החיידקים הטובים בגוף יכולים להוות בסיס לרפואה חדשה

כך אומרת ד”ר נעמה גבע זטורסקי, מזוכות פרס אונסקו-לוריאל לנשים במדע, על הפוסט דוקטורט שהיא הולכת לבצע בהרווארד

מהי השפעתם התרפויטית של החיידקים הטובים בגוף החיים איתנו ומשלימים את מערכת החיסון שלנו, זה יהיה נושא מחקר הפוסט דוקטורט שתערוך ד”ר נעמה גבע-זטורסקי באוניברסיטת הרווארד. גבע-זטורסקי סיימה לאחרונה את התואר השלישי במכון ויצמן, והשבוע היא זכתה למלגה נדיבה בסך 50 אלף שקלים שתסייע לה ללימודי הפוסט דוקטורט באוניברסיטה האמריקנית היוקרתית – מלגת אונסקו-לוריאל למען נשים במדע.

“אני מאמינה שבעתיד ניתן יהיה להשתמש בתוצרים של החיידקים הללו או אפילו בחיידקים עצמם לרפואה חדשה – השלמה לתרופות שקיימות.” מסבירה ד”ר זטורסקי את נושא בחירתה במעבדתו של פרופ’ דניס קספר בהרווארד.

“יש פי 10 יותר תאים של חיידקים מאשר תאים שלנו בגוף יש 10 בחזקת 13 תאים של אדם ו-10 בחזקת 14 תאים של חיידקים. זה מתאפשר כי תא של חיידק קוטרו כמיקרון אחד בהשוואה לתא אנושי שקוטרו בין 10 ל-20 מיקרון ובמקרה של תאי עצב הוא יכול אפילו להגיע לאורך של מטרים. אנחנו רוכשים את החיידקים מהרגע שאנחנו נולדים מהחשיפות הראשונות שלנו, מתעלת הלידה, מההיחשפות לאנשי משפחה ובכלל מהחשפות לעולם שכולו מכיל חיידקים. החיידקים חיים בסימביוזה איתנו – הם למשל משלימים את העיכול שלנו, תוצרי פירוק של מזון שאנחנו לא מצליחים לעכל הם מעכלים עבורנו ובתמורה מייצרים חלבונים התורמים לנו. המעבדה שאני הולכת אליה גילתה רב סוכר שמיוצר על ידי אחד החיידקים הטובים שיכול לרפא ולמנוע מחלות מעיים,.”

זה קשור לעבודת הדוקטורט שלך?
ד”ר גבע-זטורסקי: “מחקר הדוקטורט והמחקר הפוסט דוקטורט לא זהים. במחקר הדוקטורט חקרתי סרטן במעבדתו של פרופ’ אורי אלון.בעבודת צוות עם כמה עמיתים מהמעבדה ובכללם ד”ר אריאל כהן, ד”ר ערן אדן, ד”ר ארז דקל, ד”ר רון מילוא, ד”ר אלכס סיגל, גב’ תמר דנון וד”ר לידיה כהן, הקמנו מערכת בה ניתן לעקוב אחר חלבונים בתוך תאי סרטן בזמן שהם חיים. למעשה שימשנו כמו זבוב על הקיר של התא, אנחנו צופים במה שמתרחש בתוך התא בלי להפריע לתא. עם המערכת הזו אפיינו את מנגנון הפעולה של אחת התרופות האנטי סרטניות שמשתמשים באנלוגים שלה בקליניקה.
במחקר שני שבחן את הדינמיקה של החלבונים בתגובה לתרופות ושילוביהם פיתחנו נוסחה מתמטית שאיתה ניתן לחזות איך קוקטילים של תרופות ישפיעו על התאים ועל החלבונים תוך חיסכון בניסויים.

“אני מקווה שעם הראיה והחשיבה המערכתית שרכשתי במעבדתו של פרופ’ אורי אלון אוכל לתרום לתחום המחקר של החיידקים הסימביוטיים (החיידקים הטובים), בעיקר במערכת העיכול, אני כבר רואה משיחות עם המנחה העתידי שאנחנו משלימים אחד את השני בדרכי החשיבה שלנו. אני מקווה לבוא עם דרכי חשיבה ועם משקפיים חדשות, לחקור את האקו-סיסטם של החיידקים הטובים, הרעים ואנחנו (המאכסן) – מה מערכת הגומלין בין כל הגורמים האלו ואולי גם לגלות מולקולות חדשות, טבעיות המיוצרות על-ידי החיידקים הטובים ויכולות לתרום לנו..”

בהרצאתה על הבמה הקדישה ד”ר גבע-זטורסקי, אם לשניים את האתגר שבעבודה מדעית בשילוב עם הורות והודתה לבעלה ושאר בני משפחתה, לפרופ’ אלון וכן למכון ויצמן שסיפק סביבה תומכת ושוויונית, המאפשרת שילוב בין הקריירה והמשפחה – הן מבחינת התשתית כגון חדרי הנקה במחלקות, גני ילדים בתוך המכון, חופשת לידה מוארכת.וכן מודה ללוריאל ולאונסקו על המלגה שעודדה אותה ועזרה לה להמשיך בקריירה.

עוד בנושא באתר הידען

• השילוב של רפואה בפועל ומחקר יקדם את הבריאות בדרך הטובה ביותר – רייזי גרודה זיסמן שזכתה אף היא לפרס אונסקו לוריאל
• החזון שלי הוא לחזות מגיפה לפני שהיא פורצת  באמצעות לימוד הקפיצות של וירוסים מבעלי חיים לבני אדם – ד”ר עדי שטרן, הזוכה השלישית