נאס״א וחברת Katalyst ביטלו את הניסיון להגביה את מסלול מצפה החלל הוותיק, לאחר שתקלות בחללית השירות LINK מנעו ממנה לבצע התקרבות ולכידה בטוחות. סוויפט עצמו עדיין תקין ברובו, אך ללא מערכת הנעה הוא צפוי להיכנס לאטמוספרה בהמשך 2026
המשימה להצלת טלסקופ החלל סוויפט נכשלה. נאס״א וחברת Katalyst Space Technologies החליטו ב־19 באוגוסט 2026 לבטל את הניסיון ללכוד את מצפה החלל ולהגביה את מסלולו. הסיבה אינה תקלה בסוויפט עצמו, אלא אובדן יכולת שליטה מספקת בחללית השירות LINK ששוגרה אליו.
ההחלטה מסיימת ניסיון יוצא דופן להציל מצפה חלל פעיל לפני שיישאב לאטמוספרה. סוויפט, ששוגר ב־2004, פעל הרבה מעבר למשימה המקורית שתוכננה לשנתיים. אולם אין לו מערכת הנעה משלו, ולכן הוא אינו יכול לתקן את המסלול הדועך.
באתר הידען דיווחנו ביוני על התוכנית הרובוטית להצלת סוויפט ועל שיגורו הקרוב של מבצע ההצלה. כעת מתברר כי חללית החילוץ לא תוכל לבצע את החלק המסוכן ביותר במשימה: התקרבות מדויקת, לכידה והגבהת מסלול.
מה השתבש בחללית LINK?
LINK שוגרה ב־3 ביולי באמצעות משגר Pegasus XL. זמן קצר לאחר שנפרדה מן המשגר, היא נכנסה לסחרור בלתי נשלט.
ב־28 ביולי מסרה נאס״א כי שניים משלושת גלגלי התגובה של LINK אינם פועלים. גלגלים אלה מאפשרים לחללית לשנות את כיוונה ולשמור על יציבות בלי לצרוך דלק. נוסף על כך, נפגעה חלק מיכולת הפעולה של מנועי הגז הקר שלה.
בתחילה הסתחררה LINK במהירות של כתשע מעלות בשנייה. המהנדסים השתמשו במערכת ההנעה החשמלית, שלא נועדה למשימה זו, כדי לבלום בהדרגה את הסחרור. עד 6 באוגוסט ירדה המהירות לכ־1.47 מעלות בשנייה.
זה היה הישג הנדסי חשוב. גם עדכוני תוכנה שיפרו את יציבות החללית. למרות זאת, השיפור לא הספיק כדי לאפשר מפגש בטוח עם סוויפט.
בקרבת לוויין אחר אין די בשליטה חלקית. LINK הייתה צריכה להתקרב לאט, להתאים את תנועתה לזו של סוויפט ולגעת בו באמצעות שלוש זרועות רובוטיות. סטייה קטנה או סחרור לא צפוי היו עלולים לגרום להתנגשות וליצור שברי חלל. לכן החליטו נאס״א ו־Katalyst שלא להמשיך בניסיון הלכידה.
תוכנית הצלה שנבנתה בזמן שיא
נאס״א העניקה ל־Katalyst בספטמבר 2025 חוזה בסך 30 מיליון דולר. החברה בנתה את LINK בתוך פחות משנה, משום שמסלולו של סוויפט ירד במהירות והותיר חלון פעולה קצר.
התוכנית הייתה נועזת. החללית, שמסתה כ־400 קילוגרם, אמורה הייתה להגיע אל סוויפט, לבחון אותו מקרוב וללכוד אותו באמצעות שלוש זרועות. לאחר מכן היא הייתה מפעילה מנועי יונים ומעלה את הצמד בהדרגה מגובה של כ־350 קילומטרים למסלול בגובה כ־600 קילומטרים.
התמרון תוכנן להימשך יותר משישה שבועות. אילו הצליח, הוא היה עשוי להעניק למצפה שנות פעילות נוספות. הוא גם היה מדגים יכולת מסחרית מהירה לשירות חלליות שלא תוכננו מראש לתדלוק או לעגינה.
מדוע סוויפט מאבד גובה?
סוויפט שוגר בנובמבר 2004 למסלול בגובה של כ־600 קילומטרים. במשך השנים האט אותו הגרר הדליל של האטמוספרה העליונה, ומסלולו הלך וירד.
פעילות שמש מוגברת האיצה את התהליך. קרינת השמש מחממת את שכבות האטמוספרה העליונות וגורמת להן להתפשט לגבהים גדולים יותר. כתוצאה מכך, לוויינים במסלול נמוך נתקלים ביותר חלקיקים ומאבדים מהירות וגובה.
בעת ביטול משימת ההצלה היה סוויפט בגובה של כ־347 קילומטרים. נאס״א כבר צמצמה בפברואר את רוב הפעילות המדעית שלו, כדי להפחית תנועות של החללית ולצמצם ככל האפשר את הגרר.
הפסקת התצפיות לא נבעה מכך שהטלסקופ חדל לתפקד. זו הייתה החלטה תפעולית שנועדה לקנות זמן עד להגעת LINK.
מה יאבד למדע?
סוויפט נבנה כדי לזהות התפרצויות קרני גמא, מן האירועים האנרגטיים ביותר ביקום. המכשיר הראשי שלו, BAT, מאתר התפרצות ומחשב את מיקומה. לאחר מכן המצפה מסתובב במהירות ומפנה אליה טלסקופ קרני X וטלסקופ אופטי־על־סגול.
התגובה המהירה אפשרה לאסטרונומים לעקוב אחר הדעיכה של ההתפרצות ולשלב תצפיות ממצפים אחרים. כך תרם סוויפט לחקר מותם של כוכבים מסיביים, מיזוגים של כוכבי נייטרונים, חורים שחורים ואירועים חולפים נוספים.
בין הישגיו היה המעקב אחר GRB 221009A, ההתפרצות החריגה מ־2022 שכונתה BOAT — הבהירה ביותר בכל הזמנים. הידען דיווח גם על התפרצות קרני הגמא שוברת השיא ועל תצפיות מוקדמות של סוויפט בהתפרצויות רחוקות.
האם נותר משהו למשימת LINK לעשות?
ביטול ההצלה אינו בהכרח סוף פעולתה של LINK. Katalyst עשויה לנצל את החללית לניסויי ניווט, התקרבות או הדגמות טכנולוגיות שאינן דורשות לכידה של סוויפט. עם זאת, האפשרות המרכזית — להעלות את מסלול המצפה — הוסרה מן הפרק.
גם מבחינה הנדסית, הנתונים שנאספו עשויים להיות מועילים. הצוות הצליח לצמצם באופן ניכר סחרור של חללית פגועה באמצעות מערכת הנעה שלא נועדה לכך. אולם אין בכך כדי לשנות את התוצאה המבצעית: סוויפט לא קיבל את הדחיפה שלה היה זקוק.
הכישלון הוא מכה לתחום שירות הלוויינים במסלול. עם זאת, אין להסיק ממנו שכל משימת שירות עתידית תיכשל. LINK נבנתה בלוח זמנים חריג, וסוויפט לא תוכנן לעגינה. משימות אחרות עשויות להשתמש בממשקי לכידה ייעודיים ובמערכות יתירות שונות.
מה צפוי לקרות לסוויפט?
ללא הגבהת מסלול, סוויפט צפוי להמשיך לאבד גובה ולהיכנס לאטמוספרה בהמשך 2026. המועד המדויק עדיין אינו ידוע. הוא תלוי בפעילות השמש, בצפיפות האטמוספרה ובמצב החללית.
רוב המצפה צפוי להישרף במהלך הכניסה. ייתכן שחלקים עמידים ישרדו ויגיעו לפני הקרקע או הים, אך הסיכון לאדם יחיד נחשב נמוך מאוד. ככל שמועד הכניסה יתקרב, ניתן יהיה לצמצם את טווח התחזית.
סוויפט עצמו אינו חללית נשלטת־נפילה, ולכן לא יהיה אפשר לבחור מראש את מקום הכניסה. סופו הצפוי מדגיש את הפער בין אורך חייהם המדעי של מצפי חלל לבין היכולת לשמר אותם במסלול.
שאלות ותשובות
האם טלסקופ סוויפט התקלקל?
לא. מצפה החלל עדיין היה מסוגל לבצע מדע, אך נאס״א צמצמה את פעילותו כדי להפחית גרר. הבעיה המכרעת היא שמסלולו יורד ואין לו מערכת הנעה שתוכל להגביה אותו.
מדוע LINK לא ניסתה בכל זאת ללכוד את סוויפט?
שניים משלושת גלגלי התגובה שלה הפסיקו לפעול, וגם מערכת מנועי הגז הקר נפגעה. אף שהמהנדסים האטו את הסחרור, לא הושגה בקרת כיוון מדויקת מספיק להתקרבות בטוחה.
מתי סוויפט ייכנס לאטמוספרה?
ההערכה העדכנית היא בהמשך 2026, אך אין עדיין תאריך מדויק. התחזית תתבהר רק כאשר המסלול יהיה נמוך יותר.
האם LINK עצמה אבדה?
לא בהכרח. משימת ההגבהה בוטלה, אך החברה עשויה לבצע באמצעותה ניסויי התקרבות או הדגמות טכנולוגיות אחרות.
עוד בנושא באתר הידען
- השבוע: מבצע הצלה במסלול לטלסקופ החלל סוויפט
- נאס״א יוצאת למשימת חילוץ רובוטית להצלת סוויפט
- נאס״א בוחנת הגבהת מסלול לסוויפט
- התפרצות קרני גמא מוזרה ושוברת שיאים
- סוויפט קלט התפרצות קרני גמא רחוקה במיוחד
לפרסום המקורי: פתיחת הפרסום המקורי
