סיקור מקיף

הציבור הישראלי הראה: חוכמת ההמונים עובדת

המדענים קבעו: 42.7 מיליארדי טון מלח בים המלח; הציבור: 42.8 מיליארדי טון מלח בים המלח

קו החוף של ים המלח. צילום: shutterstock
קו החוף של ים המלח. צילום: shutterstock

מאות משתתפים נענו לאתגר של משרד המדע וניסו לשער – כמה מלח יש בים המלח – במסגרת התרגיל הראשון מסוגו והגדול ביותר שנערך בישראל בחוכמת ההמונים. את התוצאות חשף היום שר המדע, הטכנולוגיה והחלל יעקב פרי במסגרת אירועי ליל המדענים. משקלול התוצאות התברר כי הציבור הישראלי היה קרוב מאוד לתשובה המדעית והחציון של התשובות שניתנו הוא 42.8 מיליארדי טון מלח, בעוד שהתשובה שמבוססת על חישובי המדענים היא 42.7 מיליארדי טון.

"התרגיל הגדול בישראל בחוכמת ההמונים זכה להצלחה רבה. באתר משרד המדע נרשמו עשרות אלפי כניסות של גולשים שביקשו להתעניין בשאלה הכל כך ישראלית – כמה מלח יש בים המלח? מקום שרובינו רחצנו בו לפחות פעם אחת אך עד כה לא נדרשנו לשאלה המעניינת הזו. הצלחת התרגיל היא בכך שהוא עורר את סקרנות הציבור וגרם להשתתפות אקטיבית המונית בהתמודדות עם שאלה מדעית". אמר עם חשיפת התוצאות שר המדע, הטכנולוגיה והחלל יעקב פרי במסגרת אירועי ליל המדענים בטכניון בחיפה. "עשרות אלפי האנשים שגודשים מדי שנה את אירועי ליל המדענים ברחבי הארץ מראים שהציבור הישראלי צמא לידע ומתעניין במדע, אך גם שהמדענים והמדעניות שמחים לשתף את הידע ולפתוח את דלתות המעבדה שלהם".

 

כזכור, רעיון חוכמת ההמונים טוען שבתנאים מסוימים חוכמתו המשולבת של ההמון יכולה להיות לא פחות מדויקת מחוכמתו של המומחה היחיד. התופעה התגלתה לפני כ-100 שנה בכפר באנגליה בניסוי שבו הראו לאנשים שור ושאלו אותם מה המשקל שלו. בניסוי נמצא כי חציון התשובות של המשתתפים הוא בדיוק משקל השור. מאז, שיחזר הישראלי ליאור צורף ניסוי זה בהופעה חיה מעל בימת ההרצאות העולמית TED והוכיח שהרעיון עובד גם בשנות האלפיים.

 

מאז פורסם האתגר בשבוע האחרון רשם אתר משרד המדע 23 אלף כניסות של גולשים. לאחר כשבוע שבו זרמו ההצבעות באתר, שוקללו התשובות ולאחר תהליך חישוב המבוסס על חכמת ההמונים, עלתה תוצאה סופית כמעט זהה לזו של המדענים.
"חלק מהמשתתפים ניסו לחשב את התוצאה על פי הרמזים שהופיעו באתר וכ-10% הצליחו להגיע לתשובה 42.7 מיליארדי טון" מסביר ליאור צורף. "שאר המשתתפים נתנו תשובות שנעות בטווח שבין ביליוני טונות לבין 0.0004 מיליארד טון על פי הערכה המבוססת על חוכמת ההמונים".
מדענים ממרכז מדע ים המלח והערבה ומהמכון הגיאולוגי נדרשו למשימה וערכו חישובים על פי נתונים שנמדדו במחקרים. על פי הנתונים, משקל ליטר מים בים המלח הוא 1.24 ק"ג – זאת לעומת 1.03 ק"ג מי ים רגיל. במפלס הנוכחי, נפח ים המלח הוא 122 ק"מ מעוקב, או במילים אחרות – 122 מיליארד מטר מעוקב. כפי שפורסם באתר, ריכוז המלחים הוא 350 גרם לליטר ועל כן, לאחר תרגום המספרים לאותם סדרי גודל, התוצאה היא מכפלת נפח בריכוז המלחים. על פי חישוב זה, משקל כלל המלחים המומסים במים הוא כ-42.7 מיליארד טון. עם זאת, מציינים המדענים כי יש לקחת בחשבון שהשינוי בטמפרטורה יוצרת שינוי בצפיפות המלח. גורמים נוספים אותם יש לקחת בחשבון הם כמות המלח שנצברה על קרקעית המים – הצוברת מדי שנה כ-10 ס"מ, אך גם כי מלחים ממשיכים להתווסף לים כתוצאה מבלייה של סלעים. ואולם, מציינים המדענים, כמות זו מזערית בהשוואה לכמות המלחים המומסים במים.

חלק המתעניינים שנכנסו לאתר לקחו את האתגר צעד אחד קדימה – כך, מספר משתתפים סיפרו שהם החליטו לערוך ניסויים כדי לתת הערכה מדויקת יותר. אחת המשתתפות לקחה ליטר מים, הוסיפה לתוכה מלח ובחנה עד כמה המשקל עולה. מורים למתמטיקה אתגרו את תלמידיהם בכיתה ונתנו להם לפתור את האתגר לפי הרמזים שניתנו באתר המשרד.
לדברי צורף, "ניסויים מסוג זה מקרבים את הקהילה המדעית לתחום חכמת ההמונים ואת האזרחים לתחום המדע".

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

25 תגובות

  1. MouthHole
    יכול להיות שאנחנו אומרים אותו דבר. אפשר לחלק את האנשים לשתי קבוצות – אלה שיש להם הערכה טובה, כי הם מנוסים בתחום, ואלה שמנחשים. הקבוצה הראשונה תתן תוצאה עם מובהקות גבוהה (פיזור קטן סביב התוצאה הנכונה) והקבוצה השנייה תתן הוצאה עם פיזור גדול. אם גרף פילוג, נראה מקסימום באיזור התשובה הנכונה.

    זה מסביר את ההצלחה במיקרים מסויימים. למשל, אני חושב שזה מסביר גם את התוצאה של כמות המלח בים המלח.

    נראה לי הרבה יותר יעיל פשוט לשאול מומחה אחד …. אולי ניתן לכל נוסע במטוס ג'ויסטיק ואפשר יהיה לחסוך את הטייס?

  2. ניסים,
    אני לא חושב שחוכמת ההמונים משוללת מכל יסוד איפשרי. אני כן מאמין שממוצע האינטואיציות של האנשים הצליח למצוא את משקל השור..
    אני מסביר את זה לעצמי בכך שהיינו(בני האדם) צרכים להעריך כמות של פריטים בצורה סבירה גם אם הם מעל 5 עוד לפני שידענו לספור (או בשביל לחסוך זמן), לכן ממוצע ההערכות שלנו יהיה דומה מאוד לתוצאה.

    כניראה שאני טועה, אבל זו האינטואיציה שלי לפחות :/

  3. MouthHole
    גם חוק בנפורד נראה מאד מיסטי בהתחלה, ולא מציאותי. גם חוכמת ההמונים נראה מיסטי – אבל כנראה שהוא באמת אינו מציאותי …

    לפעמים יש לי אסוציאציות מוזרות….

  4. MouthHole
    אתה אולי מכיר את התיאוריה שבכל קבוצת נתונים (כמו ארוכי נהרות, שטחי מדינות) בערך שליש מהמספרים יתחילו בספרה 1?

  5. ניסים, יפה שללתה את הדוגמאות.. כניראה שחכמת ההמונים עובדת במיקרים מאוד מסויימים..
    כניראה שעל משקל שור שאנשים יראו, ממוצע ניחושיהם יעבוד.
    אבל מה יקרה אם אנשים לא יראו את השור? האם גם אז ינחשו נכונה? כניראה שלא. ומה אם אני אראה להם פלסטיק גדול וחלול שצבוע כמו סלע? כניראה שגם אז הרוב יטעו…
    ואם תשאל את רוב היפנים אם יש ה' תקבל שאין. בארה"ב תקבל שיש… משהו מוזר
    אם תשאל אנשים על שאלה מטמטית מסובכת כניראה שגם אז רובם יטעו…

    קיצר, מיקרים מסויימים מאוד כמו כמה קוביות יש בקופסה (בהנחה שהקוביות באותו הגודל והקופסה בנויה רגיל וללא בליטות קלפי פנים…)

  6. ד"ר חגי פולקמן
    כמו יעקב שקד, גם נראה שיש כאן בעיה. במיוחד אחרי שהסתכלתי בלינק שהפנית אליו:

    גוגל משתמשת ברעיון שדפים שיש אליהם הכי הרבה הפניות, הן המעניינות. זה די טאוטולוגיה…
    וויקיפדיה דווקא משתמשת בחוכמה של מומחים ולא בחוכמת ההמון. אין "הצבעה", אלא מאפשרים למומחים לערוך על פי הבנתם. מי שלא מבין – לא עורך.

    וויז משתמש במהירות הממוצעת בכל מקטע כדי לחשב מסלול. אם תחליף את כל הנהגים ברכבים ללא נהג – לא תקבל תוצאות פחות טובות.

    ב-3 המיקרים שציינת אין שימוש באינטואיציה.

    ולהזכיר לך – רוב האנשים חושבים שיש אלוהים.

  7. קודם לכל, אני חושב שמגיע יישר-כוח ליוזמי המשאל הזה. קירוב אנשים לידע ולמדעים, ופיתוח הסקרנות והחשיבה, חשובים ככלל, ולמדינת ישראל יותר מאשר למדינות אחרות.

    לגופו של עניין, אני חושב ש"חוכמת ההמון" היא קשקוש של ממש.

    אני גם חושב ש"התוצאות המופלאות" של המשאל הזה הן אחיזת עיניים. כוונתה אמנם טובה, אבל זה אינו משנה את טבעה וטיבה. שום "המון" לא השתתף במשאל הזה. המשתתפים בו נחלקו לשני סוגים: האחד, שהוא המסה העיקרית – אנשים משכילים מאוד, סביר מאוד שכמעט כולם בעלי השכלה אקדמאית. חלק מהם אולי אף מקורב לנושא. זה בהחלט אינו "המון" והניחוש שלו היה מלומד. מאוד מאוד מלומד. הסוג השני היה שוטים אחדים חסרי תבונה שהגיעו לעניין בטעות וליבם מלאם ל"הגיש" את ניחושם, כנראה מתוך בטחון שאת התשובה הנכונה שולפים מתוף הגרלה והם עשויים לזכות בפרס.

    אין כאן, לפיכך, כל "חוכמת המון". "חוכמת ההמון" אינה אלא משאלת לב אווילית של אנשים הנמנים עם הסוג שמחפש אחר פתרונות קסם קלים לכל דבר ועניין. אין פתרונות קסם בעניין מסוג זה. זה כמו "לשקלל" את פתרונותיהם של מיליון קופים שילחצו אקראית מקלדות מספרים. קשקוש!

    העניין הזה של "חוכמת ההמון" מוכר גם כ"קול המון כקול שדי" (Vox populi, vox Dei). מפליא הדבר שיש עדיין מי שמאמינים בכך שקול ההמון מבטא את הנכון, את האמת. כמעט כל נסיוננו במהלך ההיסטוריה מוכיח דווקא את ההיפך, ובכל זאת יש הנוהים אחר אור הביצות השיקרי של "חוכמת ההמון" הזאת. אין כמעט למצוא בהיסטוריה האנושית – העקובה מדם ומבורות – סימוכין שיצדיקו זאת. הדבר נכון שבעתיים, ובעיקר, בתחומי המדעים. לדמוקרטיה אין כל מקום במדעים. לא דעת הרוב קובעת בחישובים המתמטיים שהובילו אל E=mc2. לקשקוש של "חוכמת ההמון" אין כל say בעניינים אלה. וכי למה יש לתת משקל לדעה של המונים נבערים מדעת? וכי איזה משקל יש לתת לדעתם של המונים אשר אין להם אף שמץ של מושג במה מדובר?

