צוות חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי ומוסדות שותפים בחן שימפנזים בשמורת אי נגמבה באוגנדה, וגילה כי הם משנים את בחירתם כשהם מקבלים ראיות חזקות יותר – ממצא שממקם את הרציונליות על רצף אבולוציוני ולא כיכולת אנושית בלעדית
מחקר חדש שפורסם בכתב העת המדעי סיינס (Science) מראה כי שימפנזים מסוגלים לעדכן בצורה רציונלית את האמונות שלהם כאשר הם מקבלים מידע חדש.
שימפנזים אולי דומים לבני אדם מבחינה קוגניטיבית יותר מכפי שסברו בעבר. לפי מחקר חדש שפורסם ב-Science, חוקרים מצאו כי שימפנזים מסוגלים לעדכן את אמונותיהם באופן רציונלי כאשר הם נתקלים בראיות חדשות.
המחקר הובל על ידי צוות שיתופי הכולל את ד"ר אמילי סאנפורד, עמיתת מחקר בפסיכולוגיה באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, את פרופ' יאן אנגלמן מהמחלקה לפסיכולוגיה בברקלי, ואת פרופ' האנה שלייכאוף מאוניברסיטת אוטרכט. הממצאים שלהם מראים כי שימפנזים, בדומה לבני אדם, מסוגלים להתאים את החלטותיהם בהתאם לאמינות המידע שעומד לרשותם – מאפיין מרכזי של חשיבה רציונלית.
ב"שמורת השימפנזים באי נגמבה" באוגנדה בחן הצוות את היכולת הזאת באמצעות ניסוי פשוט לכאורה: החוקרים הציגו לשימפנזים שתי קופסאות, כשבאחת מהן הוסתר מזון. תחילה קיבלו השימפנזים רמז לגבי איזו קופסה מכילה את המזון. בשלב מאוחר יותר קיבלו רמז חזק יותר – אך לטובת הקופסה השנייה. במקרים רבים שינו השימפנזים את בחירתם לאחר שהבינו שהרמז החדש מספק להם הכוונה טובה יותר.
"שימפנזים הצליחו לתקן את האמונות שלהם כאשר היו זמינות ראיות טובות יותר", אומרת סאנפורד, חוקרת במעבדת Social Origins באוניברסיטת קליפורניה בברקלי. "סוג כזה של חשיבה גמישה הוא משהו שאנו נוטים לשייך לילדים בני ארבע. היה מרגש להראות שגם שימפנזים מסוגלים לכך".
בודקים רציונליות בעזרת מודלים
כדי לוודא שהממצאים אכן משקפים תהליכי חשיבה ולא רק תגובה אינסטינקטיבית, שילב הצוות בניסוי גם ניסויים מבוקרים היטב וגם מודלים חישוביים. הניתוחים החישוביים שללו הסברים פשוטים יותר, למשל שהשימפנזים מעדיפים תמיד את האות האחרון שקיבלו (הטיית "עדכנות" – recency bias), או שהם פשוט מגיבים לגירוי הבולט ביותר.
המודלים איששו שהחלטות השימפנזים מתאימות לאסטרטגיות רציונליות של עדכון אמונות.
"הקלטנו את הבחירה הראשונה שלהם, ואז את הבחירה השנייה, והשווינו אם הם שינו את האמונה שלהם", מסבירה סאנפורד. "השתמשנו גם במודלים חישוביים כדי לבדוק עד כמה הבחירות שלהם מתיישבות עם אסטרטגיות שונות של הסקת מסקנות".
המחקר מערער על התפיסה המקובלת שלפיה רציונליות – היכולת לגבש ולשנות אמונות על בסיס ראיות – היא יכולת ייחודית לבני אדם בלבד.
"ההבדל בין בני אדם לשימפנזים אינו קפיצה קטגורית", אומרת סאנפורד. "הוא נראה יותר כמו רצף".
השלכות רחבות יותר על המדע ועל הבינה המלאכותית
סאנפורד רואה למחקר השלכות רחבות מעבר להבנת קופי האדם עצמם. הבנת האופן שבו פרימטים מעדכנים אמונות יכולה לשנות את האופן שבו מדענים חושבים על למידה, על התפתחות ילדים – ואפילו על בניית מערכות בינה מלאכותית.
"המחקר הזה יכול לעזור לנו לחשוב אחרת על הדרך שבה אנו ניגשים לחינוך בגיל הרך, או על הדרך שבה אנחנו מדמים חשיבה במערכות בינה מלאכותית", היא אומרת. "לא כדאי לנו להניח שילדים הם לוחות חלקים כשהם נכנסים לכיתה".
בשלב הבא, המחקר מביא את אותם ניסויים אל ילדים. הצוות של סאנפורד אוסף כעת נתונים מילדים בני שנתיים עד ארבע, כדי להשוות כיצד פעוטות ושימפנזים מעדכנים את אמונותיהם.
"זה מרתק לעצב משימה שמתאימה לשימפנזים, ואז לנסות להתאים אותה לפעוט", היא אומרת.
בהמשך מקווה סאנפורד להרחיב את המחקר גם למיני פרימטים נוספים, ולבנות מפה השוואתית של יכולות החשיבה הרציונלית לאורך ענפים שונים בעץ האבולוציוני. סאנפורד עסקה בעבר בנושאים מגוונים – מאמפתיה אצל כלבים ועד קוגניציה מספרית אצל ילדים – אך היא אומרת שיש מסר אחד שחוזר על עצמו.
"חיות מסוגלות להרבה יותר ממה שאנחנו נוטים להניח", היא אומרת. "הן אולי לא יודעות מה זה ‘מדע’, אבל הן מתמודדות עם סביבות מורכבות בעזרת אסטרטגיות חכמות ומסתגלות. וזה משהו ששווה לשים אליו לב".
עוד בנושא באתר הידען:
