מדענים גילו כי נחיל רעידות האדמה סביב סנטוריני נגרם ממאגמה שעלתה מעומק רב – תועדה באמצעות בינה מלאכותית מתקדמת וחיישנים בקרקעית הים
הניתוח של נחיל הרעידות סביב סנטוריני חושף את מקור “משבר הסייסמיות” ואת התפתחותו.
בתחילת 2025 האי היווני סנטוריני וסביבתו חוו עשרות אלפי רעידות אדמה. מחקר חדש שהתפרסם ב-Nature על ידי מרכז הלמהולץ למדעי הגאוספירה (GFZ) ו-GEOMAR בשיתוף שותפים בינלאומיים, מספק כעת את ההסבר הגאולוגי המפורט הראשון לאירוע זה.
במחקר שולבו נתונים מתחנות סייסמיות יבשתיות עם מדידות ממכשירים בקרקעית הים ליד הר הגעש התת-ימי קולומבו (כ-7 ק”מ מסנטוריני). החוקרים הפעילו שיטת עיבוד מתקדמת בתמיכת בינה מלאכותית כדי למצוא במדויק את מוקדי הרעידות. הניתוח מראה כי כ-300 מיליון מ"ק מאגמה עלו ממעמקי הקרום ונעצרו בעומק של כ-4 ק"מ מתחת לקרקעית הים. בעת עלייתה, המאגמה שברה את הסלעים שסביבה ויצרה אלפי רעידות ורעידות-מיקרו.
אזור רגיש סייסמית – הרקע הגאולוגי
סנטוריני שוכנת במזרח הים התיכון בתוך הקשת הגעשית ההלנית – אחת הסביבות הפעילות ביותר גאולוגית באזור. איי סנטוריני מעצבים את שפתה של קלדרה, שנוצרה בהתפרצות אדירה לפני כ-3,600 שנה – אירוע מכונן בהיסטוריה הגעשית.
בסמיכות נמצא הר הגעש התת-ימי הפעיל קולומבו. האזור כולו חתום במספר מערכות העתקים פעילות, תוצר של דחיפת הלוח האפריקאי לצפון-מזרח כנגד הלוח ההלני. קרום כדור הארץ מתחת לים התיכון מפורק למיקרו-לוחות המחליקים זה על זה, ובמקרים מסוימים גם תת לוחות מותכים – מקור לפעילות געשית מתמשכת.
בסנטוריני תועדו התפרצויות רבות בהיסטוריה, האחרונה ב-1950. בשנת 1956 אירעו שתי רעידות אדמה חזקות בים האגאי הדרומי, בהפרש של 13 דקות בלבד, בין סנטוריני לאי השכן אמורגוס, בעוצמות 7.4 ו-7.2 – ואליהן נלווה צונאמי.
נחיל הרעידות שהחל בסוף ינואר 2025 התרחש בדיוק באזור זה. במהלך האירוע נרשמו יותר מ-28 אלף רעידות אדמה; החזקות שבהן עברו עוצמה5.0 . עוצמת הרעידות גרמה לדאגה ציבורית רבה, במיוחד משום שהסיבה לא הייתה ברורה בתחילה האם מדובר במקור טקטוני או געשי.
מה קרה מתחת לפני הים? — ממצאי המחקר
המחקר החדש מראה כי נחיל הרעידות הופעל בשל הזרמת מאגמה מעומק. שרשרת האירועים החלה כבר ביולי 2024, כאשר מאגמה חדרה למאגר רדוד מתחת לסנטוריני — מה שהוביל תחילה לעליה קלה בגובה של האי בכמה סנטימטרים. בתחילת ינואר 2025 התגברה הפעילות הסייסמית, ומסוף ינואר החלה המאגמה לטפס מן העומק — מלווה בסייסמיות עזה.
עם זאת, מוקד הפעילות נדד לצפון מזרח במרחק של יותר מ-10 ק"מ מסנטוריני. במהלך שלב זה נעו מוקדי הרעידות בכמה "פולסים" מעומק של 18 ק"מ ועד לעומק של3 ק"מ בלבד מתחת לקרקעית הים. שילוב ניתוח של מרחב וזמן ברזולוציה גבוהה של פיזור הרעידות עם אינטרפרומטריית לוויין (InSAR) , תחנות GPS יבשתיות ומדידות קרקעית-ים איפשרו לבנות מודל של הרצף.
ד"ר מריוס איסקן (GFZ) גאופיזיקאי וחוקר שותף מוביל: "דפוס הסייסמיות אופייני לעליית מאגמה דרך הקרום. המאגמה הנודדת שוברת סלעים ופותחת לה נתיבים — מה שמייצר פעילות רעידות אינטנסיבית. הניתוח שלנו איפשר לשחזר במדויק את המסלול והדינמיקה של עליית המאגמה.”
בעקבות תנועת המאגמה נרשמה שקיעה מחודשת של סנטוריני — ראיה, לטענת המחברים, לקיום קישור הידרולוגי שלא היה מוכר בין שני הרי הגעש.
ד"ר ינס קארסטנס (GEOMAR) חוקר שותף מוביל: "בזכות שיתוף פעולה בינלאומי הדוק ושילוב שיטות גאופיזיות שונות הצלחנו לעקוב כמעט בזמן אמת אחר התפתחות האירוע – ואף ללמוד על האינטראקציה בין שני הרי הגעש. זה יסייע לשפר את המעקב העתידי אחר שניהם.”
שיטות למיפוי מזוויות רבות
שני גורמים אפשרו מיפוי חריג ברזולוציה של תת-הקרקע:
- שיטה מונעת בינה מלאכותית שפותחה ב-GFZ לעיבוד של מאגרי נתונים סייסמיים גדולים.
- פריסת חיישנים תת-ימיים על-ידי GEOMAR כבר בתחילת ינואר בלועו של קולומבו במסגרת פרויקטMULTI-MAREX . חיישנים אלו מדדו לא רק אותות סייסמיים מעל המאגר, אלא גם שינויים בלחץ שנבעו משקיעת קרקעית הים בעד30 ס"מ במהלך חדירת המאגמה מתחת לקולומבו.
הפעילות המדעית בסנטוריני נמשכת למרות דעיכת הסייסמיות. GFZ מבצע מדידות חוזרות של גזים וטמפרטורות באי, בעוד שב-GEOMAR פועלות כעת שמונה פלטפורמות חישה בקרקעית הים.
פרופ’ היידרון קופ (GEOMAR) חוקרת גאודזיה ימית ומנהלת MULTI-MAREX: "שיתפנו את הממצאים באופן שוטף עם הרשויות היווניות כדי לאפשר הערכת מצב מהירה ומדויקת ככל האפשר במקרה של רעידות חדשות.”
שׁותפה-למחקר, פרופ’ פראסקבי נומיקו (אונ’ אתונה), מוסיפה: "השותפות רבת-השנים איפשרה ניהול משותף של האירועים בראשית השנה וניתוחם המדעי לעומק. הבנה מדויקת של הדינמיקה באזור פעיל כל כך היא קריטית לביטחון הציבור.”
Volcanic crisis reveals coupled magma system at Santorini and Kolumbo, Nature, 24 בספטמבר 2025. DOI: 10.1038/s41586-025-09525-7.
עוד בנושא באתר הידען:
