חקר החלל השיג מספר ציוני דרך בשנת 2020 למרות מגפת COVID-19, כולל טיסות חלל מאוישות מסחריות והחזרת דגימות של אסטרואיד לכדור הארץ. בשנת 2021 צפויות משימות מרתקות, שחלקן רושמות פריצות דרך
מאת: איאן וויטאקר, מרצה בכיר לפיזיקה, אוניברסיטת נוטינגהאם טרנט וגארת’ דוריאן פוסט דוקטורט עמית במדעי החלל, אוניברסיטת ברמינגהאם
חקר החלל השיג מספר ציוני דרך בשנת 2020 למרות מגפת COVID-19, כולל טיסות חלל מאוישות מסחריות והחזרת דגימות של אסטרואיד לכדור הארץ.
השנה הקרובה הולכת להיות מעניינת באותה מידה. הנה כמה מהמשימות שכדאי לשים אליהן לב.
ארטמיס 1
ארטמיס 1 היא הטיסה הראשונה של תוכנית ארטמיס הבינלאומית בהובלת נאס”א לשיגור אסטרונאוטים לירח עד 2024 (לאחר הפסקה של יותר מ-50 שנה). המשימה תכלול חללית אוריון לא מאוישת אשר תקיף את הירח במשך שלושה שבועות, ותגיע למרחק מרבי מכדור הארץ של 450,000 ק”מ – המרחק הרחוק ביותר אי פעם אליו הגיעה חללית מאוישת, גם אם במשימת הכנה לא מאויישת.
ארטמיס1תשוגר למסלול סביב כדור הארץ על ידי SLS – המשגר הגדול הראשון של נאס”א הפעיל מאז תוכנית אפולו, שיוכל להעלות חלליות משם יוסט האוריון לעבר הירח בעזרת השלב העליון של המשגר. קפסולת אוריון תטוס לירח ותישא עימה מודול שירות שתספק סוכנות החלל האירופית שיסייע בהנעתה.
מטרת המשימה היא לספק למהנדסים על הקרקע הזדמנות להעריך כיצד החללית מתפקדת בחלל העמוק ולשמש קדימון למשימות ירח מאוחרות יותר כולל משימות מאוישות. השיגור של ארטמיס 1 מתוכנן לסוף 2021.
משימות מאדים
בחודש פברואר יגיע למאדים משט רב לאומי של חלליות. החללית אל אמל (Hope) של איחוד האמירויות הערביות היא המשימה הבין-פלנטרית הראשונה שנוסדה בעולם הערבי.היא אמורה להגיע למסלול סביב מאדים ב-9 בפברואר, שם היא תבלה שנתיים במעקב אחר מזג האוויר במאדים ובאטמוספירה הנעלמת.
כמה שבועות לאחר מכן, תגיע למאדים החללית Tianwen-1 של מינהל החלל הלאומי של סין, המורכב ממקפת ורכב שטח. החללית תיכנס למסלול מאדים במשך מספר חודשים לפני פריסת הרכב על פני השטח. אם תצליח, תהפוך סין למדינה השלישית שתנחית חללית כלשהי על מאדים. למשימה מספר מטרות, לרבות מיפוי הרכב המינרלים של פני השטח וחיפוש מרבצי מים תת-קרקעיים.
רכב החלל פרסרבנס Perseverance (התמדה) של נאס”א ינחת במכתש ז’זרו ב-18 בפברואר ויחפש סימני חיים עתיקים שאולי השתמרו במשקעי החימר שם. על סיפונה של החללית יאוחסנו גם דגימות פני השטח של מאדים כחלק הראשון בתוכנית בינלאומית שאפתנית ביותר להחזיר דגימות של מאדים לכדור הארץ.
צ’נדריאן-3
במרץ 2021 מתכנן הארגון ההודי לחקר החלל (ISRO), לשגר את משימת הירח השלישית שלו: Chandrayaan-3. צ’נדריאן-1 שוגרה ב-2008 והייתה אחת המשימות הגדולות הראשונות בתוכנית החלל ההודית . המשימה, שכללה חללית וגשוש חודר פני השטח, הייתה אחת הראשונות לאשר ראיות למים על הירח. למרבה הצער, הקשר עם הלוויין אבד פחות משנה לאחר מכן. מה שהגביר את הצער, הייתה תקלה דומה ביורשו, Chandrayaan-2, אשר כללה חללית, נחתת (ויקראם) ורובר ירח (פרגיאן).
