סקר בקרב 2,778 תלמידי חטיבה ותיכון באנגליה מצא שתוכן שואה ברשתות חברתיות מגיע לעיתים דרך הפיד ולא דרך חיפוש מכוון, ושחלק מהתלמידים מחזיקים תפיסות שגויות בסיסיות
היום, 27 בינואר 2026, מצוין יום הזיכרון הבינלאומי לשואה — תאריך שנקבע באו"ם לציון שחרור אושוויץ-בירקנאו ב-27 בינואר 1945 ולהדגשת חשיבות ההנצחה והחינוך לשואה. על רקע זה, מחקר שפורסם בדצמבר 2025 על ידי מרכז החינוך לשואה של אוניברסיטת UCL בלונדון מציע הצצה כמותית לשאלה מטרידה: כיצד בני נוער פוגשים את השואה בעידן הפיד האלגוריתמי — ומה זה משפיע על הידע שלהם.
מתודולוגיית המחקר
חוקרים ממרכז החינוך לשואה של UCL בלונדון סקרו 2,778 תלמידים ב-21 בתי ספר תיכוניים באנגליה, כאשר 83.9% מהמשיבים היו בכיתות ח'-ט'. החוקרים השוו חלק מהממצאים לסקר גדול מ-2016 שכלל 7,952 תלמידים, מה שמאפשר זיהוי מגמות לאורך זמן.
המחקר הוא חלק מסדרת "דיג'סטים" שהמרכז מפרסם במהלך 2025-2026, במטרה לעקוב אחר ידע, תפיסות, מקורות מידע ואמון של תלמידים סביב השואה — בבית הספר ומחוצה לו.
חשיפה לא-מכוונת: הפיד כמקור מידע עיקרי
הממצא המרכזי והמטריד ביותר הוא היקף החשיפה הלא-מכוונת: 59.4% מהתלמידים דיווחו שראו מידע על השואה ברשתות חברתיות כאשר לא חיפשו אותו. במילים אחרות, תוכן שואה ברשתות חברתיות לא מגיע רק דרך שיעור היסטוריה או חיפוש יזום, אלא לעיתים קרובות "נוחת" בפיד האישי של המשתמש.
כאשר בוחנים את הפלטפורמות השונות, TikTok מובילה בפער משמעותי: 66.4% מהחשיפה הלא-מכוונת דווחה שם, לעומת 36.9% ב-YouTube ו-19.1% ב-Instagram.
פערי אמון והבנה
במקביל לחשיפה הרחבה, המחקר מזהה פערים מדאיגים באמון ובידע. מבין התלמידים שנתקלו בתוכן על השואה ברשתות, 21.1% דיווחו על "די הרבה" או "הרבה" אמון ברשתות החברתיות כמקור מידע, ו-38.0% אמרו שיש להם "מעט או ללא אמון" במורים שלהם.
הבעיה אינה רק מקור המידע, אלא גם איכות ההבנה ההיסטורית. 33.6% מהתלמידים ייחסו אחריות בלעדית לשואה להיטלר בלבד — תפיסה המטשטשת את רשת השותפות, המעורבות והשיתוף פעולה הרחבה שאפיינה את ביצוע השואה באירופה.
לפי כתבה ב-Jewish News שהתבססה על אותם נתונים, 60% מהמשיבים חשבו בטעות שקיים "כלל" של "להרוג או להיהרג" בקרב חיילים גרמנים שסירבו להשתתף ברצח יהודים, בעוד שרק 14.2% זיהו נכונה שבדרך כלל מי שסירבו הועברו לתפקידים אחרים.
התקדמות לצד פערים מתמשכים
עם זאת, המחקר מזהה גם שיפור משמעותי בהיבטים מסוימים. ההגדרה הנכונה של "אנטישמיות" עלתה באופן דרמטי מ-28.3% ב-2016 ל-75.2% ב-2025 — שיפור המעיד על מודעות גוברת לתופעה.
ד"ר אנדי פירס, מנהל מרכז החינוך לשואה של UCL, אמר בהתייחס לממצאים: "הממצאים שלנו צריכים לשמש כאזהרה. תלמידים מגיעים לכיתה עם תפיסות שגויות על השואה, המעוצבות בחלקן על ידי מידע מוטעה שהם נתקלים בו ברשתות החברתיות. לעיתים קרובות, תוכן זה מוגש להם מבלי שחיפשו אותו".
הקשר רחב יותר: הכחשה ועיוות ברשת
החששות מתוכן שואה בלתי מאומת ברשתות חברתיות אינם ייחודיים לבריטניה. דו"ח של אונסק"ו והאו"ם על הכחשה ועיוות שואה ברשתות חברתיות מצא כי כמעט מחצית מכל התוכן בערוצי טלגרם ציבוריים שדן בשואה כולל הכחשה או עיוות של ההיסטוריה שלה, ופוסטים אלה נגישים בקלות למי שמחפש מידע על השואה בפלטפורמה.
זה מחבר בין שני עולמות: מצד אחד, תאריך בינלאומי המדגיש את חשיבות החינוך וההנצחה; מצד שני, מציאות שבה תלמידים מגיעים לכיתה לאחר מפגש עם תוכן לא מאומת, לעיתים ללא כלים מספיקים להבחין בין עובדה, פרשנות ומניפולציה.
אתגרים מבניים במערכת החינוך
המחקר מדגיש גם לחצים מבניים מתמשכים על בתי הספר שמקשים על מתן חינוך איכותי לשואה. בעוד שהשואה היא נושא מחויב בתכנית הלימודים הלאומית להיסטוריה מאז 1991, הצמיחה המהירה של רשתות אקדמיות רב-בתי ספר (multi-academy trusts) גורמת לכך שרוב בתי הספר אינם נדרשים עוד מבחינה חוקית לעקוב אחר אותה תכנית לימודים.
בנוסף, מורים מדווחים שזמן התכנית הלימודית נמצא תחת לחץ הולך וגובר, במיוחד במקומות שבהם אימצו שלב מפתח 3 מקוצר לשנתיים. 42.8% מהמורים במחקר של המרכז מ-2023 דיווחו על קשיים בהוראת השואה לכיתות ז'-ח' במסגרת תכנית דו-שנתית.
דרכי התמודדות והמלצות
ד"ר פירס הדגיש: "ההמלצה האחרונה של סקירת התכנית הלימודית והערכה לשמור על הוראת השואה חובה בשלב מפתח 3 היא ראויה לשבח, אך היא חייבת להיות מגובה בזמן תכנית לימודים מספיק ובפיתוח מקצועי מתמחה למורים. כך אפשר לשפר את הידע של התלמידים ולהילחם בתפיסות השגויות".
הממצאים של UCL מכוונים לכיוון ברור: לצד לימוד היסטוריה מעמיק, יש צורך ללמד אוריינות מידע דיגיטלית סביב השואה — כיצד בודקים מקור, כיצד מזהים מסגור מטעה, ומה ההבדל בין עדות, מחקר היסטורי, דעה אישית ותעמולה.
המחקר מתבסס על ארבע מחקרי לאומיים מרכזיים שביצע המרכז מאז 2008, המערבים יותר מ-3,000 מורים ו-12,000 תלמידים, מה שהופך אותו לתכנית המחקר האמפירית המתמשכת הגדולה מסוגה בעולם בתחום חינוך השואה.
עוד בנושא באתר הידען:
