לפי ההערכות, מדובר בהדי התפוצצות כוכב במרחק של לא פחות מ-12.8 מיליארד שנות אור
הלווין סוויפט של נאס”א גילה את התפרצות קרני הגאמא המרוחקת ביותר שאותרה עד כה. הפיצוץ, שקיבל את הכינוי GRB 080913 (כאשר GRB אלו ראשי התיבות של התפרצות קרני גאמא (gamma-ray burst) והמספר שלאחר מכן הוא השנה, החודש והמספר הסידורי של ההתפרצות. לפי ההערכות, מדובר בהדי התפוצצות כוכב במרחק של לא פחות מ-12.8 מיליארד שנות אור.
“זו התפרצות קרני הגאמא המרשימה ביותר שסוויפט צפה בה” אמר המדען המוביל במשימה, ניל גהרלס במרכז טיסות החלל גודארד של נאס”א במרילנד. “היא מגיעה אלינו כמעט מקצה היקום הנראה.”
בשל המהירות המוגבלת של האור, התבוננות רחוקה לתוך היקום משמעותה גם לצפות אחורה בזמן. לפיכך GRB 080913 מאפשרת הצצה בזמן, מכיוון שהתפרצות זו אירעה רק 825 מיליון שנים לאחר המפץ הגדול.
הכוכב שגרם לקליעה שחצתה את היקום מת כאשר היקום היה בן פחות משביעית מגילו הנוכחי. התפרצות זו ליוותה מוות של כוכב בן אחד הדורות הראשונים של היקום המוקדם, אומרת פטרישיה שאדי ממעבדת מדעי החלל מולארד ביוניברסיטי קולג' בלונדון, שארגנה את התצפית של סוויפט על האירוע.
קרני גאמא מההתפרצות המרוחקת הניעו את מערכת אזעקת ההתפרצויות של סוויפט ב-13 בספטמבר בשעה 01:47 לפנות בוקר שעון החוף המזרחי החללית הצליחה לאתר את מיקומו של האירוע בקבוצת הכוכבים ארידיאנוס והתכוונן אליו כדי לבחון את הנקודה. פחות משתי דקות לאחר ההתרעה, החל טלסקופ קרני הX של סוופיט לצפות באיזור ומצא שם מקור בלתי ידוע של קרני X בשלב הדעיכה שלו.
גם אסטרונומים על הקרקע צפו במה שניתן היה לראות לאחר האירוע. הם השתמשו בטלסקופ בקוטר 2.2 מטרים במצפה האירופי הדרומי בלה-סילה, צ'ילה, וקבוצה של אסטרונאוטים גרמניים ממכון מקס פלנק שאיישו את הטלסקופ הצליחו לצלם את הזוהר שנשאר לאחר העלמות העצם שיצר את ההתפרצות.
התוכנה של הטלסקופ מאזינה להתראות של סוויפט ומתכווננת אוטומטית למיקומה של ההתפרצות. לאחר מכן, טלסקופ הצופה באור הנראה ובאור האינפרה-אדום הקרוב, GROUND, צופה בעצם בו זמנית. “החשיפה הראשונה שלנו החלה כדקה לאחר שטלסקופ ה-X (סוויפט) החל לצלם, אמר יואכים גרניה, ממכון מקס פלנק לפיסיקה ניסויים בגארצ'ינג, גרמניה, שצילם את האירועים שלאחר ההתפרצות.
מדובר בהמשכה של שנה מוצלחת לטלסקופ ששוגר ב-2004. במארס הוא צילם את התפרצות קרני הגאמא הבהירה ביותר, שנראתה לעין האנושית למרות שהתרחשה במרחק מיליארדי שנות אור, וקודם לכן, בינואר מכשירי החללית לכדו את קרינת ה-X הראשונה מסופרנובה חדשה ימים לפני שהאסטרונומים ראו את הפיצוץ בתחום האופטי.
27 תגובות
עמי:
לדעתי דווקא יש לשלול את זה שהאמונה בהיגיון היא אמונת שווא מכיוון שבלעדיה פשוט אינינו יכולים לחשוב או לדבר ואם נשלול אותה לא נוכל להסיק משלילה זו שום מסקנה כי כל תהליך הסקת המסקנות מבוסס על הגיון.
במילים אחרות, מעבר לכך שמה שאתה מציע בלתי סביר בעליל ונוגד את כל ניסיונה של כל האנושות, הרי שגם אם נקבל את ההצעה לא נוכל לעשות אתה דבר.
לפעמים בתוך חלום משהו נראה לנו הגיוני משום מה. אתה עף בשמיים או צולל לעומק של שתי ק”מ בתוך הים ושוחה עם כל מני בעלי חיים בלי שום ציוד עליך… בחלום זה נראה בסדר. בחלום אתה לא מפקפק במציאות הזו.
אופציה נוספת יכולה להיות, נניח, שמישהו עושה עליך ניסוי – למשל יישות אנטיליגנטית חיצונית שמשרה עליך תנאי ניסוי אלייהם אתה לא מודע (ורק לצורך הדיון אני אגיד שזה נראה לי משוגע לחלוטין, כי קשה לי להאמין שאנחנו במצב כזה וממילא אני לא מאמין באלוהים)
עוד אופציה היא שפשוט ההגיון, עד כמה שהוא נראה הגיוני, הוא שגוי ומוגבל. אנחנו בסך הכל בני אדם.
לבסוף (ואולי לא לבסוף), יש כמובן את האופציה שחוקים מסויימים פועלים לחלוטין אחרת במקומות שונים. מקובל להגיד היום ששום דבר לא ייחודי לכדור שלנו. אבל לך תדע אם בגלקסיה אחרת מאסות דווקא דוחות אחת את השניה? אפשר להפעיל הגיון בגבולות הסביר כי אז הסיכון שההגיון שגוי קטן. אני מוצא הרבה הגיון בגישה של סבדרמיש שלוקחת בחשבון את האפשרות שדברים שרואים מכאן לא רואים משם.
הגיון הוא דבר נחמד וטוב לתשבצי הגיון ואפילו למדע. אבל גם חוקי ההגיון הם אמונה. אמונה שההגיון עומד בפני עצמו. ש א’ היא א’ ואין דרך אחרת. שזה בכלל לא תלוי בנו אם נחשוב על זה או לא. ניתן בהחלט להגיד דברים רבים בשם ההגיון (אני יודע, המקצוע שלי הוא מדען ואני נדרש להשתמש בהגיון מדי יום), אבל אין לשלול אפשרות שהאמונה הזו בהגיון היא אמונת שווא.
בברכת חברים,
עמי בכר
עמי:
אינני יודע מהי לוגיקה לוקאלית.
מעולם לא אמרתי שמובטח שלא נדע דברים נוספים ואולי אף אחרים בעתיד.
כרגע שמתי לב שבתגובתי הקודמת כתבתי 20 במקום 19 ואם תקרא את תגובתי זו תראה שסייגתי את דברי (למרות שמובן מאליו שכל הטענות שלי מבוססות, כפי שהן אמורות להיות, על הידע הנוכחי).
נראה לי שטענות המתבססות על ידע בן זמננו עדיפות על טענות שאינן מבוססות כלל (ומתוכן, במיוחד, על כאלו שנמצאות בסתירה לידע בן זמננו שהוא, מתוך הגדרה, הידע היחיד שיש לנו).
מיכאל,
זה שהלוגיקה הלוקאלית שלנו לא מאפשרת לנו להתגבר על פרדוקס כזה או אחר לעת עתה, עדיין לא אומר שהדברים נמצאים בגבולות הראיה שלנו.
בברכת חברים,
עמי בכר
א.בן-נר
העברת אינפורמציה במהירות העולה על מהירות האור אינה אפשרית.
כבר אמרתי זאת בתגובה 16 והבהרתי את העניין (לבקשת נמרוד) בתגובה 20.
מיקה…:
ברכות על שינוי השם.
זו גם דרך מקורית לנסות להשיב לי על שאלה ששאלתי בעבר.
רעיון נחמד אבל לא מתאים כי אני ביקשתי תגלית *מדעית* וגם כזו שאיש לא יודע.
האם עלי להסיק שגילית איזה מכר משותף?
מאסף אחרון..מאסף אחרון…קרוז רקיעים,,קרוז רקיעים..האחרונים..שם בחשכת נתקים
האם שומעים?..עבור—————————————————-))))))))))
וזה היה המסר האחרון ל"קרועים"ביפפפפפפפפ.עיצרו!
תיק:שיחזור מקור.
לעמי בכר
ידוע מחוק האבל כי, מהירת ההתפשטות של היקום איננה קבועה והיא פרופורציונאלית למרחק.
ככל שהגלקסיות רחוקות יותר, מהירות הבריחה הנצפית שלהן גדלה. הגלקסיות הרחוקות ביותר הנצפות, מהירות ההתרחקות שלהן הינה כמעט מהירת האור. מה שאתה שואל למעשה הוא, האם קיימות גלקסיות רחוקות יותר, המתרחקות במהירות העולה על מהירות האור (התפשטות המרחב)ולכן הן אינן נראות כי, האור הנפלט מהן
נע במהירות האור בלבד.
בהרצאתו של פר’ אבי לייב מאונ’ ייל במועדון האסטרונומי של אונ’ ת”א,לפני כשנתיים, הוא ציין שמצב זה אפשרי, ע”פ התאוריה, שאינה מציבה חסם עליון למהירות ההתפשטות של המרחב.
לפיכך עתיד היקום צופה את “היקום הקר והחשוך” בו כל גלקסיה תהיה לבדה,בודדה, ללא כל קשר-אור עם גלקסיות שכנות.
קר- בגלל הטרמודינמיקה של ההתפשטות. חשוך- בגלל מהירות ההתפשטות.
לכן גם כיום אנו יכולים להתייחס אל היקום הנראה כאל מקטע של יקום גדול יותר ש”נקרע” מאיתנו עקב מהירות בריחה גדולה ממהירות האור.
הדרך היחידה,כנראה,להגיע אל אותו חלק של היקום שממנו “נקרענו” היא באמצעות טכנולוגיה קוונטית של העברת אינפורמציה, במהירות העולה על מהירות האור.לפחות תאורטית הדבר אפשרי ע”פ תורת הקוונטים .
אגב – לא התכוונתי לכך שהיית הורג את סבא שלך אחרי שסבתך כבר היתה בהריון 🙂
נמרוד:
כשאומרים שמשהו לא ניתן לביצוע זה תמיד בעירבון מוגבל.
נוטים לומר זאת כאשר מתקיימים שני תנאים:
1. אין מושג כיצד ניתן לעשות זאת
2. האפשרות לעשות זאת נמצאת בסתירה לתיאוריות שזכו לאישוש רב.
שני תנאים אלה מתקיימים בנושא העברת מידע באמצעות הסתבכות קוונטית.
התנאי הראשון מתקיים כיוון שרק חלקיקים שאת תכונתם "המסובכת" איננו יודעים יכולים להיות חלק מזוג חלקיקים "מסובך".
מדידת התכונה על חלקיק אחד אמנם מאפשרת לצפות את תוצאות מדידתה על החלקיק השני אבל מבטלת את ההסתבכות של החלקיקים.
התנאי השני מתקיים כי קיום מנגנון כזה היה נמצא בסתירה לתורת היחסות והיה מאפשר, על פיה, את הריגת הסבא של עצמך בטרם נולדו הוריך.
כמובן שקיימת אפשרות תיאורטית ששתי הבעיות תיפתרנה – שימצא רעיון הפותר את הבעיה הראשונה ושתורת היחסות תוכח כשגויה אבל זה לא נראה כרגע באופק.
מיכאל,
ההסתבכות אינה עומדת בסתירה ליחסות, מפני שלא ניתן להעביר מידע בדרך זו.
אשמח אם תפרט מדוע לא ניתן להעביר מידע בשיטה זו בלבד אך ניתן ליצור השפעה מהירה יותר ממהירות האור.
מיכאל,
לפי ניסויים שערכו התוצאות הראו השפעה מהירה ממהירות האור, אשמח אם תמצא לי מקור המפריך זאת.
נמרוד:
אין סתירה בין הסתבכות קוואנטית לבין תורת היחסות.
על אף כל מה שמתרחש בה אין היא מאפשרת העברת חומר או מידע מהר ממהירות האור.
היקום האינפלנציוני אכן התפשט מהר ממהירות האור וזה לא כל כך מפתיע ברגע שמקבלים את ההנחה של יקום אינפלנציוני.
תארו לכם שורת ספרים שבה, בכל שניה, הרווח בין כל שני ספרים מתרחב כדי ספר שלם ונוצר בו ספר חדש.
ככל שעובר הזמן מתרחקים קצות השורה בקצב גדל והולך זה מזה ובשלב מסויים תעבור מהירות התרחקותם את מהירות האור.
זה לא סותר את תורת היחסות כי אין כאן תאוצה ביחס למרחב אלא שינוי של המרחב עצמו.
עמי
יש מודלים שמתארים התנפחות מגודל אטום לגודל כל היקום הנראה.. לגודל גלקסיה זה המודלים ה"שמרניים"..
בויקפדיה כתוב אחרת
תיכנס בגוגל לערך – ויקפדיה היקום האינפלציוני.
מה שאמרתי הוא הנכון. אבל למעשה, ביננו, אף אחד לא יכול להיות בטוח מה קרה שם.
סבדרמיש יהודה
מסדרת ההרצאות שניתן להוריד באתר אוניברסיטת חיפה, על אסטרונומיה בסיסית, הבנתי שהאינפלציה של היקום הביא אותו מגודל של אטום לגודל של בערך תפוז. וזה היה מהר ממהירות האור. אחר כך הייתה התפשטות איטית יותר. יש הבדל מאוד גדול בין תפוז לגלקסיה בינונית מבחינת מרחק בהקשר של מהירות האור. אולי אין הבדל תהומי בגדלים מבחינת היקום, אבל אנחנו מדברים על זמן אור ואינפורמציה, מה שנראה לי על פניו כקשור זה בזה.
לאריה סתר
נכון , כמו שאמרת, אסור לנו לשכוח שמהירות האור קבועה ולא תלויה במהירות היחסית בין המקור לצופה. אבל אף פעם לא נעשה ניסוי שיוכיח שמהירות האור זהה גם בתאריכים שונים , כלומר, האם מהירות האור היום שווה למהירות האור לפני שנה?.ובעוד שנה?לפי רעיון היקום הפשוט שפיתחתי מהירות האור משתנה בס"מ לשניה בשנה.
אשמח אם מישהו יעשה ניסוי שיוכיח או יפריך קביעה זו.
יום טוב
סבדרמיש יהודה
לנמרוד. חומר נוצר אכן יש מאין ומולו עומדת אנרגיה שלילית כך שסך כל האנרגיה-מסה ביקום הוא אפס. חוץ מזה נוצר כל הזמן ובכל מקום חומר ואנטי חומר ומתאיין.
ולשאר המתדיינים – לא לשכוח שמהירות האור קבועה, ואינה תלויה במהירות היחסית בין המקור לצופה.
יש יותר מדי טענות כנגד מהירות האור בשנים האחרונות, לפי מה שמקובל מהירות האור היינה המהירות הכי גבוהה ביקום ושום דבר לא יכול לעבור אותה(המהירות מתייחסת לתווך של ריק), הסברת התפשטות המרחב בעבר במהירות גבוהה ממהירות האור, תופעת ההסתבכות הקוואנטית היוצרת השפעה במהירות ממש מיידית הגבוהה ממהירות האור, ניסויים שהראו שדרך תווך צזיום האור נע מהר יותר מאשר C, בסופו של דבר יכול להגיע תיקון לעניין מהירות האור, מה שגורם לי להכי הרבה חדש בעניין היא ההסתבכות הקוואנטית, שעומדת באופן מנוגד ל-C כגבול עליון למהירות של כל דבר ביקום.
לעמי בכר,
ברור שהיקום התפשט במהירות הגבוהה ממהירות האור, אני לא מבין איזו משמעות אחרת יש למושג "התפיחה הגדולה", הרי לא בבצקים ובלונים אנו עוסקים, מדובר על פיזיקאים, וכשפיזיקאי מכנה משהו "גדול" כדאי להתחיל לחשוש.
לשם המחשה של מה זה אותה תפיחה גדולה, במיליארדית של המיליארדית של המיליארדית הראשונה של התפיחה הגדולה, מרחב בגודל של אטום התנפח לגודל של כל גלקסיית שביל החלב… (מילארדית מילימטר ל100 אלף שנות אור).
לעמי בכר ולאור
קודם כל נירשום את העובדות.
כאשר חלפו כ עשר בחזקת מינוס 35 שניות מהמפץ הגדול החלה התפשטות מהירה מאד היא הייתה מהירה יותר ממהירות האור. זאת התקופה הניקראת "האינפלציונית". במשך 10 בחזקת מינוס 32 שניות היקום היגיע לגודלה של גלקסיה בינונית. מכיוון שמהירות האור היא המכסימאלית האפשרית אזי לא היה צריך להיות החלפת מידע בין חלקי היקום וכל צד היה צריך להיות לא אחיד עם הצד האחר. אבל אין זה כך, כל כי חלקי היקום אחידים מאד, השינויים הם בערך רק אחד חלקיי מאה אלף, כלומר, ממש אחיד. אז איך מסבירים זאת למרות הסתירה למהירות האור?, כאן מצאו המדענים פתרון, המרחב התפשט ולא החומרולמרחב מותר להתפשט יותר ממהירות האור, אתה הבנת את זה ברוך??
ובכן כשקראתי זאת בתחילה חשבתי שזאת בדיחה אבל לא, וזה רשום בכתובים.
ההסבר שלי הוא הרבה יותר פשוט. לפי דעתי מהירות האור פרופורציונאלית לשורש טמפרטורת הרקע של היקום. לכן בחלקיקיי השניה הראשונים בהם טמפרטורת הרקע של היקום הייתה אדירה , גם מהירות האור הייתה הרבה יותר ממה שהיא כיום. לכן לא הייתה בעיה למידע להגיע.
דרך אגב חישוביי הבלתי מקובלים אומרים שגם כיום מהירות האור משתנה והיא קטנה בסדר גודל של ס"מ אחד לשניה בשנה.
דבר נוסף, בל נישכח שכל מה שאנו אומרים הוא על היקום הניראה, וגודלו האמיתי של היקום הוא כניראה יותר גדול.
עמי, העלית נקודה מאוד מעניינת. גם אני הייתי שמח לשמוע תשובה מלומדת.
אני לא מבין משהו מאוד בסיסי, סבדרמיש – אתה נקרא לדגל:
אם בהתחלה הייתה נקודה סינגולרית ואז היה מפץ גדול ואז דברים התחילו להתפשט ולהתרחב, משמע שהכל היה פעם קרוב הרבה יותר. במילים אחרות, על מנת שאור ממרחק כל כך רחוק יגיע אלינו רק עכשיו, הרי שהיה על היקום להתפשט הרבה יותר מהר ממהירות האור.
נניח שראובן ושמעון מרוחקים אחד מהשני חמישה מטרים. ראובן יורק על שמעון וברגע היריקה שנייהם מתחילים להתרחק זה מזה בקצב של 30 מטר לדקה, על הציר הדמיוני שבין ראובן לשמעון והמוחטה. מה צריכה להיות מהירותה המינימלית של המוחטה של ראובן על מנת שזו תפגע בשמעון? באיזה מרחק יהיה ראובן משמעון כששמעון יחטוף את המוחטה? התעלם מקצב ההתפשטות העצמי של המוחטה בחלל לצרכי החישוב.
לסיכום,
אם היינו פעם מרוחקים 10 שנות אור מכוכב שהתפוצץ הרי שאחרי 10 שנים היה האור מגיע לנקודה שבה היינו בעת הפיצוץ וכעבור עוד איזה זמן היה האור מדביק את המרחק שבו התפשטנו מהזמן שבו היינו שם למקום שאנו נמצאים בו כעת. אם קצב ההתפשטות גדול ממהירות האור הרי שהאור לא יצליח להגיע אלינו לעולם. אם קצב ההתפשטות שווה או קטן ממהירות האור – האור יגיע בזמן השווה לזמן שלוקח לאור לעבור את המרחק הראשוני פלוס האקסטרה של ההתרחבות.אם המצב האחרון הוא המצב הקיים, הרי שעד נקודה מסויימת בגילו של היקום כל הארועים שקרו היו מקבלים את כל האינפורמציה של האור נניח תוך שניה, בכל היקום. נניח ביקום שהרדיוס שלו מאה ק"מ (מצב שבאופן תאורטי היה פעם כי היקום גדל מנקודה סינגולרית למה שהוא היום) תוך אלפית שניה כל היקום קיבל אינפורמציה אם איזה כוכב התפוצץ. בשלב מסויים היה היקום גדול מדי ולאינפורמציה התחיל לקחת יותר ויותר זמן להגיע למקומות מרוחקים יותר.
האם יש הגיון במה שאני אומר או שכהרגלי באסטרונומיה אני לא מבין כמה דברים מאוד בסיסיים?
אולי ביום מן הימים יגיע אינשטיין השני ויפריך את חוק שימור המסה, חוק שימור האנרגיה ע”י הוכחה שהם מתקיימים רק במצבים מסויימים ולא תמיד (חמרות שכיום זה נראה כלל לא הגיוני), אולי יגלו שחומר יכול להיווצר מאין במצבים מסויימים וזה יפגע קשות במדע שיצטרך להתאים את עצמו מחדש ( כמובן שאז הדתיים יתאימו הכל לתגליות החדשות ויגידו שה’ עשה הכל).
לטל
תגובתך כוללת שני משפטים.
המשפט הראשון נכון.- המדע מניח כי חוקי הטבע הידועים, על סמך תצפיות וניסויים, הינם אוניברסליים וזהים לחוקי הטבע מרגע הבריאה. אם כי, וזאת יש לאמר בפרוש, ה"פאזל"עוד רחוק מלהיות שלם. זאת ההנחה ההכרחית העומדת בבסיס הפעילות המדעית. אחרת אין מדע אלא רק דת. אם כל תצפית תעמוד בפני עצמה, ללא כל זיקה הכרחית למה שהיה או למה שיהיה הרי שכל הטבע אינו אלא אוסף אקראי של תופעות, ללא כל חוקיות הניתנת לניסוח, פרט לניסוח הדתי : "הכל נעשה לפי רצון האל".
לגבי המשפט השני- אולי הוא נכון ואולי לא, אינני יודע, אך מניין לך ידיעתך וביטחונך כי "הרחוק נהיה בן רגע – לרחוק 13 מליארד" ? הסבר,נמק ופרט בבקשה. תודה.
טל, מה זה "בריאה"?
הזמן שאומרים פה-נתון לוויכוח-ויסודו השערה אקסטרפולטיבית בלבד.
הבריאה היתה ברגע אחד-וממילא הרחוק רחוק-היה בין רגע – לרחוק 13 מליארד.