    לסיכום העניין המופרך של "חוכמת ההמון", הנה פתגם עתיק שהמצאתי כרגע: פעמים רבות, הדעה הרווחת – שווה לת…

  8. ניסים,
    אכן שוויץ שבה כמעט כל החלטה מתקבלת ע"י חוכמת המונים היא מדינה נכשלת ולא מוצלחת.
    תנקוב בבקשה במשטר לא דמוקרטי אחד יותר מוצלח שבו רמת החיים של התושבים גבוהה יותר?

    דרך אגב,הביקורת שלך על הניסוי ממש קטנונית. הניסוי נעשה חד פעמית כגימיק ליום המדענים שמטרתו לקרב את האוכלוסייה למדע והתקבלה תוצאה מדהימה שסוטה ב 0.1 מתוצאת האמת. אז מה באים אדון ניסים סברדמיש ופוצים דומים לכם ואומרים?
    "לא, הניסוי נעשה רק פעם אחת". כן כאילו שאפשר היה יותר. מעבר לזה ממתי סקר של עשרות אלפי בני אדם לא מובהק סטטיסטית? הרי סקרי בחירות מובהקים נעשים על 500 אנשים.
    "לא, הרי כולם ידעו". כן, ממש, מעניין אם אתם המלומדים הדגולים הייתם מצליחים לתת תשובה מדוייקת שכזו.
    בקיצור, חוכמה קטנה לשבת על הגדר כמו איזה מבקרי קולנוע שלא עושים כלום ורק מבקרים את מה שאחרים עושים.

  9. תראו
    דמוקרטיה (ישירה) היא דוגמה לחוכמת המונים, ושניהם לא מוצלחים לדעתי. בשלטון מעשי צריך מנגנונים כמו חוקה כדי להגן על המיעוט. אף אחד מכם לא רוצה להיות אחראי על חלוקת תקציב המדינה.

  10. ניסים

    המתמטיקה שלך מוזרה..אתה לא היחיד.

    אם 15% מהמדינות הן דמוקוטיות ויש אלפי מלחמות, הסיכוי שתהיה מלחמה בין דמוקטיות הוא עצום סטטיסטית.

    הסיכוי שלא תהיה אף מלחמה בין דמוקרטיות בנתונים אילו קטן אפילו מהסיכוי ששני מטבעות בחדרים שונים יפלו אלף פעם על אותו הצד.

    כנראה שהדמוקרטיות מכילות משתנים חבויים, או שאולי פונקציית הגל של חוכמת ההמונים היא הגורם?

    רוצה דמוקרטיה? סקוטלנד דמוקרטיה!

    רוצה פיזיקאי? מקסוול פיזיקאי!

    וגם סקוטי..

    מאוס

    שו כורכום? מכל התרופות שלך היחידה שאימצתי זה הערק..

  11. ניסים, אתה מדבר על דמקורטיה ישירה ומגדיר אותה כדמוקרטיה.
    ישראל את מדבר על דמוקרטיה ייצוגית.

    צלחתו עלי לעוד פרטים.
    ישראל? איך המרגש? נכון שכורכום עוזר?

  12. ישראל
    כ-15% מהמדינות בעולם הם דמוקרטיות לפי ההגדרה שלך. הסיכוי למלחמה ביניהם נמוך 🙂
    אין לי ויכוח שדמוקרטיה יותר טובה מהאלטרנטיבות האחרות בעולם. אבל, יש המון בעיות עם זה, המון השעת משאבים לתחזוקת הדמוקרטיה, סיכוי נמוך לשלטון מעולה וסיכוי גבוה לשלטיון בינוני.

    ובכל מקרה, אתה מדבר על רפובליקה. דמוקרטיה אמיתית זה לא דבר שהיית רוצה לחיות בו.

  13. או קי, הגדרת דמוקרטיה:

    כל פרק זמן המוגדר בחוק (4 שנים בישראל) נערכות בחירות חופשיות וחשאיות של כל האזרחים הבוגרים, כאשר כל צד מתמודד רשאי להציג את עמדתו בחופשיות לפני הבחירות. חופש תקשורתי הפרדת רשויות וכיבוד החוק.