משימת צ’נדריאן-3 הוכרזה כמה חודשים לאחר מכן. המשימה תכלול רק נחתת ורכב שטח– מכיוון שהחללית של המשימה הקודמת עדיין מתפקדת ומספקת נתונים.
אם הכל יתנהל כצפוי, רכב החלל צ’נדריאן-3 ינחת באגן אייטקן בקוטב הדרומי הירחי. יש לכך חשיבות משום שהוא עשוי להכיל בתוכו מרבצי קרח מים תת קרקעיים – מרכיב חיוני לצורך אחזקת מושבה ירחית בת קיימא בעתיד.
טלסקופ החלל ג’יימס ווב
סוף סוף. טלסקופ החלל ג’יימס ווב הוא היורש של טלסקופ החלל האבל, אך היה לו נתיב קשה לשיגור. בתחילה תוכנן לשיגור בשנת 2007, טלסקופ ווב מאחר בכמעט 14 שנים ועלותו בערך 10 מיליארד דולר.
בעוד האבל סיפק כמה הדמיות מופלאות של היקום באור הנראה ובאור העל סגול, ווב מתכנן למקד תצפיות בפס אורך גל אינפרא אדום. הסיבה לכך היא שכאשר צופים בחפצים מרוחקים באמת, כנראה שיהיו ענני גז בדרך. ענני גז אלה חוסמים אורכי גל קצרים מאוד, כגון קרני רנטגן ואור אולטרה סגול, בעוד אורכי גל ארוכים יותר כמו אינפרא אדום, מיקרוגל ורדיו יכולים לעבור בקלות רבה יותר. לכן על ידי התבוננות באורך הגל הארוך הזה אנחנו אמורים להיות מסוגלים לראות את החלק המרוחק יותר של היקום.
לווב יש גם מראה הרבה יותר גדולה בקוטר 6.5 מטר בהשוואה למראה בקוטר 2.4 מטר של האבל, תכונה חיונית לשיפור רזולוציית התמונה כך שניתן יהיה לראות פרטים עדינים יותר.
המשימה העיקרית של ווב היא לצפות באור מגלקסיות בקצה היקום, כך שיכול לספר לנו איך נוצרו הכוכבים הראשונים, הגלקסיות והמערכות הפלנטריות. פוטנציאל זה יכול לכלול קצת מידע על מקור החיים, כמו כן, ווב מתכנן לצלם אטמוספירה של כוכב לכת מחוץ למערכת השמש ברזולוציה גבוהה במטרה לחפש את אבני הבניין של החיים, האם הם קיימים בכוכבים אחרים, ואם כן, איך הם הגיעו לשם?
שיגורו של ווב מתוכנן כעת על טיל אריאן 5 האירופי דווקא, ב-31 באוקטובר.
עוד בנושא באתר הידען:
5 תגובות
מה גודל היקום האם אפשר למדוד אותו בתוך מה הוא מתרחב? הרי דברים לא ידועים.
אני חייזר ממאדים.
הצפייה באינפרה אדום היא בגלל התפשטות היקום . לא רק שהיקום מתפשט ואז עצמים רחוקים יותר מתרחקים מהר יותר אלא גם שהתפשטות היקום עוד מואצת מעבר לכך . וככל שמקור התצפית רחוק יותר, הוא מתרחק מהר יותר וההסחה לאדום של הקרינה המגיעה ממנו חזקה יותר (אורך הגל שלו מתארך) . עד שהוא נעלם מעבר לתחום הצפייה באורך הגל הנראה.
אני ממתין ל:
1. משימות המאדים.
2. ג’יימס ווב.
3. DART – משימת הסטת האסטרואיד של נאס”א.
4. טיסות הניסיון של הדגמים SN9, SN10, SN11, SN12, BN1 וכל טיסת ניסוי נוספת שספייס-אקס תבצע עם הסטארשיפ והסופרהאבי.
תקוות גדולות. הלוואי והרוב יצליח. מאוד סקרנים.