיים ‘מציע חברות’ למערכת החיסון?
במחקר, שפורסם ב-17 באוגוסט בכתב העת החשוב Nature Medicine, הצליחו חוקרים להתגבר על מכשול שמנע מאיתנו עד כה לזהות את דרכי התקשורת של חיידקי המעיים עם מערכת החיסון. “אחד המכשולים במחקר המדעי, מאז שזוהו החיידקים הידידותיים ונטבע המונח probiotics, היה סימון החיידקים בדרך שתאפשר לנו לעקוב אחריהם בתוך הגוף. מעקב כזה יכול לסייע בהבנה של דרכי התקשורת של חיידקים עם איברים שונים בגוף, ובמיוחד עם מערכת החיסון. בנוסף, מעקב אחר החיידקים מאפשר ללמוד על יחסי הכוחות בין מינים שונים של חיידקים – מזיקים וידידותיים” מסבירה ד”ר נעמה גבע-זטורסקי, החוקרת הישראלית שהובילה את המחקר שנערך באוניברסיטת הרווארד היוקרתית.
ד”ר גבע-זטורסקי, שביצעה את המחקר כחלק מעבודת הפוסט-דוקטורט שלה במעבדתו של פרופסור דניס קספר, מומחה עולמי למיקרוביולוגיה, מבהירה כי השיטה אותה הם פיתחו מאפשרת לאפיין את תאי מערכת החיסון אשר ממלאים תפקיד מרכזי בהעברת האותות מהחיידקים לגוף האדם. האותות הללו חשובים, היות והם יכולים להפעיל את מערכת החיסון כאשר אנחנו זקוקים לה.
“בעצם פיתחנו שיטה חדשה של סימון מטבולי (חילוף חומרים)”, מסבירה ד”ר גבע-זטורסקי את החידוש המחקרי שלהם. “אנחנו מאכילים את החיידקים בסוכר שנעשה בו שינוי כימי קטן הגורם לקרינה פלורסנטית בצבע מסוים. חיידק שאכל את הסוכר ‘שלנו’ יקרין את הצבע הפלורוסנטי; גם לאחר שהסתנן לגופם של עכברים. הסימון הזה איפשר לנו לעקוב אחרי מולקולה מסויימת בחיידק ידידותי חשוב שנקרא בקטרוידיס פראג’יליס, וכך להבין כיצד החיידק הזה מתקשר עם מערכת החיסון”. החוקרים בחרו להתמקד במולקולה הזו משום שהפעלתה בעכברים חולי קוליטיס (דלקת מעי חמורה המאופיינת בחום גבוה, שלשול דמי, כאבי בטן עזים, נפיחות בבטן) הובילה להקלה בסימפטומים של העכבר ואף להחלמתו.
הממצאים מהווים פריצת דרך משמעותית משום שהשיטה, הכביכול פשוטה הזו, מאפשרת להבין את תהליך ההחלמה. המטרה היא לפתח תרופה שלא זו בלבד שתתמקד רק בחיידקים מסוג מסוים, אלא גם תהיה ממוקדת בשלבים שונים של המחלה (טיפולים שונים לזיהוי מוקדם לעומת התפרצות מלאה). ד”ר גבע-זטורסקי מקווה שבעתיד אפשר יהיה ללמוד מהחיידקים ומהתקשורת שלהם עם הגוף כיצד לרפא מחלות על פי חוכמת הטבע (חוכמת החיידקים) – “כשנדע מהן דרכי התקשורת בין החיידקים הידידותיים איתם אנו חיים בשלווה כשאנו בריאים, נוכל לאתר את בעיות התקשורת במצבי מחלה כרוניים ולתקן זאת בשפתם של החיידקים”.
ד”ר מיכל ארד, המחלקה לביוכימיה וביולוגיה מולקולרית, אוניברסיטת מרילנד. מנהלת בהתנדבות פעילות רשתות חברתיות בעמותת ביואברוד
עוד בנושא באתר הידען:
