הפרס המדעי ההיתולי הוענק השנה בין השאר למחקרים שבדקו מדוע אנו מקללים בנהיגה ומדוע איננו קוראים הוראות הפעלה של מכשירים
ריבוי המינים ותתי-המינים של אדם קדמון הוביל חוקרים להשערה חדשה לפיה התפצלויות ואיחודים מחדש של אוכלוסיות שהופרדו בשל מחסומים טבעיים הביאה לשילוב תכונות שפותחו אצל
כשהכבשה דולי חלתה במחלת זקנה בגיל 5 בלבד, חששו שהסיבה היא הליך השיבוט עצמו. כעת מסתמן שהתהילה עלתה לה בבריאות – פשוטו כמשמעו
מדענים מארה"ב יצרו במעבדה חיידק בעל גנום מזערי, המכיל רק את הגנים הנחוצים להישרדות ושופך אור חדש על המרכיבים הגנטיים החיוניים לקיום חיים
ההתפרצות הנוכחית מסוכנת משום שהנגיפים המכילים רצפים של שפעת חזירים, שפעת עופות ושפעת אנושית עוברים מאדם לאדם ולא רק במגע עם חזירים * החלק הטוב
נמצאו עדויות חזקות לכך שההומינינים הראשונים – המאובנים שנמצאו מהתקופה מיד לאחר להתפצלות בין השושלות – הלכו על שתיים, אך ישנה מחלוקת בשאלה האם הם
התעופה הומצאה בטבע לפחות שלוש פעמים – בידי העופות, העטלפים והחרקים. בהעדר מאובנים, דווקא האבולוציה התעופתית הותיקה יותר – זו של החרקים כמעט ולא נחקרה
גנים שפעם היו פעילים ויצרו חלבונים מועילים, נעשים לעיתים מיותרים, צוברים מוטציות ומפסיקים לייצר חלבון. האם גן כזה, לאחר ש"מת", יכול לקום לתחייה והתחיל לתפקד
שתי קבוצות נפרדות של חוקרים, חקרו את הסתגלותם של בעלי-חיים לרעלן המיוצר ע"י האורגניזמים אותם הם אוכלים. הרעלנים בשני המקרים דומים מאוד: שניהם תוקפים חלבון
הסיפור הבא מראה כי האבולוציה אינה חד-כיוונית – גם קבוצה שהתפצלה מקבוצת האם שלה, כפי שהכלבים התפצלו מאבותיהם הזאבים, עדיין יכולה להשפיע האבולוציה שלה. אלפי
גם במערכת היחסים בין טפיל לקורבן נוהגת האבולוציה כמו המלכה האדומה בעליסה בארץ הפלאות – צריך לרוץ כדי להשאר במקום
תחרות אבולוציונית מעניינת מתקיימת בין בעלי חיים הניזונים מפגרים לבין חיידקים ופטריות הניזונים מאותו מקור * לאחרונה בדק חוקר מאוניברסיטת מנצ'סטר השערה בנושא משנות השבעים
מי היו הצבים הראשונים – צבי מים או צבי יבשה? על כך מנסים לענות שני מחקרים חדשים שפורסמו בשבוע האחרון, שעסקו במאובני צבים בני 204-220
© כל הזכויות שמורות לאתר הידען ובעליו
