מדובר בפיתוח ייחודי, שיהיה יעיל במיוחד באיזורים באפריקה בהן לאשה אין מספיק יכולת להתנגד או לכפות על בני זוגה שימוש בקונדום
מדענים מאוניברסיטת יוטה שבארה"ב פיתחו סוג חדש של "כובעון (קונדום) מולקולארי" לשם הגנת נשים מפני איידס באפריקה ובאזורים בלתי-מפותחים נוספים. לפני המגע המיני, האישה תוחבת ג'ל לאיבר מינה וזה הופך מוצק-למחצה במגעו עם נוזל הזרע, תוך כדי לכידת נגיפי האיידס בתוככי רשת מיקרוסקופית ומניעת הדבקתם של הנשים.
"השלב הראשון בתהליך המורכב של הדבקת אישה בנגיף האיידס הינו ההתפשטות שלו מהזרע לרקמות הנרתיק. אנו מעוניינים לחסום את השלב הראשון הזה," אומר Patrick Kiser, פרופסור לביו-הנדסה במכון להנדסה באוניברסיטת יוטה. "הצלחנו להכין את הג'ל הנרתיקי הראשון שנועד למנוע את נדידתו של נגיף האיידס. הוא ייחודי – אין עוד מוצר דומה לו."
עשינו זאת בכדי לספק פתרונות שיאפשרו לנשים להגן על עצמן מפני מחלת האיידס ללא הצורך באישור המוקדם של בן-זוגם למגע המיני," מציין החוקר. "הדבר חשוב – בייחוד באזורים נחשלים של העולם כגון אפריקה שמתחת לסהרה ודרום אסיה, שבהם, בקרב קבוצות גיל אחדות, כשישים אחוזים מהנשים כבר עכשיו נגועות באיידס. באזורים אלו הנשים לרוב אינן מורשות לכפות על בני-זוגם את השימוש בקונדום." ממצאי המחקר יפורסמו ברשת במהלך החודש בכתב העת המדעי Advanced Functional Materials.
" לעיתים תכופות, בעטיין של נסיבות תרבותיות וחברתיות-כלכליות, נשים אינן מסוגלות להסדיר את השימוש באמצעי-מניעה והגנה של בני-זוגם למגע המיני," אומרת החוקרת Julie Jay, מדענית במחלקה לפרמקולוגיה וכימיה רפואית באוניברסיטת יוטה.
בעקבות כך, החוקרים פיתחו ג'ל נרתיקי שאותו האישה תוכל לתחוב לאיבר מינה מספר שעות לפני המגע המיני ואשר יוכל "לאתר את הנוכחות של זרע ולספק מחסום הגנתי בין רקמות הנרתיק לבין הנגיף," מסבירה החוקרת.
החוקר הראשי מעריך כי אם הכל יתנהל כשורה, ניסויים בג'ל בבני-אדם יחלו תוך שלוש עד חמש שנים, וכי המוצר המוגמר יגיע לשוק המסחרי מספר שנים לאחר מכן. החוקרים מעוניינים להוסיף לג'ל גם תרופה נוגדת-נגיפים, כך שהיא תוכל למנוע גם את ההתפשטות של הנגיף וגם את שכפולו.
המאמץ לפתח קוטלי נגיפים בצורת ג'לים תוך-נרתיקיים, טבעות וקרומים שונים – לשם מניעת ההדבקות בנגיף האיידס – נחל עד כה כישלונות מרובים. הפיתוחים המעטים שכבר הגיעו לניסויים רפואיים באדם באפריקה כשלו במניעת ההדבקה באיידס – הן בשל העובדה כי הם הכילו תרופות נוגדות-נגיפים חלשות או קצרות-חיים, והן בשל העובדה כי המטופלים נמנעו מראש מלהשתמש בהם. חלק מקוטלי-הנגיפים שנוסו אפילו הגבירו את הסיכון, כנראה בשל גירוי רקמות הנרתיק ומשיכת תאים חיסוניים למקום, תאים המשמשים מטרה לנגיפים עצמם.
בשנת 2006 החוקר ועמיתיו פרסמו מאמר על פיתוחו של "קונדום מולקולארי" אחר שסופק כנוזל נרתיקי, ההופך לשכבת ציפוי בטמפרטורת הגוף ואז, בנוכחות זרע, הופך חזרה לנוזל ומשחרר תרופה נוגדת-איידס. למרבה הצער, קיימות מעט תרופות נוגדות-נגיפים הנקשרות והתוקפות את נגיף האיידס בנוזל הזרע; ובנוסף, באפריקה, טמפרטורות האוויר הגבוהות מונעות מהג'ל להפוך חזרה לנוזל ולצפות את רקמות הנרתיק באופן אחיד ומלא, מסביר החוקר.
הג'ל החדש במחקר הנוכחי פועל בדרך ההפוכה. בדומה לגרסא הקודמת, הג'ל משתנה בתגובה לשינויים ברמת החומציות בנרתיק (חומצית או בסיסית) הנגרמים בשל הנוכחות של הזרע במהלך המגע המיני. אולם, בניגוד לגרסא הקודמת, שבה הג'ל הפך לנוזל בתנאים בסיסים (pH גבוה), הג'ל החדש הופך למוצק-למחצה בחומציות הטבעית של נוזל הזרע תוך יצירת רשת מצולבת של פרודות.
החומר החדש מוכנס כג'ל ואז הופך למוצק ולבלתי-חדיר יותר ויותר ברגע שהשינויים ברמת החומציות משנים את חוזק הקשרים הכימיים שבין שני מרכיבי המפתח של החומר, שניהם פולימרים: חומצה פניל-בורונית (PBA, phenylboronic acid) וחומצה סליציל-הידרוקסאמית (SHA, salicylhydroxamic acid). הצוות פרסם לראשונה את המחקר בדבר המצאת הפולימרים והתנהגותם בשנת 2007. כיום, האמצאה נמצאת בהליכי רישום לפטנט.
החוקר הראשי מתאר את מנגנון פעילות הג'ל החדש: הקשרים הכימיים שבין שני הפולימרים מתחברים ומתנתקים תדיר ברמת החומציות הרגילה של הנרתיק (4.8pH ) ומאפשרים בכך לג'ל להתפזר בתוכו. אולם כאשר רמת החומציות מתגברת בנוכחות נוזל הזרע (7.6pH ) שני הפולימרים עוברים צילוב כימי ונקשרים בחוזקה אחד לשני (בדומה לדבק אפוקסי המתקשה בערבוב שני מרכיביו המקוריים). הפולימרים המצולבים יוצרים, בסופו של דבר, מבנה ננומטרי תלת-מימדי מרושת בקנה-מידה של אטומים ופרודות, כאשר גודל המרווחים הוא בין שלושים לחמישים ננומטרים וגודל חלקיקי הנגיף הוא כמאה ננומטרים. החוקר מציין כי הג'ל עשוי לחסום גם נגיפים ותאי-זרע אחרים ובכך לשמש כאמצעי-מניעה להריון ואף למנוע זיהומים של נגיפי הרפס ואת מחלת הפפילומה (גידול בעור או בקרומים ריריים), שהינה הגורם הראשי לסרטן צוואר הרחם.
עוד בנשוא באתר הידען:
4 תגובות
אני חושב שאפריקה היא רק תירוץ לביצוע הניסוי.המטרה האמיתית היא צעירים שמאסו בקונדום.
האם מדובר בפיתוח מעשי?
1. האם העובדה שיש צורך במריחת הג'ל מספר שעות לפני קיום יחסים הוא מעשי?
2. מה קורה לג'ל לאחר קיום יחסים?
3. מתי יש צורך למרוח ג'ל בשנית וכמה שעות מחזיק הג'ל מעמד?
4. מה יעילותו של הג'ל?
5. במיוחד באפריקה – מה יהיה מחירו ומי תוכל להרשות לעצמה לרכוש אותו בכמות שתספיק לשימוש שוטף?
6. מה הסיכונים הבריאותיים ותופעות הלוואי, בשימוש בג'ל זה?
חנן סבט
http://WWW.EURA.ORG.IL
מדכא להזכר שבאפריקה הנשים משולות לחפצים לשימוש הגברים.
הטיפול המוצע כאן הוא טיפול סימפטומטי בלבד.
אני חושב שאירגוני הסיוע הבין לאומיים צריכים לתת עדיפות לקידום מעמד האשה באפריקה, זה בלתי ניסבל לשמוע שאונס הוא נפוץ מאד שם ולנשים אין זכות למין בטוח.
חבל שזה מה שמניע אותם שעל שמם יהיה הפטנט ולא התועלת שזה מביא לחברה
שאלה
אחרי שזה חוסם
מה קורה עם הזרע לפי מה שרשום הוא נשאר בנרתיק רק לא חודר פנימה
זאת אומרת הג'ל מתקשה לא
ואז פשוט מוציאים אותו?