זהירות חזיר

ההתפרצות הנוכחית מסוכנת משום שהנגיפים המכילים רצפים של שפעת חזירים, שפעת עופות ושפעת אנושית עוברים מאדם לאדם ולא רק במגע עם חזירים * החלק הטוב שבכך: התרופות והחיסונים המוכרים נגד שפעת יכולים לפעול נגד נגיף זה

חזירים
חזירים

בכל העולם, הכותרות הראשיות מדווחות על התפרצות מגיפה – מקרים של שפעת חזירים התגלו במקסיקו, בארה"ב, קנדה – ועד שתקראו את זה בודאי יצטרפו עוד כמה מדינות לרשימה. אפילו בישראל ישנו חולה ה"חשוד" שלקה בשפעת החזירים. מה עומד מאחורי הכותרות המפחידות האלו?

נכון לכתיבת שורות אלו (יום א' בערב), נתגלו מאות מקרים של הנגיף במקסיקו, ועשרות מתו מדלקת ריאות שהתפתחה בעקבות המחלה. לא ידוע על מקרי מוות מחוץ למקסיקו. במקרה של שפעת חזירים חדשה, הדאגה הגדולה ביותר היא ממעבר של הנגיף מאדם לאדם, ולא רק מהחזירים הנגועים לבני-אדם הבאים במגע איתם – כך שכל מי שנמצא ליד חולה בשפעת זו עלול להידבק. לרוע המזל, נראה כי בין החולים בנגיף החדש היו כאלו שלא באו במגע ישיר עם חזירים – כלומר, ככל הנראה הנגיף מסוגל לעבור מאדם לאדם.

סיבה נוספת לדאגה היא חומרת המחלה שהוא גורם, והעובדה שרבים מהחולים שפתחו דלקת ריאות היו בוגרים וצעירים יחסית – בניגוד לשפעות העונתיות המסכנות בעיקר זקנים וילדים, בעלי מערכת חיסון חלשה יותר. הדבר מזכיר את נגיף השפעת הספרדית הידוע לשמצה, שהרג כ-50 מיליון איש בין השנים 1918 ל-1919. נגיף זה גרם להפעלה מוגזמת ולא-נכונה של מערכת החיסון, בדומה לתגובה אלרגית – תגובה שלא מחסלת את הנגיף, אך מזיקה מאוד לגוף. בשל כך, דוקא בעלי מערכת חיסון חזקה חלו בצורה הקשה ביותר.

צריך לציין שעדיין לא ברור עד כמה הנגיף התפשט ומה אחוז התמותה של החולים – בעיקר מכיוון שקרוב לוודאי כי רק חלק קטן מהחולים בנגיף המסוים הזה אכן זוהו ככאלה. בנוסף, ידוע כי החולים מגיבים היטב לתרופות מסוימות נגד שפעת. הרצף הגנטי של הנגיף זוהה, וחוקרים של המרכז לבקרת מחלות בארה"ב החלו בפיתוח חיסון נגדו – אם כי דבר זה עשוי לקחת כמה שבועות.

אבל אולי צריך להיזהר גם מתגובה פזיזה מדי של שירותי הבריאות. ב-1976 התעוררה בארה"ב בהלה דומה לזו הקיימת עכשיו, גם היא בעקבות שפעת חזירים. כ-500 מקרים התגלו בבסיס צבאי בניו-ג'רזי, ואחד מהחולים מת. הבהלה גרמה לחיסונם של כ-40 מיליון איש בארה"ב, אך לכך היו תופעות לוואי קשות: כמה מאות אנשים לקו בסינדרום נוירולוגי הנקרא גיליאן ברה (Guillain-Barré), שעלול להוביל לשיתוק זמני או קבוע. עד היום ישנו ויכוח האם היה צורך בחיסון נרחב כזה. לעולם לא נדע, כמובן, האם מגיפה היתה מתפרצת לולא היה ניתן החיסון.

כדי להבין את ההתפרצות הנוכחית, כדאי קודם כל להבין את מבנהו ומחזור-חייו של נגיף השפעת – הם אלו שהופכים אותו לנגיף שקשה כל כך להתגונן מפניו. נגיף השפעת הוא נגיף RNA – כלומר, המידע הגנטי שלו אינו מקודד במולקולת DNA, כמו זה שלנו, אלא במולקולה הדומה לה, ה-RNA. ה-RNA מוקף במעטפת חלבונית המגנה עליו ומאפשרת לו להיכנס לתא הפונדקאי. ככל הנגיפים, הוא אינו מסוגל לשכפל את עצמו, והוא חודר לתא – של בן אדם או חיה – ומשתמש במנגנוני התא המאכסן לשם כך.

הגנום של הנגיף מכיל 11 גנים בלבד, ביניהם גנים המקודדים לשני חלבונים המשמשים לזיהוי תתי-הזנים השונים של השפעת – הֶמאַגלוּטינין (HA) ונוֹראמינידָז (NA). ההמאגלוטינין חשוב במיוחד לצורך הכנת חיסונים, שכן זהו חלבון הנמצא על פני השטח של הנגיף ועוזר לו להיקשר לתאים אותם הוא עומד להדביק – וכך הוא חשוף לזיהוי ע"י מערכת החיסון. הנוראמינידז נכנס לפעולה בשלב מאוחר יותר – הוא דרוש לעותקים החדשים של הנגיף על מנת לצאת מהתא המודבק ולהדביק תאים נוספים.

לנגיף השפעת 3 זנים עיקריים – A,B, ו-C. שפעת A היא שפעת קשה ונפוצה ביותר, וכל ההתפרצויות הידועות של מגפות שפעת נגרמו ע"י נגיפים מזן זה. תתי הזנים שלו מאופיינים, כאמור, ע"י סוגים שונים של החלבונים המאגלוטינין ונוראמינידז. לדוגמה, גם נגיף שפעת החזירים הנוכחי, וגם הנגיף שגרם לשפעת הספרדית, שייכים לזן A ולתת-זן H1N1 – בעלי המאגלוטינין מסוג 1 ונוראמינידז מסוג 1.

מה הופך את נגיף השפעת לנגיף חמקן כל כך, שקשה כל כך לפתח נגדו חיסון? חלק מהתשובה ניתן למצוא כבר בשמות שניתנו להתפרצויות האחרונות – שפעת החזירים ושפעת העופות. נגיפי השפעת אכן יכולים לתקוף גם בעלי-חיים – למעשה, עופות ים הם הפונדקאים הטבעיים של שפעת A. בדר"כ, נגיפים שמדביקים בעל-חיים מסויים אינם יכולים להדביק בעל-חיים אחר – אך לעיתים, הנגיפים יכולים לעבור מוטציות בעופות, חזירים ובעלי-חיים נוספים, שיהפכו אותם – במקרה – לבעלי פוטנציאל להדביק בני-אדם, ואולי גם לעבור מאדם לאדם. כך צצים כל כמה שנים נגיפים חדשים, שעברו מוטציות אצל בעלי-החיים, ומערכת החיסון שלנו אינה יודעת כיצד להתמודד איתם. אך לנגיף השפעת יש עוד הפתעה: מלבד מוטציות ברצף הגנטי, המתרחשות בכל היצורים החיים, הנגיף יכול לשנות את צורתו בדרך נוספת. בניגוד לרוב הנגיפים, הגנום שלו אינו מורכב ממקטע RNA אחד רציף, אלא מ-8 מקטעים שונים. דבר זה מאפשר לנגיף להחליף מקטעים שלמים מהגנום שלו עם נגיף שפעת מתת-זן אחר – במידה ושניהם מדביקים את אותו תא. ואמנם, כאשר החוקרים בדקו את הנגיף הגורם למגיפה הנוכחית, גילו כי הוא בן-כלאיים של 4 נגיפים שונים: נגיפים של שפעת עופות ושפעת חזירים מצפון אמריקה, שפעת עופות אסייאתית, ושפעת של בני-אדם. עדיין לא ברור איך בדיוק נוצר נגיף היברידי שכזה.

אז האם אנו צפויים למגיפה הגדולה הבאה? סביר להניח שלא. היום כמובן יש בידינו הרבה יותר כלים להתמודד עם מגיפה כזו, וכאמור ישנן תרופות הידועות כמשפיעות על הנגיף. נצטרך לחכות ולראות איך הסיפור יתפתח, ולקוות כי המחלה תיעצר במהירה.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

21 תגובות

  1. גיל
    אם כבר קונספירציות אז היום מנסים להנדס נגיפים המסוגלים לפגוע באוכלוסיות עם מאפיין גנטי ספציפי. למשל נגיף שיוכל להתרבות רק אצל אלה שיש להם את הגן לעיניים מלוכסנות.
    אז אולי פיתחו כבר וירוס כזה שפוגע רק באיספניים מקסיקנים.

  2. לגיל
    אם מישהו היה רוצה במכוון לפגוע עם נגיף זה בארצות הברית אז הוא היה יודע
    מספיק טוב שזה יכול ליפגוע בכל העולם שזה כולל אותו

  3. שפעת החזרים היא המצאה של סוכני מפעל התרופות של ראמספילד שר ההגנה האמרקי .לשעבר עם הבהלה בא הכסף

  4. הוירוס החדש הוא כמו מנוע ליצירת מאות ואלפי וירוסים חדשים
    הוא למשל יכול להחליף מקטע אחד במקטע אחר של וירוס האיידס

  5. לניר –
    הביטוי הנכון הוא אכן עופות מים.
    בקשר לחיסון – חוקרי המרכז לבקרת מחלות טוענים שתוך כמה שבועות יהיה חיסון. הרצף של הנגיף ידוע, ופיתוח חיסון לא יקח כל כך הרבה זמן

  6. המינוח הנכון הוא: "עופות מים" ולא עופות ים…
    השנת 1976 היתה גם תמותה של 32 בני אדם בעקבות השימוש בתרכיב.
    יצור חיסון הוא עניין של לפחות 6 חודשים לא עניין של שבועות.

  7. סתם היסטריה. בחום, השפעת לא עוברת בין נשאים ולגוף קל
    יותר להתגונן מהידבקות – והקיץ מתקרב, למי שלא שם לב.

  8. התרופות נגד שפעת מצליחות לעזור רק אם מקבלים אותן ממש בתחילת המחלה. כנראה במקסיקו הטיפול בחולים לא מהיר כמו בארה"ב, או שהחולים מגיעים באיחור לבתי החולים.
    אגב, תמונה חמודה.

  9. הנגיף היברידי נוצר במעבדה לנשק ביולוגי
    השאלה המתבקשת היא מי שיחרר אותו ולאיזה מטרה
    האם המטרה לתקוף את ארצות הברית ?
    האם המטרה לצמצם את אוכלוסית העולם עקב השפעות הרסניות עתדיות על העולם , כמו התחממות גלובלית , הכחדת המינים ועוד…
    האם המטרה להסיט את העולם מהמשבר הכללי העולמי וההסטורי העומד להכניס את ארצות לקטגוריה של פשיטת רגל והיפר-אינפלציה
    האם מי ששיחרר את הנגיף מתכוון להכות שוב אם נגיפים אחרים

  10. מה חדשות טובות בזה שיש לזה תרופה???
    המחלה הזו יכלה לפתור הרבה בעיות לעולם

  11. נקודה,

    הנגיף התגלה במקסיקו ובארה"ב בערך באותו הזמן (מרץ 2009), אבל כנראה שבמקסיקו הוא קטלני יותר. נראה לי שלארה"ב הגיע המוטנט הפחות מזיק.

    הבלוג החדש שלי – מדע אחר

  12. לפי מה ששמעתי, התרופות לא עזרו. אלו במקסיקו מתו למרות שקיבלו את התרופות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן