הצנרת מלמדת מתי יתפרץ הר הגעש * באיטליה חוששים מהתפרצות הווזוב

הר הגעש ווזוב בפעם האחרונה ב-1944 וגרם למות 26 בני אדם; בעבר נקברה תחת הלבה העיר פומפיי * המאגמה נעצרת במסעה בקרום כדור הארץ ומצטברת בסדקים

פרנק ברוני, ניו יורק טיימס

כיצד מחוברת ה”צנרת” של הר געש לכדור הארץ? האם במעמקי ההר פינאטובו יש פיתולים בצורת פרסה וכמה עיקולים וסיבובים נמצאים בתעלות מתחת להר אטנה? התשובה על כך מהותית להבנת דרך הפעולה של הרי הגעש. היא יכולה להיות חיונית כדי לחזות מתי הר געש מסוים יתפרץ.

לפי התפישה המסורתית, הרי געש מוזנים על ידי תאי מאגמה המצויים בבסיס קרום כדור הארץ. אל פני השטח מובילים צינורות, שכל אחד מהם מסתיים בפתח וולקני. מדי פעם פורצת מאגמה – סלע מותך – מתוך הצינורות האלה.

קבוצה של גיאולוגים קוראת תיגר על התפישה הזאת. לטענתה, מערכת האינסטלציה המובילה את המאגמה אל פתח הרי הגעש מורכבת יותר. זוהי רשת של סדקים ממולאים במאגמה שדרכם פורץ הסלע המותך אל פני כדור הארץ. עם הקבוצה נמנים קיית פוטירקה מאוניברסיטת מדינת קליפורניה וכריסטופר קונדיט מאוניברסיטת מסצ'וסטס באמהרסט. הם סבורים שיש בידיהם עדויות התומכות בגרסתם.

התשובה טמונה במאגמה עצמה. ד”ר פוטירקה וד”ר קונדיט סבורים כי לבה (כפי שקרויה מאגמה לאחר שהתפרצה) עוברת שינויים כימיים במסעה דרך קרום כדור הארץ. באמצעות השינויים אפשר ללמוד את פרטי המסע. במאמר שפירסמו החודש בכתב העת “”Geology הם מיישמים שיטה זו על לבה מהשדה הוולקני ספרינגרוויל שבאריזונה.

החוקרים התמקדו בהרכב של מינרל המכונה קלינופירוקסן. כאשר מאגמה עוצרת במסעה דרך קרום כדור הארץ, היא מתחילה להצטנן ובתוכה נוצרים גבישים, בין השאר של קלינופירוקסן. ההרכב המדויק של הקלינופירוקסן תלוי בלחץ המופעל על המאגמה. מידת הלחץ תלויה בעומק שבו נוצרים הגבישים. ככל שהלחץ רב יותר, המינרל עשיר יותר בנתרן. כך שאחוז הנתרן בקלינופירוקסן מאפשר ללמוד באיזה לחץ (ומכאן, באיזה עומק) עצרה המאגמה בדרכה אל פני השטח.

בספרינגרוויל גילו פוטירקה וקונדיט שתי שכבות בקרום כדור הארץ שבהן עצרה המאגמה. באותן שכבות נוצרו מאגרי מאגמה, שהתפרצה מאוחר יותר. מאגר המאגמה הראשון היה באמצע הקרום, בעומק של כ-26 ק”מ. המאגר השני היה קרוב בהרבה לפני השטח, בעומק של 12 ק”מ. מכיוון שהחוקרים לא מצאו כל עדויות למאגרי מאגמה בבסיס קרום כדור הארץ (עומק של כ-40 ק”מ בספרינגרוויל), הם הסיקו שהדגם המסורתי פשוט שגוי.

סיוע נוסף לרעיון הסדקים הממולאים במאגמה סיפק ברוס מארש מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס בבולטימור. מארש חקר חלק חשוף של קרום כדור הארץ באנטארקטיקה, שבו חוצים זה את זה צינורות ומאגרים בהר געש עתיק.

מכיוון שסביר כי יש קשר בין עומק המאגרים הנמצאים בקרום כדור הארץ לסוג ההתפרצות הוולקנית על פני השטח, מידע זה יכול לסייע בניבוי התנהגותם של הרי געש. אף שהתגלית חדשה מאוד ופרטים רבים אינם ידועים בוודאות, סביר כי יתברר שצורות אינסטלציה מסוימות מועדות ליצירת התפרצויות עזות ולא תדירות ואילו אחרות מניבות טפטוף יציב של לבה אל פני השטח.

השערות אלה עדיין טעונות בדיקה. פוטירקה וקונדיט עוסקים בכך כעת, באזורים אחרים שהתגלתה בהם פעילות וולקנית. אם יתברר שיש קשר בין “מערכת האינסטלציה” של הר געש לבין גודל ההתפרצות ועיתויה, יוכלו תגליות אלה להוביל לתחזיות ארוכות טווח מדויקות יותר בנוגע להתפרצות הרי געש.

באיטליה חוששים מהתפרצות הווזוב * מציעים לתושבים סכומי כסף כדי שיעזבו

האירוע התרחש לפני 59 שנה, אך אנדריאה בוצ'ה עדיין זוכר אותו בבירור. הר הגעש וזוב שבדרום איטליה התפרץ והאדמה רעדה. “היה גשם של סלעים ואש”, נזכר בוצ'ה, שהיה אז בן עשר בלבד. “משפחות שלמות הסתובבו עם סירים על ראשיהם”. לטענת האגודה ההיסטורית של הווזוב, ההתפרצות ב-1944 גרמה למותם של26 בני אדם. ואולם, האירוע החריג לא הרתיע את תושבי הסביבה. למרות הסכנה המרחפת מעל ראשיהם, רובם העדיפו להישאר לגור בסביבת הר הגעש הפעיל.

מחקרים רבים ניסו לנבא מתי הווזוב יתפרץ בפעם הבאה, ללא הצלחה. אך רוב תושבי הסביבה – בעיקר בסן ג'וזפה ובזוביאנו – אינם מודאגים. זאת, למרות שב-79 לספירה כבר השמידה התפרצות ההר את אחת הערים שבאזור – פומפיי, שנקברה תחת מבול של לבה. עד היום נראים ברחבי העיר – שחודשה מאז – שרידים מפויחים שמשמשים תזכורת לכוחו ההרסני של הווזוב.

פקידי הממשל המקומי אינם שאננים כמו התושבים. למעשה, הם החליטו לנקוט יוזמה ולנסות לשכנע את התושבים להעתיק את מקום מגוריהם. בספטמבר יתחיל לראשונה מבצע להעברת תושבים: משפחה שתעזוב את מקום מגוריה בקרבת הר הגעש תקבל מהממשל כ-30 אלף דולר לצורך התחלה חדשה באזור בטוח יותר. המבצע, המיועד בעיקר לתושבים השוכרים את בתיהם, מציע בנוסף תמריצים לבעלי בתים כדי שישנו את ייעוד נכסיהם המושכרים למגורים.

מרקו די ללו, מנהל התכנון העירוני באזור קמפניה הכולל את הווזוב, אמר כי מטרת המבצע היא צימצום אוכלוסיית הערים והעיירות שבאזור הסכנה ב-%.20 האוכלוסייה מונה בשנים האחרונות כ-600 אלף בני אדם – דבר שהפך את האזור לאחד הצפופים ביותר השוכנים בסמוך להר געש פעיל.

אך תוכנית הממשל עלולה להיתקל בחוסר היענות מצד התושבים. “וזוב מעולם לא איכזב אותנו”, אמר פרנצ'סקו נאפי, בן 26 מסומה וזוביאנו – עיירה הסמוכה לפסגת הר הגעש. “אני לא הולכת לשום מקום”, אמרה מריה סקופה, בת ,38 תושבת פומפיי. “אדם עלול להימנע מלטבוע בלבה, רק כדי להידרס על ידי אוטובוס. הכל מסוכן”. לטענתה, להתפרצות געשית יש גם יתרונות.

“לפחות כולם מתים ביחד”, אמרה. “זה כמעט כמו מסיבה. אם אדם אחד מת ומשפחתו מתאבלת עליו זה עצוב. אבל אם העיר כולה נמחקת בבת אחת, זה בסדר”.

גם ז'וזפה ספה, בן ,50 מנהל עבודות הציבור של סן ג'וזפה וזוביאנו, אינו מודאג. לדבריו, הטופוגרפיה של האזור מבטיחה כי הלבה מווזוב לא תזרום לכיוון סן ג'וזפה ולא תציף את העיר, כך שהנזק היחיד שייגרם יהיה זיהום ולא שריפה. “ב-,”1944 אמר ספה, “זה היה רק אפר”. אך אביו בן ה-74 של ספה – מיקלה, שזוכר את ההתפרצות, תיאר מחזה מפחיד קצת יותר. “אני זוכר תחילה את האפר, אחר כך הסלעים הבוערים הענקיים. אחד הסלעים פגע בראשו של ילד בן שנתיים והרג אותו”.

הווזוב אינו האיום הגעשי היחיד שאתו נאלצים תושבי דרום איטליה להתמודד. באוקטובר שעבר הר אטנה שבסיציליה החל לפלוט אפר, סלעים וגושי לבה. בדצמבר, הר הגעש בסטרומבולי – אי קטן בסמוך לחוף הצפוני של סיציליה – התפרץ גם הוא. שני המקרים לא גרמו ישירות למקרי מוות כלשהם.

* פורסם בהארץ, 28/8/03