משלחת מאוניברסיטת ברצלונה זיהתה באוקסירינכוס קטע מ“קטלוג הספינות” של הומרוס בתוך מומיה מן התקופה הרומית. זהו המקרה הראשון הידוע של טקסט ספרותי יווני בהקשר של חניטה
משלחת ארכיאולוגית של אוניברסיטת ברצלונה זיהתה פפירוס ובו קטע מן האיליאדה של הומרוס בתוך מומיה מן התקופה הרומית במצרים. התגלית התגלתה באל־בהנסה של ימינו, המזוהה עם העיר העתיקה אוקסירינכוס, אחד האתרים החשובים ביותר לחקר פפירוסים מן העולם היווני־רומי. לפי אוניברסיטת ברצלונה, מדובר במקרה הראשון הידוע שבו טקסט ספרותי יווני, ולא טקסט מאגי או פולחני, נמצא משולב בהקשר של חניטה וקבורה. (Universitat de Barcelona)
הפפירוס נמצא במהלך עונת חפירות שנערכה בין נובמבר לדצמבר 2025. צוות בראשות הארכיאולוגית נוריה קסטלאנו גילה בקבר 65, במגזר 22 של הנקרופוליס, מומיה מן התקופה הרומית שעל בטנה הונח פפירוס כחלק מטקס החניטה. בעבר כבר נמצאו באתר פפירוסים יווניים שהונחו במיקומים דומים, אך הם הכילו בדרך כלל טקסטים בעלי אופי מאגי או פולחני. הפעם התברר כי מדובר בקטע ספרותי מן האפוס היווני המפורסם ביותר.
הזיהוי נעשה במחקר המשך שנערך בינואר ובפברואר 2026. הפפירולוגית לאה מסיה, האוצר מרגלידה מונאר ופרופ' איגנסי־חאווייר אדייגו מאוניברסיטת ברצלונה בחנו את הקטע וקבעו כי הוא לקוח מספר ב' של האיליאדה, מן החלק המכונה “קטלוג הספינות”. זהו אחד הקטעים הידועים באפוס, שבו נמנים הכוחות היווניים שיצאו למלחמת טרויה.
האיליאדה מיוחסת במסורת להומרוס, והיא מן היצירות המרכזיות של התרבות היוונית העתיקה. היא מתארת פרק ממלחמת טרויה, אך השפעתה חרגה בהרבה מן העולם היווני. העובדה שקטע ממנה נמצא בתוך מומיה מצרית מן התקופה הרומית מעידה על עומק החדירה של התרבות היוונית למצרים בתקופה ההלניסטית והרומית, ועל האפשרות שטקסטים ספרותיים מוכרים שימשו לעיתים גם בהקשרים שלא היו ספרותיים בלבד.
אלפי מסמכים השתמרו בלב המדבר
אוקסירינכוס, השוכנת כ־190 קילומטרים מדרום לקהיר, נחשבת זה יותר ממאה שנה לאחד האתרים החשובים בעולם לחקר פפירוסים. באדמתה היבשה השתמרו אלפי מסמכים, ובהם טקסטים מנהליים, מכתבים פרטיים, כתבים דתיים ויצירות ספרותיות ביוונית. החידוש הפעם אינו עצם מציאת טקסט מן האיליאדה, אלא ההקשר שבו נמצא: לא בספרייה, בארכיון או בערימת פסולת קדומה, אלא כחלק ממכלול קבורה. (סמית'סוניאן מגזין)
לפי החוקרים, הממצא מוסיף נדבך להבנת מנהגי הקבורה במצרים הרומית. הוא עשוי להעיד כי במקרים מסוימים נעשה שימוש חוזר בפפירוסים קיימים גם בטקסי חניטה, אך גם מעלה שאלה מעניינת יותר: האם לבחירת טקסט מן האיליאדה הייתה משמעות תרבותית או סמלית, או שמדובר בפפירוס זמין שנעשה בו שימוש מעשי. בשלב זה החוקרים נזהרים מלקבוע מסקנה חד־משמעית, אך עצם הזיהוי פותח כיוון מחקר חדש לגבי הקשר בין ספרות, חיי יום־יום ופולחן קבורה במצרים של התקופה הרומית.
המשלחת הארכיאולוגית באוקסירינכוס פועלת מטעם המכון ללימודי המזרח הקדום באוניברסיטת ברצלונה. החפירות במקום החלו בשנת 1992, והן נחשבות לאחת המשימות הספרדיות הוותיקות ביותר במצרים. עונת החפירות האחרונה, שנמשכה מנובמבר 2025 עד פברואר 2026, הניבה כמה ממצאים בעלי חשיבות היסטורית וארכיאולוגית, אך זיהוי קטע האיליאדה בתוך המומיה הוא החריג והמסקרן שבהם.
עוד בנושא באתר הידען:
