גילוי זה מספק תובנות חיוניות לגבי הקהילות המקומיות, רשתותיהן וארגונן במהלך המאה ה-12 לספירה – תקופה שהתאפיינה בחוסר יציבות פוסט-אימפריאלי ותחרות פוליטית עזה
צוות ארכיאולוגים בהובלת הפרופסורים גדעון שלח-לוי מהאוניברסיטה העברית בירושלים, אמארטובשין צ'ונגה מהאוניברסיטה הלאומית של מונגוליה ו-וויליאם האני-צ'רץ' מאוניברסיטת ייל, חשף קבר אליטה מתקופת קדם-מונגולית בפרובינציית דורנוד שבמונגוליה. ממצא זה, המהווה חלק מפרויקט הארכיאולוגיה המונגולי-ישראלי-אמריקני, מאיר באור חדש תקופה שאינה מובנת היטב ברמת מונגוליה, המשתרעת מהתמוטטות אימפריית הקיטאן סביב שנת 1125 לספירה ועד עליית האימפריה המונגולית תחת ג'ינגיס חאן בשנת 1206 לספירה.
הקבר, המכונה כיום קבורת חר נור, נמצא בתוך חומת מתחם מבצר מתקופת הקיטאן. הקבר, שלפי ההערכות נבנה לאחר סיום השימוש במבצר, מכיל את שרידיה של אישה מבוגרת, מה שמעיד על כך שהיא הייתה שייכת לשושלת מכובדת בעלת מעמד פוליטי משמעותי. גילוי זה מספק תובנות חיוניות לגבי הקהילות המקומיות, רשתותיהן וארגונן במהלך המאה ה-12 לספירה – תקופה שהתאפיינה בחוסר יציבות פוסט-אימפריאלי ותחרות פוליטית עזה.
הקשר הארכיאולוגי ומשמעותו
פרויקט הארכיאולוגיה המונגולי-ישראלי-אמריקני עורך סקרים וחפירות לאורך "החומות הארוכות" בגבול הקיטאן בצפון-מזרח מונגוליה מאז 2018. גילוי קבורת חר נור הוא אחד הממצאים המשמעותיים ביותר של הפרויקט, המספק עדות יקרת ערך לשינויים התרבותיים והפוליטיים שהתרחשו לקראת עליית האימפריה המונגולית.
הועלו מספר השערות להסבר בחירת מיקום הקבורה:
- ייתכן שנומאדי החר נור ראו במבצר הקיטאן הנטוש חלק מההיסטוריה שלהם ושל שטחם הילידי, תוך שימוש בו כדי לאשר את הזהות המקומית ואת הזיכרון החברתי.
- ייתכן שהמבצר החזיק במעמד סמלי, מה שהפך אותו למקום מתאים לקבורה של חבר בכיר בקהילה.
- הקבורה ייתכן שהייתה תצוגה מכוונת של כוח והחזקת שטח בתוך התחרות הפוליטית של התקופה.
תיאוריות אלו, שאינן סותרות זו את זו, מציעות הסבר משולב לתהליכים החברתיים והפוליטיים שהתרחשו במרחב הערבות המזרחי בתקופה הפוסט-קיטאנית. ככל שהסמכות האימפריאלית דעכה וקבוצות הערבות נאבקו על שליטה, קבורת חר נור מהווה סמל רב עוצמה לזהות, זיכרון וכוח בתקופת מעבר.
השלכות היסטוריות
הגילוי מוסיף פיסה חשובה לפאזל של ההיסטוריה המונגולית, ומספק הבנה מעמיקה יותר של האירועים והקהילות שעיצבו את האזור לפני עליית האימפריה המונגולית. הוא מציע תובנות חשובות על האופן שבו הקהילות המקומיות שמרו על רשתותיהן וארגונן במהלך תקופה של שינוי משמעותי ותחרות פוליטית.
"קבורת חר נור מייצגת חלון ייחודי לנוף החברתי והפוליטי המורכב של מונגוליה במאה ה-12", הוסיף פרופ' שלח-לוי. "היא מדגימה כיצד ייתכן שהאליטות המקומיות השתמשו בקשרים סמליים לאימפריות עבר כדי להכשיר את כוחן ומעמדן, תוך כדי ניווט בסביבה פוליטית המשתנה במהירות."
הממצא המדהים הזה לא רק מעשיר את הבנתנו לגבי מונגוליה לפני האימפריה המונגולית, אלא גם מדגיש את החשיבות של מחקר ארכיאולוגי מתמשך בחשיפת ההיסטוריה המורכבת של האזור. ככל שהניתוח של הקבורה ותוכנה יימשך, החוקרים מצפים לקבל תובנות נוספות על תקופה מכרעת זו בהיסטוריה של מונגוליה והעולם.
עוד בנושא באתר הידען:
