אל ניניו מתקרב לעולם חם יותר: מדענים מזהירים מגלי חום, שרפות ושיטפונות חריפים

התפתחות אל ניניו באוקיינוס השקט צפויה להגביר אירועי קיצון בחודשים הקרובים. אך החוקרים מדגישים כי משבר האקלים הוא הגורם המרכזי שמעצים את הסכנה לבריאות, ליערות ולמערכות אקולוגיות.

סופות חזקות, שטפונות ובצורות. אל ניניו בצירוף משבר האקלים גורמים לתוצאות קיצוניות. <a href="https://depositphotos.com">אילוסטרציה: depositphotos.com</a>
סופות חזקות, שטפונות ובצורות. אל ניניו בצירוף משבר האקלים גורמים לתוצאות קיצוניות. אילוסטרציה: depositphotos.com

מדעני אקלים מזהירים כי התפתחות מחודשת של אל ניניו באוקיינוס השקט עלולה להגביר בחודשים הקרובים גלי חום, בצורות, שרפות ושיטפונות באזורים רבים בעולם. עם זאת, המסר המרכזי שלהם ברור: אל ניניו אינו הסיבה העיקרית להקצנת מזג האוויר. הוא פועל כיום על רקע עולם שכבר התחמם מאוד בשל פליטת גזי חממה, ולכן ההשפעות שלו עלולות להיות קשות יותר מאירועי אל ניניו דומים שהתרחשו בעבר. כך עולה מתחקיר שפרסם אתר Inside Climate News

אל ניניו הוא השלב החם במחזור טבעי למחצה של טמפרטורת פני הים באוקיינוס השקט הטרופי. בזמן אירוע כזה משתחררות לאטמוספרה כמויות גדולות של חום שנאגרו באוקיינוס. התוצאה היא עלייה זמנית בטמפרטורה הגלובלית הממוצעת, לעיתים בסדר גודל של כ־0.17 מעלות צלזיוס. לכאורה מדובר במספר קטן. בפועל, כאשר הוא מצטרף להתחממות ארוכת הטווח שנגרמת מפעילות האדם, גם תוספת כזו יכולה להגדיל את הסיכון לאירועים קיצוניים.

אותו אל ניניו, עולם אחר

פרופ’ פרדי אוטו מאימפריאל קולג’ לונדון, חוקרת מובילה בקבוצת World Weather Attribution, אמרה בתדרוך מקוון כי אל ניניו בינוני או חזק בעולם של היום אינו דומה לאל ניניו של לפני כמה עשורים. לדבריה, מערכת האקלים כולה חמה יותר, ולכן אירוע טבעי שמוסיף עוד חום עשוי להוביל לקיצוני מזג אוויר שלא היו מתרחשים באותה עוצמה בעבר.

החוקרים מזכירים כי אירועי אל ניניו של 2015–2016 ושל 2023–2024 תרמו לשבירת שיאי חום עולמיים. אך גם ללא אל ניניו, הטמפרטורות ממשיכות לטפס בגלל משבר האקלים. אוטו הדגישה כי במחקרים רבים שנערכו מאז 2014 נמצא כי השפעת ההתחממות מעשה ידי אדם על הסיכוי ועל העוצמה של אירועי קיצון גדולה בדרך כלל מהשפעת אל ניניו עצמו. כך, למשל, ניתוח של גשמי הקיצון בקרן אפריקה בסוף 2023 מצא כי ההתחממות הגלובלית הייתה גורם דומיננטי יותר מאל ניניו.

המשמעות היא שאל ניניו אינו “האשם” היחיד כאשר מתרחשת בצורת, הצפה או גל חום. הוא יכול להטות את המערכת ולהחריף תופעות מסוימות, אך הוא עושה זאת על בסיס אקלים שכבר השתנה. לכן, גם כאשר אל ניניו ייחלש, הסיכון הבסיסי לאירועי קיצון לא ייעלם.

החום כמשבר בריאות שקט

אחד ההיבטים המדאיגים ביותר הוא החום הקיצוני. ד”ר ג’מילה מחמוד, מנהלת המרכז לבריאות פלנטרית של Sunway, אמרה כי חום הוא משבר שמערכות רבות נוטות להתעלם ממנו עד שמאוחר מדי. בניגוד להוריקן או לשיטפון, גל חום אינו תמיד נראה לעין. הוא פוגע באנשים בבתים, בשדות, באתרי עבודה ובערים צפופות, בעיקר באוכלוסיות שאין להן אפשרות להימלט ממנו.

לפי הנתונים שהוצגו בתדרוך, חום קיצוני גורם לכ־546 אלף מקרי מוות בשנה ברחבי העולם. הפגיעה אינה מתחלקת באופן שווה. עובדים בחוץ, קשישים, חולים, תושבי שכונות עניות ואנשים במדינות שתרמו מעט יחסית למשבר האקלים נושאים לעיתים קרובות בנטל הבריאותי הכבד ביותר.

החוקרים מתארים זאת גם כסוגיה של צדק אקלימי. מי שיצרו את עיקר הפליטות ההיסטוריות אינם בהכרח מי שנפגעים ראשונים או בצורה הקשה ביותר. כאשר אל ניניו מגביר את החום, הפער הזה נעשה בולט יותר.

עונת שרפות חמורה עלולה להתפתח

תחום נוסף שבו צפויה השפעה משמעותית הוא שרפות יער וחורש. אזורים רגישים במיוחד כוללים את האמזונס, קנדה, מערב ארצות הברית ואוסטרליה. ד”ר תיאודור קיפינג מאוניברסיטת רידינג בבריטניה אמר כי צוותי כיבוי באזורים אלה נערכים לשנה קשה במיוחד.

לדבריו, שילוב של משקעים חריגים ולאחריהם יובש וחום יוצר “נדנדה” מסוכנת: עשבייה ושיחים צומחים במהירות בתקופות רטובות, ולאחר מכן מתייבשים והופכים לחומר בעירה. כאשר מגיעים רוחות, חום ובצורת, השטח הופך דליק במיוחד.

כבר מתחילת השנה נשרפו בעולם שטחים בהיקף של יותר מ־1.3 מיליון קילומטרים רבועים – כ־50% מעל הממוצע של 25 השנים האחרונות. מדינות רבות במערב אפריקה ובאזור הסאהל חוו שרפות חריגות, ובדרום־מזרח אסיה נרשמו שרפות באזורים שבדרך כלל לחים יותר, בין היתר במיאנמר, תאילנד ולאוס. החוקרים קושרים חלק מהתנאים האלה לבצורות שהוחמרו בשל התחממות האקלים.

המסר של החוקרים אינו שצריך לראות באל ניניו אסון בלתי נמנע, אלא שהעולם נכנס אליו מעמדה מסוכנת יותר. אל ניניו בא והולך. משבר האקלים, לעומת זאת, ימשיך להחמיר כל עוד שרפת דלקים מאובנים תימשך. לכן, לדבריהם, המענה המרכזי אינו רק היערכות לעונה הקרובה, אלא צמצום מהיר של פליטות, חיזוק מערכות בריאות, הכנה מוקדמת לגלי חום ושיפור ניהול האש והמים באזורים פגיעים.

כיתוב תמונה מוצע:
אנשים חוצים כביש שקרס בשיטפונות בזק ליד גריסה שבקניה, בנובמבר 2023, בתקופה שנקשרה לתנאי אל ניניו. קרדיט: Luis Tato/AFP via Getty Images.

FAQ מהיר

מהו אל ניניו?
אל ניניו הוא שלב חם במחזור טבעי למחצה באוקיינוס השקט הטרופי. הוא משחרר חום מהאוקיינוס לאטמוספרה ומעלה זמנית את הטמפרטורה הגלובלית.

מדוע אל ניניו מסוכן יותר כיום?
מפני שהוא מתרחש בעולם שכבר התחמם בשל פליטת גזי חממה. לכן תוספת החום הזמנית עלולה להחריף גלי חום, בצורות, שרפות ושיטפונות.

האם אל ניניו הוא הגורם המרכזי למזג האוויר הקיצוני?
לא. החוקרים מדגישים כי אל ניניו יכול להחריף אירועים מסוימים, אך משבר האקלים הוא הגורם המרכזי שמגדיל את הסיכוי ואת העוצמה של אירועי קיצון.

לפודקאסט באתר Inside Climate News

עוד בנושא באתר הידען:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.