ניתוח של יותר ממיליון תחזיות בארבע פלטפורמות מראה כי שווקי תחזיות מעריכים הסתברויות היטב בממוצע. עם זאת, בסכסוכים צבאיים, ביחסים בינלאומיים ובטכנולוגיה הם מגזימים, ובבחירות הם ממעיטים.
כמה אפשר לסמוך על ההערכות של ההמון? מחקר חדש מאוניברסיטת תל אביב בחן את השאלה בעזרת יותר ממיליון תחזיות. צוות מבית הספר למדעי הפסיכולוגיה ניתח 1,014,122 תחזיות. בראש הצוות עמד פרופ' מיכאל גלעד.
התחזיות הגיעו מארבע פלטפורמות: פולימרקט, קלשי, מניפולד ומטקולוס. הן כיסו 12 תחומים לאורך עשור, ובהם בחירות, גאופוליטיקה, טכנולוגיה וביטחון. המאמר ראה אור בכתב העת PNAS של האקדמיה הלאומית האמריקנית למדעים. בצוות השתתפו גם ג'סטין דיקרסון, הילה שיניצקי, מעיין פאר ומתן בן-שחר.
השורה התחתונה מעודדת, אך לא פשוטה. בממוצע, ההסתברויות של שווקי התחזיות קרובות מאוד למה שקרה בפועל. לעומת זאת, בכמה תחומים השווקים טועים באופן שיטתי ובכיוון קבוע.
מה הם שווקי תחזיות ולמה הם חשובים
בשווקי תחזיות משתתפים קונים ומוכרים חוזים על אירועים עתידיים. מחיר החוזה משקף את ההסתברות שהקהל מייחס לאירוע. למשל, חוזה שמחירו 70 סנט מבטא הערכה של 70% שהאירוע יקרה. חלק מהפלטפורמות פועלות בכסף אמיתי, ואחרות בכסף וירטואלי או בנקודות.
בשנים האחרונות השווקים האלה הפכו לכלי פופולרי להערכת אירועים פוליטיים, כלכליים וטכנולוגיים. לכן חשוב לדעת מתי אפשר לסמוך עליהם, ומתי כדאי לפקפק בהם.
החוקרים לא התמקדו בכמה תחזיות בולטות. במקום זאת, הם ניתחו מאגר גדול של תחזיות כדי לבדוק את הכיול שלהן. כיול פירושו התאמה בין ההסתברות שהשוק נתן לבין מה שקרה בסוף.
שווקי תחזיות קולעים בממוצע, אך לא בכל תחום
התוצאה הכללית חיובית. לפי החוקרים, אירועים שקיבלו סיכוי של כ-70% התרחשו בכ-70% מהמקרים. כלומר, ההסתברויות של ההמון תאמו את המציאות באופן הדוק.
אולם התמונה משתנה כשבוחנים כל תחום לחוד. בסכסוך צבאי, ביחסים בינלאומיים ובטכנולוגיה, השווקים הגזימו. הם ייחסו לאירועים הסתברות גבוהה יותר ממה שהתוצאות הצדיקו.
בבחירות התגלה דפוס הפוך. שם השווקים נטו להמעיט בסיכויים של אירועים בתחום הבחירות. הנטייה הזאת בלטה במיוחד כשהשוק העריך סיכויים נמוכים או בינוניים.
מה קורה כשמועד ההכרעה מתקרב
בנוסף, החוקרים בדקו כיצד הדיוק משתנה לאורך זמן. התחזיות השתפרו ככל שמועד האירוע התקרב. אולם השיפור נבע בעיקר מזיהוי טוב יותר של האירועים שאכן יקרו.
השיפור הזה לא שיקף כיול טוב יותר של ההסתברויות עצמן. למעשה, התחזיות כבר תאמו היטב את התוצאות אחרי 25% מתקופת התחזית. במילים אחרות, ההסתברויות היו אמינות כבר ברבע הראשון של התקופה.
מה המחקר לא אומר
החוקרים מדגישים כי הממצאים אינם מראים ששווקי תחזיות יכולים לחזות את העתיד בוודאות. לדבריהם, תחזיות קולקטיביות מספקות מידע שימושי, בתנאי שמבינים את המגבלות שלהן.
כמו כן, מיפוי התחומים שבהם השווקים מגזימים או ממעיטים עוזר לפרש אותם בתבונה. הדבר חשוב במיוחד כשלתוצאות יש השלכות פוליטיות, כלכליות או טכנולוגיות משמעותיות.
שאלות ותשובות
מה הם שווקי תחזיות?
אלה פלטפורמות שבהן משתתפים סוחרים בחוזים על אירועים עתידיים. מחיר החוזה משקף את ההסתברות שהקהל מייחס לאירוע.
האם שווקי תחזיות מדייקים?
בממוצע, כן. אירועים שקיבלו סיכוי של כ-70% התרחשו בכ-70% מהמקרים. עם זאת, הדיוק משתנה מתחום לתחום.
באילו תחומים השווקים טועים?
בסכסוך צבאי, ביחסים בינלאומיים ובטכנולוגיה הם נוטים להגזים בסיכויים. לעומת זאת, בבחירות הם נוטים להמעיט בהם, בעיקר בסיכויים נמוכים ובינוניים.
האם אפשר לחזות את העתיד בעזרתם?
לא בוודאות. לפי החוקרים, התחזיות מספקות מידע שימושי רק כשמבינים את המגבלות שלהן.
המאמר המדעי
המאמר בכתב העת PNAS (DOI: 10.1073/pnas.2615627123)
עוד בנושא באתר הידען
- למה שווקי תחזיות כמו Polymarket מצליחים לנבא – ומה המשמעות של זינוק ההימורים על איראן
- הציבור הישראלי הראה: חוכמת ההמונים עובדת
- כשאפקט העדר רומס את חוכמת ההמונים: מחקר חדש חושף כי חוכמת ההמונים ברשת מוטה וקלה להשפעה
- דמוקרטיה בסכנה: מי ישלוט בעתיד, האזרחים או האלגוריתמים?
- גם ללא דברי שנאה: מודלי AI משחזרים סטריאוטיפים על יהודים
מקור: הודעה לעיתונות של אוניברסיטת תל אביב
מילים נרדפות לביטוי המפתח: חוכמת ההמונים, תחזיות קולקטיביות, פלטפורמות תחזית, הימורים על אירועים עתידיים