    לכן ארה"ב היא דמוקרטיה.

    ב200 השנים האחרונות היו אלפי מלחמות בעולם, אך לא בין דמוקרטיות.

    יש והיו הרבה דמוקרטיות בעולם, אך הן לא נלחמות ביניהן.

    גם זה סוג של חוכמת ההמונים.

  14. ישראל
    במשך 200 השנה האלה (למה דווקא 200?) – כמה מהמדינות בעולם הם דמוקרטיות? איך אתה מגדיר מדינה דמוקרטית? הודו דמוקרטית בעינייך? סינגפור? כמה זמן שורדת מדינה דמוקרטית לעומת מדינה לא דמוקרטית?

    אני רק קוצה להזכיר לך שארה"ב אינה דמוקרטיה, היא רפובליקה –
    I pledge allegiance to the flag of the United States of America,
    and to the Republic for which it stands,
    דמוקרטיה היה אולי בקיבוצים….

    ואיך כל זה קשור לזה שאני אומר שלא נראה לי שחוכמת ההמונים היא שיטה כללית לפתרון בעיות? אולי נעשה הצבעה על נכונות האבולוציה? :).

    מה שאני אומר זה שהטריק הזה עובד בשילוב שני תנאים: יש פיזור גדול של הניחושים, ויש מספר לא מבוטל שיודעים את התשובה. זו תחושה שלי בלבד, לא חקרתי את הנושא.

  15. מה זה משנה
    אם היו עושים את הניסוי מספר פעמים וכל פעם קיבלו תוצאה דומה, אז אולי התוצאה המדהימה (הסברתי למה אני חושב שזה לא בהכרח מדהים).
    אם עשו ניסוי אחת …. אולי זה במקרה? אולי עשו הרבה ניסויים ופירסמו רק את זאת?

    צ'רצ'יל אמר פעם ששיחה של 5 דקות עם אדם ממוצע מראה לך כמה דמוקרטיה לא טובה. ראה את ממשלות ישראל …. על המצביעים האלה אתה סומך לחשב כמה מלח יש בים?? 🙂

  16. מסכים לחלוטין עם תגובתו של ערן ואני רוצה להוסיף איך לפי דעתי היה צריך להתנהל הניסוי . נניח היינו מראים צילום לווין של ים המלח וסביבתו. ומוסיפים בצילום קו המראה עשר ק"מ ומוסיפים את העומק של הים בכעשרה נקודות וגם מוסיפים את הנתון שיש 350 גרם מלח בכל ליטר מים. כעת השאלה כמה מלח יש בים המלח תדרוש לא סתם פעולה חשבונית של כפל אלה הערכה מה שיטחו של ים המלח, מה ניפחו בערך ומכאן מה כמות המלח. אז היינו יכולים לראות אם באמת קיימת חוכמת ההמונים. זאת דעתי.
    נא להגיב בעדינות
    לילה טוב
    יהודה

  17. אני מסכים עם ערן. אם חלק מהנשאלים יודעים את התשובה, ויש פיזור רחב בשאר התשובות, אז מין הסתם יהיה מקסימום בולט באיזור התשובה הנכונה.

  18. ישנן כל כך הרבה בעיות בניסוי הזה, שאני לא יודע מאיפה להתחיל:
    -ההגדרה של "מומחה" היא תלויית המגדיר. האם 30 תלמידים שיודעים מה היא מליחות המלח ומבצעים סדרת ניסויים הם במקרה זה הם לא "מומחים"? באילו כלים עליונים בהרבה משתמשים "המומחים"?
    -הניסוי לא לקח באמת המון, אלא אנשים שהתעניינו בנושא, כנראה שהיה להם ידע קודם, כך שבמקרה הטוב מדובר בהמון משכיל.
    -המשרד נתן רמזים או במילים אחרות מידע= כלים שמתמשים בהם מומחים אמיתיים.
    -יתכן שגם המומחים וגם ההמון טעה, שכן כל ההערכות מבוססות על השערות שנויות במחלוקת.

    כגימיק זה דבר נחמד, אבל בודאי שלא ניתן להסיק מהניסוי דבר על טבעה של "חכמת ההמונים".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן