ה-ERC העניק 349 מענקי Consolidator בהיקף של 728 מיליון אירו. ישראל בולטת עם 13 זוכות וזוכים משש אוניברסיטאות, ועוד מענק Proof of Concept לפרויקט בינה מלאכותית לניבוי מוקדם של דיכאון.
במועצה האירופית למחקר (ERC) הכריזו על זוכי מענקי ה-Consolidator לשנת 2025 – מענקים המיועדים לחוקרות ולחוקרים כשבע עד שתים-עשרה שנים אחרי הדוקטורט, בשלב שבו הם בונים ומבססים קבוצת מחקר עצמאית. השנה נבחרו 349 חוקרים מ־25 מדינות, שיזכו יחד במימון של 728 מיליון אירו, כשכל פרויקט יכול לקבל עד כשני מיליון אירו לחמש שנים. ישראל מדורגת גבוה מאוד יחסית לגודלה, עם 13 מענקים המתחלקים בין שש אוניברסיטאות מחקר, במגוון תחומים – מדימות אופטית, דרך חורים שחורים ובינה מלאכותית, ועד כימיה ירוקה ודמוגרפיה של שכול. (ERC
מעבר לכך, חוקרת נוספת מאוניברסיטת חיפה זכתה במענק Proof of Concept, שנועד לגשר בין מחקר בסיסי לבין מוצר או שירות יישומי. יחד, המענקים משקפים את מעמדו של המחקר הישראלי בחזית המדע העולמי, ואת היכולת לשלב בין תיאוריה עמוקה לבין השלכות קליניות, חברתיות וטכנולוגיות.
אוניברסיטת תל אביב – חמישה זוכי ERC Consolidator
פרופ’ דודו בורשטיין – אינטראקציות בין מיקרואורגניזמים ומשבר העמידות לאנטיביוטיקה
פרופ’ דודו בורשטיין מבית הספר שמוניס בפקולטה למדעי החיים ע"ש וייז עוסק זה שנים בעולם החיידקי הבלתי נראה שמקיף אותנו. קבוצת המחקר שלו משלבת מטא-גנומיקה מתקדמת – ריצוף גנומים ישירות מדגימות סביבתיות – יחד עם אלגוריתמים של למידת מכונה וניסויים מולקולריים, כדי למפות אינטראקציות בין חיידקים, פאג’ים ואלמנטים גנטיים ניידים. בפרויקט החדש במימון ERC יחקור בורשטיין כיצד אלמנטים גנטיים ניידים מצליחים לעבור ביעילות בין חיידקים שונים, ולהעביר תכונות כמו עמידות לאנטיביוטיקה. הבנה טובה יותר של ה"צנרת" הגנטית הזאת עשויה לספק כלים חדשים להתמודדות עם אחד האיומים הגדולים על מערכת הבריאות – חיידקים עמידים. במקביל, אותם מנגנונים יכולים לשמש בסיס לפיתוח מערכות ביוטכנולוגיות מתקדמות ולכלים בסינתזה ביולוגית, למשל מערכות חדשות לעריכה גנטית או להגנת צמחים. המענק יסייע להרחבת קבוצת המחקר, לרכישת תשתיות חישוב וריצוף, ולהעמקת שיתופי פעולה עם קלינאים ומדעני נתונים בארץ ובעולם.
פרופ’ גיל כהן – פסאודו-אקראיות, דה-רנדומיזציה ותורת הסיבוכיות
פרופ’ גיל כהן מבית הספר למדעי המחשב ובינה מלאכותית ע"ש בלווטניק הוא אחד החוקרים המובילים בעולם בתחומי הפסאודו-אקראיות ותורת הקודים. בליבת המחקר שלו עומדת השאלה כיצד אפשר להחליף אקראיות "אמיתית" באקראיות מדומה שנוצרת על-ידי אלגוריתמים, ועדיין לקבל אלגוריתמים יעילים ואמינים. בפרויקט ה-ERC הנוכחי יתמקד כהן במחלקת הסיבוכיות BPL – מחלקה של בעיות שניתנות לפתרון על ידי מכונת טיורינג הסתברותית עם זיכרון קטן – וישאף לדחוף קדימה את גבולות הידע על דה-רנדומיזציה: כיצד להפוך אלגוריתמים הסתברותיים לאלגוריתמים דטרמיניסטיים מבלי לשלם מחיר כבד בזמן ריצה. אף שמדובר במחקר תאורטי מאוד, יש לו השלכות על הצפנה, על אמינות מחשוב בענן ועל יעילות מערכות גדולות המסתמכות על סימולציות אקראיות. המענק יאפשר לקבוצתו של כהן להעמיק את המחקר בשילוב תלמידי מחקר מצטיינים, ולחזק את מקומה של תל אביב כמרכז מוביל בתיאוריה של מדעי המחשב.
פרופ’ יאיר הרכבי – התפרצויות סביב חורים שחורים סופר-מסיביים
פרופ’ יאיר הרכבי מבית הספר לפיזיקה ואסטרונומיה עוסק באסטרופיזיקה תצפיתית של האירועים האנרגטיים ביותר ביקום – כוכבים מסיביים, סופרנובות, מיזוגי כוכבי נויטרונים ואירועים שבהם חורים שחורים קורעים כוכבים לגזרים. בפרויקט ה-ERC החדש הוא יקדיש את עיקר המאמץ להתפרצויות סביב חורים שחורים סופר-מסיביים בליבות גלקסיות. אלו אירועים קצרים יחסית שבהם שדה הכבידה האדיר של החור השחור גורם לחומר לזרום פנימה, להתחמם ולפלוט קרינה חזקה. הרכבי יבקש להבין גם את הפיזיקה המיקרוסקופית של תהליכי הבליעה והפליטה, וגם מה מלמדים האירועים הללו על האופן שבו נוצרים חורים שחורים שמסתם מיליוני עד מיליארדי פעמים מסת השמש. אחד הכלים המרכזיים בפרויקט יהיה טלסקופ החלל הישראלי אולטראסאט, שיסרוק את השמיים בקרינה אולטרה-סגולה ויאפשר איתור מהיר של הבזקים קצרים. השילוב בין אולטראסאט, טלסקופים קרקעיים ותצפיות ברדיו ובקרני X צפוי למקם את קבוצתו של הרכבי בחזית חקר חורים שחורים בעולם.
פרופ’ יצחק ששון – דמוגרפיה של שכול ובריאות לאורך החיים
פרופ’ יצחק ששון מהחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה בפקולטה למדעי החברה ע"ש גורדון מתמחה בדמוגרפיה של תמותה, באי-שוויון בבריאות ובתוחלת החיים. המחקר החדש במימון ERC יתמקד בחוויה אחת קיצונית אך נפוצה – חשיפה לשכול בתוך המשפחה – ובשאלה כיצד היא מחולקת בחברה. ששון יבנה מסדי נתונים היסטוריים בני כמה דורות ממדינות שונות, כדי לבדוק מי נחשף יותר לאובדן הורה, בן זוג או ילד, וכיצד הדבר תלוי במעמד חברתי, השכלה, מוצא ואתניות. מעבר למדידת שכיחות השכול, הפרויקט יבחן גם את ההשלכות ארוכות הטווח שלו על אופן החשיבה, על בריאות פיזית ונפשית ועל דפוסי התנהגות. בכך הוא מחבר בין דמוגרפיה "יבשה" לכאב האנושי המאחורי המספרים. התוצאות עשויות להשפיע על מדיניות רווחה ובריאות, למשל בהקצאת משאבים לשירותי תמיכה באוכלוסיות שבהן השכול מרוכז במיוחד.
פרופ’ אורי להב – יסודות של מערכות מקביליות ומבוזרות עם עקביות חלשה
פרופ’ אורי להב, ראש החוג למדעי המחשב ובינה מלאכותית, עוסק בתיאוריה של שפות תכנות, באימות פורמלי ובמודלים של חישוב מבוזר ומקבילי. זוהי כבר הזכייה השנייה שלו במענק ERC – אינדיקציה ברורה למעמדו הבינלאומי. בפרויקט הנוכחי יבחנו להב ושותפיו את היסודות התאורטיים של אובייקטים מקביליים ומבוזרים הפועלים בסביבות זיכרון עם עקביות חלשה, כלומר מערכות שבהן לא כל מעבד "רואה" מייד את כל העדכונים של האחרים. מערכות כאלה נפוצות מאוד בענן, במחשוב נייד ובמעבדים מודרניים, ומאפשרות ביצועים גבוהים אך מקשות מאוד על ניתוח נכונות התוכנה. המטרה היא לפתח מסגרות לוגיות וכלי הוכחה ממוחשבים שיאפשרו לתכנן ולבדוק מבני נתונים ושירותים מבוזרים כך שיהיו גם מהירים וגם בטוחים, בלי להסתמך רק על בדיקות אקראיות או ניסיון וטעייה. בכך ממשיך להב לטשטש את הגבול בין מתמטיקה טהורה להנדסת תוכנה של מערכות קריטיות.
אוניברסיטת בן-גוריון בנגב – שלושה זוכים
פרופ’ ענת מילוא – למידת מכונה באורגנו-קטליזה
פרופ’ ענת מילוא מהמחלקה לכימיה חוקרת כיצד ניתן להשתמש באורגנו-קטליזה – זרזים אורגניים ללא מתכות כבדות – כדי לקדם כימיה ירוקה ומדויקת יותר. בפרויקט החדש היא משלבת למידת מכונה עם ניסויים כימיים ממוקדים כדי לחשוף את עקרונות התכנון המולקולריים העדינים שמאחורי אינטראקציות במערכות קטליטיות. הרעיון הוא לבנות "ייצוג דיגיטלי תלת-ממדי" של הסביבה הקטליטית – מעין מפת-על של אתרי הקישור, הכוחות החשמליים והסידור המרחבי של מולקולות המגיבות. ייצוג כזה, שלא היה קיים עד היום, אמור לאפשר לחזות אילו שינויים קטנים במבנה הזרז יובילו לשיפור דרמטי בבחירתיות או בתפוקה. מעבר לקידום בסיסי של הבנת קטליזה, יש למחקר פוטנציאל משמעותי בפיתוח תהליכים כימיים לחומרים פרמצבטיים, חומרים מתקדמים וכימיה ברת-קיימא, עם פחות פסולת וסיכונים סביבתיים.
ד"ר בן פלמר – גבישי חנקן כמחסני תזונה במיקרו-אצות
ד"ר בן פלמר מהמחלקה לכימיה חוקר גבישים מולקולריים נדירים שהתגלו בשנים האחרונות במיקרו-אצות פוטוסינתטיות שופעות. בניגוד לגבישים אופטיים מוכרים מבעלי חיים, הגבישים הללו עשירים בחנקן ומשמשים, לפי המחקר, כמאגרים פנימיים של חומר מזין. המטרה היא להבין כיצד נוצרים גבישים אלה, כיצד הם נארזים בתוך התא, ואיך האצות משתמשות בהם כדי לשרוד תקופות של מחסור בחנקן בסביבה. פלמר ישלב מיקרוסקופיה מתקדמת, שיטות ספקטרוסקופיות ומודלים ביולוגיים כדי לפענח את תפקוד הגבישים ואת מחזור החיים שלהם. מעבר לעניין הבסיסי בביולוגיה של האצות, למחקר יש השלכות ביוטכנולוגיות – למשל בתכנון זני אצות לייצור ביו-דלקים או חומרים עתירי חנקן – וגם משמעות ביוגאוכימית, משום שאופן אגירת החנקן במיקרו-אצות משפיע על מחזור החנקן בימים ובאוקיינוסים.
ד"ר קלים יפרמנקו – קודי תיקון שגיאות אינטראקטיביים
ד"ר קלים יפרמנקו מהמחלקה למדעי המחשב עוסק בשאלה כיצד לתקשר באופן אמין גם כאשר הערוץ רועש, וההתקשורת איננה חד-פעמית אלא דיאלוג אינטראקטיבי. בעולם של מחשוב ענן, פרוטוקולים קריפטוגרפיים ומערכות מבוזרות, צדדים רבים מנהלים שיחות מרובות סבבים, וכל טעות זעירה עלולה לשבש פרוטוקול שלם. הפרויקט במימון ERC יפתח תיאוריה של קודי תיקון שגיאות אינטראקטיביים: כיצד לעצב פרוטוקולים שמסוגלים לתקן שגיאות בזמן אמת, לאורך שיחה שלמה, ולא רק בהעברת הודעה בודדת. יפרמנקו מתכנן לחשוף את הגבולות הבסיסיים של כמה שגיאות ניתן לתקן, באילו תנאים, ואילו פשרות נדרשות בין יעילות, אבטחה ועומס חישובי. תובנות אלה עשויות להשפיע על תכנון פרוטוקולים מאובטחים, על אמינות שירותי ענן ועל מערכות שבהן בני אדם ומכונות מתקשרים באופן רציף, למשל ברכבים אוטונומיים או ברשתות תעשייתיות חכמות.
האוניברסיטה העברית בירושלים – שני זוכים
פרופ’ אורי כץ – דימות אופטית בתווכים מפזרים ודינמיים
פרופ’ אורי כץ, ראש המעבדה לדימות מתקדם במכון לפיזיקה שימושית, מתמודד עם אחת הבעיות הקשות בדימות אופטית: כיצד "לראות" דרך תווך שמפזר את האור בצורה אקראית ומשתנה בזמן – רקמות חיות, ערפל, מים עכורים או אפילו דפי נייר. במקום לנסות לעקוף את הפיזור, הפרויקט החדש מציע להפוך אותו למקור מידע. הרעיון הוא למדוד את הדינמיקה של האובייקט ושל התווך המפזר לאורך זמן, ולנתח את השינויים כהצפנה עדינה של מבנה העצם שמסתתר מאחורי "המסך" המפזר. אם הגישה תצליח, היא עשויה לאפשר דימות חד וברור של רקמות עמוקות בגוף ללא צורך בגישה פולשנית, לשפר מצלמות בתנאי ראות קשים, ולתרום לחישה מרחוק, גיאופיזיקה ומערכות מכ"ם. המענק יאפשר לכץ לבנות מערכות ניסוי חדשות, לשלב עיבוד אותות מהיר ולמשוך תלמידי מחקר מתחומי הפיזיקה, ההנדסה והמדעי-החישוב.
פרופ’ דבורה מנקין – קיטוב פוליטי, מחאות והמבחן הדמוקרטי
פרופ’ דבורה מנקין מהמחלקה ליחסים בינלאומיים חוקרת את הקשר בין קיטוב פוליטי לבין תנועות מחאה בעידן שבו דמוקרטיות רבות מצמצמות חירויות ונעות לאחור. הנתונים מהעשורים האחרונים מראים שמחאות המוניות הפכו נפוצות יותר – אך מצליחות פחות. בפרויקט ה-ERC שלה מציעה מנקין מסגרת חדשה להבנת התופעה: כיצד רגשות שליליים בין מחנות פוליטיים, אי-אמון עמוק ו"דמוניזציה" של היריב פוגעים ביכולת של מחאות לחצות מחנות, לבנות קואליציות רחבות ולהוביל שינוי משטרי או מדיניותי. המחקר ישלב מסדי נתונים גלובליים של מחאות, ניסויים אמפיריים, וניתוח גלי מחאה בשש מדינות שונות. מעבר להבנה תיאורטית של כישלונות המחאה, מנקין תבחן גם אסטרטגיות פעולה – מסגור, מנהיגות ובריתות – שיכולות לחזק דמוקרטיה במציאות מקוטבת. הממצאים צפויים לעניין לא רק חוקרי מדע המדינה אלא גם ארגוני חברה אזרחית וקובעי מדיניות.
הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל
ד"ר יקיר ויזל – StrongMC ואימות פורמלי של מערכות קריטיות
ד"ר יקיר ויזל, חבר סגל בפקולטה למדעי המחשב ע"ש טאוב, חזר לטכניון אחרי קריירה עשירה בתעשייה – בחברות כמו אנבידיה, אמזון ואינטל – והוא מביא איתו זווית ייחודית המחברת בין תיאוריה ליישום. מענק ה-ERC שניתן לו מיועד לפיתוח StrongMC, מערכת חדשה לשיפור אמינותן של מערכות ממוחשבות מורכבות: מעבדים מתקדמים, מערכות אוויוניקה וחלל, מערכות נהיגה אוטונומיות ומכשור רפואי. התחום שבו פועל ויזל – אימות פורמלי והיסק אוטומטי – נעזר בשיטות מתמטיות כדי להוכיח שמערכת ממלאת במדויק מפרט נתון, לכל קלט אפשרי. כיום רוב האלגוריתמים משתמשים במערכות הוכחה "חלשות" עם כללי הוכחה פשוטים יחסית, שקל ליישם אך לעתים קרובות אינם מספיקים כדי להוכיח תכונות מורכבות בזמן סביר. StrongMC מבקש לנצל מערכות הוכחה "חזקות" יותר, עם כללים מורכבים יותר, מבלי לאבד יעילות. אם הפרויקט יצליח, הוא עשוי לצמצם תלות בבדיקות מבוססות סימולציה, ולהפוך הוכחות מתמטיות לכלי סטנדרטי בתכנון מערכות שבהן כשל אחד עלול לסכן חיים או לגרום לנזק כלכלי עצום.
מכון ויצמן למדע
פרופ’ אורי אבינועם – התמזגות תאי גזע בשריר ותיקון רקמות
פרופ’ אורי אבינועם מהמחלקה למדעים ביומולקולריים עוסק בתהליך מרתק שקורה בשרירי השלד שלנו כל החיים: תאי גזע שריריים המתמזגים לתוך סיבי השריר הקיימים, כדי לגדול, להסתגל למאמץ או להתאושש מפגיעה. זהו תהליך עדין מאוד – שני תאים שונים מתקרבים, מאחדים ממברנות ותוכן, אך צריכים לשמור על המבנה המורכב של סיב השריר. בפרויקט ERC שלו ינסה אבינועם לפענח את המנגנון המולקולרי של ההתמזגות: אילו חלבונים מתווכים את המפגש, כיצד הם מתארגנים במרחב, ואיך התא מווסת את התהליך כך שיתרחש במקום ובזמן הנכונים. לשם כך ישלב הדמיה מתקדמת, גנטיקה מולקולרית ומודלים של מחלות שריר. הבנה עמוקה של מנגנוני ההתמזגות עשויה לפתוח דרכים חדשות לשיקום שרירים פגועים אחרי טראומה או מחלה, לשימור מסת שריר בגיל מבוגר, ולפיתוח גישות טיפוליות למחלות שריר תורשתיות. בכך ממחיש המחקר כיצד ביולוגיה בסיסית יכולה להוביל לטיפולים עתידיים.
אוניברסיטת חיפה – מענק Consolidator ומענק Proof of Concept
פרופ’ אלדר הבר – בינה מלאכותית יוצרת ומערכת המשפט הפלילי
פרופ’ אלדר הבר מהפקולטה למשפטים, וראש המרכז למשפט וטכנולוגיה (HCLT), זכה במענק ERC Consolidator עבור פרויקט RecodingJustice, הבוחן כיצד בינה מלאכותית יוצרת משנה את מערכת המשפט הפלילי. כבר כיום נעשה שימוש בכלים חישוביים לחיזוי פשיעה, לניתוח ראיות ולסיוע בקבלת החלטות בשחרור ממעצר או בענישה. כניסת מודלים גנרטיביים חזקים רק מחריפה את האתגרים – מהטיות נתונים ועד שקיפות ואחריות. במחקר בן חמש שנים שיתבצע בארבע מדינות יבקש הבר למפות את השימושים הנוכחיים והאפשריים של בינה מלאכותית לאורך כל שרשרת ההליך הפלילי – חקירה, העמדה לדין, משפט, כליאה ושיקום – ולנתח את הסיכונים לזכויות יסוד ולעקרונות צדק. לצד הניתוח הנורמטיבי, הפרויקט ישאף לפתח כלים משפטיים ומוסדיים שיבטיחו שימוש אחראי והוגן בטכנולוגיות אלו, למשל עקרונות לשקיפות אלגוריתמית, למעקב רגולטורי ולשילוב מומחים טכנולוגיים בהחלטות שיפוטיות. עבודתו של הבר, שנשענת על ניסיון עשיר בדיני סייבר, פרטיות וקניין רוחני, עשויה להשפיע על מדיניות ברמה לאומית ובינלאומית.
פרופ’ סיגל זלכה-מנו – Proof of Concept למערכת לניבוי מוקדם של דיכאון
פרופ’ סיגל זלכה-מנו מבית הספר למדעי הפסיכולוגיה זכתה במענק Proof of Concept (PoC) של ה-ERC, המיועד לחוקרים שכבר מחזיקים במענק ERC פעיל ומבקשים לתרגם תגליות מחקריות לכלי יישומי. המיזם שלה, SMARTH MDD, מבוסס על בינה מלאכותית שתנתח באופן רציף נתונים מהטלפון החכם של המשתמש: דפוסי שינה ותנועה, מאפייני דיבור כמו אינטונציה וקצב, הבעות פנים, ניתוח רגשי של הודעות טקסט ורמת הפעילות החברתית הדיגיטלית. המערכת תבנה לכל אדם פרופיל אישי של "תפקוד נפשי בריא" ותזהה סטיות עדינות ממנו הרבה לפני הופעת סימפטומים בולטים של דיכאון. הפיתוח נשען על למעלה מעשור של מחקר קליני וחישובי במעבדת הפסיכותרפיה באוניברסיטת חיפה, שבה פותחו אלגוריתמים המאבחנים מסלולים עתידיים של שינוי בדיכאון בהשוואה ל"תקן הזהב" של הערכות קליניות. החזון הוא להפוך את בריאות הנפש מתחום שמגיב למשברים לתחום שמונע אותם, באמצעות התראה מוקדמת והתערבויות מותאמות אישית. אם הכלי יוכיח יעילות, הוא עשוי להשתלב במערכות בריאות ברחבי העולם ולהקל על העומס על שירותי בריאות הנפש.
האוניברסיטאות הישראליות הצטרפו לעשרות אוניברסיטאות אירופיות (ואחת מטורקיה) במסגרת החלטת האיחוד האירופי להשקיע 728 מיליון אירו במחקר פורץ דרך. (vhio.net) השילוב בין מדעי הטבע, מדעי המחשב, מדעי החברה והמשפט, פסיכולוגיה וכימיה ממקם את ישראל כמרכז בינלאומי של מחקר רב-תחומי, ומדגיש את תרומתם של החוקרות והחוקרים המקומיים להבנת היקום, לבריאות, לטכנולוגיה ולחברה הדמוקרטית.
יקטרינה זההרייבה, נציבת האיחוד האירופי לסטארט־אפים, מחקר וחדשנות, אמרה: ״ברכות לכל החוקרים והחוקרות שזכו במענקי ה-ERC. תקציב שיא של 728 מיליון אירו, שמושקע בתמיכה בפרויקטים מדעיים אלה, מראה שהאיחוד האירופי רציני מאוד לגבי הפיכת היבשת לאטרקטיבית עבור חוקרים מצטיינים.״
נשיאת המועצה האירופית למחקר, פרופ’ מריה לפטין, אמרה: ״מְעוֹדֵד מאוד לראות את כל הכישרון הזה, עם רעיונות פורצי דרך, שמבוסס באירופה. המחקר הנועז הזה עשוי בהחלט להוביל לתעשיות חדשות, לשפר את איכות החיים ולהעצים את מעמדה הגלובלי של אירופה. זה היה אחד הקולות התחרותיים ביותר בתולדות מענקי ה-ERC, עם ביקוש שיא וגם פרויקטים מצוינים רבים שלא זכו למימון. זהו תזכורת נוספת עד כמה דחוף להגביר את ההשקעה של האיחוד האירופי במחקר בחזית הידע.״
עוד בנושא באתר הידען:
