סיקור מקיף

רוסיה רוצה להקים מושבה מאוישת על הירח ב-2030, ארה"ב רוצה להקים חממות במאדים ב-2021

מירוץ החלל חוזר? הפעם הכיוון – יישוב שכנינו הקוסמיים

מושבת ירח. איור: shutterstock
מושבת ירח. איור: shutterstock

אתר קול רוסיה מצטט את העיתון איזווסטיה, לפיו בשנת 2030 תחל רוסיה בהקמת מושבה על הירח. העיתון קיבל טיוטת תכנון של תוכנית הירח הרוסית שפותחה בידי סוכנות החלל הרוסית (רוסקוסמוס), האקדמיה הרוסית למדעים ואוניברסיטת המדינה במוסקבה. לפי התוכנית, רוסיה מבקשת "ליצור אתר ניסויים על הירח ובסיס לניצול משאבי טבע".

סגן שר הפנים, דימיטרי רוגוזין אמר במאמר שפורסם לפני כחודש (11 באפריל) בעיתון רוסיסקיה גאזטה כי המטרות האסטרטגיות של רוסיה בחקר החלל קשורות לנוכחות נרחבת יותר במסלול סבי בכדור הארץ, יישוב הירח ושיגור חלליות מאוישות למאדים ולעצמים אחרים במערכת השמש.

"כותבי ההצעה אינם מוציאים מכלל חשבון משיכת משקיעים פרטיים לפרויקט הירח כאשר המשלחת הראשונה של קוסמונאוטים תנחת על הירח בשנת 2030 במטרה ליצור בסיס קבע. לפיכך נדרש לחקור את הירח באופן דינמי וכותבי הפרויקט ממליצים כי המעצמות הגדולות יחקרו את הירח ויסמנו על פניו שטחים שניתן יהיה לנצל לשימוש מעשי ב-20-30 השנים הבאות.

נאסא מתכננת להקים חממות על מאדים בשנת 2021

גם נאס"א מבקשת ליישב את החלל, אך בינתיים לא בבני אדם אלא בצמחים. נאסא מבקשת להתקין חממות קטנות על מאדים שיוטסו על החללית הבאה שתיבנה ואשר תנחת על מאדים בשנת 2021.
ניסוי בגידול צמחים הוא צעד ראשון לפני הקמת מושבה מאוישת על מאדים.

הניסוי – Plant Experiment (MPX) יהיה כזה שיוכל לכלכל את עצמו. הוא יהיה אטום לאטמוספירת מאדים כדי למנוע בריחה של צמחים – שהם כידוע יצורים חיים – אל אדמת מאדים.

"כדי להקים מושבה מאוישת ארוכת טווח שתחזיק את עצמה על מאדים יש צורך להוכיח שצמחים יכולים לפחות לצמוח על מאדים." אמרה סגנית החוקר הראשי בפרויקט MPX הת'ר סמית' ממרכז איימס של נאס"א בועידת Humans 2 Mars שהתקיימה בסוף אפריל בוושינגטון. "זה עשוי להיות הצעד הראשון. אנו נשלח זרעים ונראה אותם צומחים."

ניסוי MPX יוצב בתוך קופסה של לווין זעיר (קיובסאט) בחלקו החיצוני של הרכב שישוגר בשנת 2020. הקופסה תכיל אטמוספירה ארצנית וכ-200 צמחים של תודרנית לבנה (Arabidopsis), צמח פורח קטן שנעשה בו שימוש נפוץ במחקרים מדעיים. "בתוך 15 ימים תהיה לנו חממה קטנה במאדים" אמרה סמית'.

הניסוי יידרש להתמודד עם רמות הקרינה החזקות והכבידה הנמוכה של מאדים (כ-40% מזו של כדור הארץ. "נתחיל בניסוי קטן ונגיע לבסוף לבסיס המקיים את עצמו. אם אכן הניסוי יצליח הצמח הזה יהיה היצור הרב תאי הראשון שיגדל, יחיה ולבסוף ימות בכוכב לכת אחר."

הרכב של 2020 יבוסס על קיוריוסיטי שגילה זמן קצר לאחר נחיתתו באוגוסט 2012 כי מאדים מסוגל לתמוך בחיים חיידקיים. הרכב יחפש רמזים לחיים בעבר על מאדים ויאסוף סלעים ודגימות קרקע שיושבו לכדור הארץ. הבחירה הסופית של הציוד לרכב זה תיעשה בחודש יוני 2014.

הרוסים מתכננים להתחיל ביישוב הירח ב-2030

נאסא מתכננת להקים חממות על מאדים ב-2021

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

25 תגובות

  1. אפשר להתחיל בהפגזת מאדים בחידקים, זה זול, מהיר, ויעיל, התחלה לשינוי האטמוספריה לטובת התישבות עתידית.

    במקום לבזבז את הזמן על חיפוש חיים.

  2. המתח בין רוסיה ואמריקה ,הוא מבני.כי הם מתחרים על שיווק אותם מוצרים(אנרגיה,ונשק).לאמריקה יש פנטזיה שאירופה תקנה גז נוזלי (ויקר) ,רק כי הם מפחדים מרוסיה.

  3. ניסים
    ואם אסביר לו , זה יעזור? על התמוטוטתה של ברה"מ פרסמתי סדרה של מאמרים. הם מצויים בכתבי העת "מפנה " ו"האומה". קצת יותר מ – 15 שנים אחורה

  4. חיים
    כדאי להזכיר למגיב שהמלחמה הקרה מותתה את ברה"מ (כך אומרים). היא גם ביזבזה סכומי עתק שקשה לדמיין אותם. העולם של האדם הממוצע לא הרוויח ממרוץ החימוש. אפילו האינטרנט, שהתפתחותה מיוחסת למרוץ החימוש, צמחה רק לאחר סיום המלחמה הקרה.

  5. ניסים
    ההבדל ביני לבינך הוא סמנטי בלבד.הווייכוח שלי הוא עם מגיב שבעוז ובתרועה רמה מפגין חוסר בקיאות והבנה בהיסטוריה ובמדע המדינה והוא עוד מתגאה בכך.איך אומרים? שיהיה לו לבריאות.

  6. חיים
    אי-ההסכמה בינינו הוא בפרטים, שאין להם השפעה על הנושא. אני לא חושב שלאמריקאים הייתה השפעה ישירה על המלחמות בישראל.
    אבל – אני מסכים לחלוטין שהמלחמה הקרה גרמה להרג של מאות אלפים ואולי מיליונים.

    לחשוב שמלחמה קרה זה דבר חיובי זו מחשבה נוראית. אני לא חושב שיש אדם אינטליגנטי שחולק על כך.

  7. מגיב
    היו שתי מלחמות באפגניסטן אחת של הרוסים שהיתה עדיין בזמן המלחמה הקרה ואחת של האמריקאים שהיתה לאחר לאחר המלחמה הקרה.. כדי שאלמד קצת על בקיאותך בהיסטוריה מודרנית תמליץ לי לפחות על ספר אחד שקראת בנושא ותן קישור אחד לפחות באינטרנט על מנת שאוכל לבדוק את המקורות הביבליוגרפיים.

  8. מגיב
    המלחמה הקרה נקראת קרה מכיון ששתי מעצמות העל לא נלחמו אחת בשניה . הן ידעו שמלחמה כזו עלולה לגלוש לעימות גרעיני והתוצאות ברורות. בשל כך מלחמה זו נקראה קרה. הפתרון בו נקטו כדי להתעמת זו עם זו באמצעות מדינות שליח ובכך לרכוש אזורי השפעה. ועוד איזה מלחמות אלה היו. רק בוויטנאם לאמריקאים היו 50,000 הרוגים. ובכל זאת אני חוזר ואומר ההבנה והידע ההיסטורי שלך לוקים בחסר. לא מוצא חן בעיניך קרא מספר ספרים בנושא, לא חסרים כאלה לרבות באנגלית כולל אלה של הנרי קיסינג'ר שהוא בר סמכא מספר אחד בעולם בנושא זה ובזה מסתיים הוויכוח שלי איתך.

  9. לחיים ֹֹ- אל תערבב בין מלחמת קוריאה/וייטנאם בין מלחמת אפגניסטאן לבין מה שהעולם מכנה THE COLD WAR.
    בושה למדינת ישראל שמורה להיסטוריה לא יודע למה המלחמה הקרה נקראת "המלחמה הקרה".
    אם הייתי המורה שלך להיסטוריה או לשון, היית מקבל נכשל בשניהם.

  10. ניסים
    לגבי מלחמת העצמאות ומלחמת לבנון השניה אני מסכים איתך. לגבי שאר המלחמות אני חולק עליך קטגורית. ארה"ב היתה מחמשת צד אחד וברה"מ היתה מחמשת צד שני. כך שתי המעצמות רכשו אזורי השפעה בלי שתילחמנה אחת בשניה. גם אם רבים נפטרו בשל רעב ומגפות שאר ההרוגים הם תוצאה של מלחמות אלה ומדובר במיליונים . במלחמות אלה הושקעו מאות מיליוני דולרים. אם מלחמות אלה לא היו פורצות סביר להניח שהכסף היה מושקע במלחמה בעוני ובמגפות.איך שלא תסתכל על המלחמות היית רואה שההשפעה של מלחמות אלה על כלכלתן של מדינות אחרות ועל היבטים חברתיים היתה מאוד דומיננטית. גם אי אספקה של שרותי בריאות ואמצעים להילחם במגפות היתה חלק מהמלחמה הקרה. מה לעשות והציניות היא חלק מהריאל פוליטיק מבית מדרשם של מקיאוולי ןקיסינג'ר תסתכל על כך בפרספקטיבה היסטורית ושל מדע המדינה. זהו מקצועי האקדמי.

  11. חיים
    אם כל הכבוד, לי נראה שלהגיד שכל המלחמות האלה הם תוצאה ישירה של המלחמה הקרה זה לא לעניין.
    זה נכון שמלחמות קוריאה, ויאטנם וגם אפגניסטאן הם "בחסות" המלחמה הקרה. אבל לא כך הדבר, לדעתי, לגבי מלחמות ישראל, למשל. מלחמת השחרור הייתה ממש בתחילת המלחמה הקרה, לפני שהייתה השפעה לארה"ב בסביבה, ומלחמת לבנון השנייה הייתה 15 שנה לאחר סיום המלחמה הקרה.

    אני בודאי מסכים שלמלחמה הקרה היו קרבנות רבים. רוב הקרבנות האלה (אני חושב) הם כלל לא הרוגים בלחימה, אלא נפגעי רעב, מחלות, מיקוש ושאר מרעין בישין.

  12. מגיב
    אתה טועה ובגדול. כן היו הרוגים ומלחמות. המלחמה בין דרום קוריאה וצפון קוריאה עם מעורבות אמריקאית חזקה. המלחמה בין צפון וייטנאם לבין דרום וייטנאם גם כן עם מעורבות אמריקאית חזקה שבה האמריקאים איבדו 50,000 חיילים. האמריקאים היו גם בלאוס ובקמבודיה., המלחמה בפקיסטן שהביאה לפיצולה, החלק המערבי קיבל את השם פקיסטן והחלק המזרחי קיבל את השם בנגלדש. בניגריה מחוז ביאפרה ניסה להינתק מניגריה. גם שם היו עשרות אלפי הרוגים. דרך אגב מה אומרים לך השמות גנרל ווסמורלנד והגנרל אוגו'קו? בכלל כל מדינות אפריקה היו רוויות במלחמות, המלחמות של מדינת ישראל למדינות ערב. המלחמה בין ארה"ב וברה"מ היתה באמצעות מדינות שליח (מושג במדע המדינה). אני זוכר מלחמות אלה. ייאמר לזכותך שהיסטוריה של המאה ה- 20 אינך יודע. אם הייתה סטודנט שלי להיסטוריה היית מקבל ציון נכשל.

  13. לחיים – מה קשור התגובה שלך. במלחמה הקרה אף אחד לא מת ואף אחד לא נלחם. במלחמה הקרה היה מירוץ חימוש ומירוץ טכנולוגי ומירוץ לחלל. האנושות התקדמה בצעדי ענק במלחמה הקרה -למשל, האינטרנט !

    הסיבה שעוד לא הגענו לחלל היא בדיוק בגלל שהמלחמה הקרה נגמרה ולארה"ב אין תמריץ כי היא הרגישה שאין לה מתחרה.

  14. לספקן.
    בגדול אתה צודק, לא נראה לי שהרוסים יצליחו לבדם בגלל התנאים שהזכרת. מצד שני, על הירח
    יש מחצבים שונים שמהם אפשר להפיק מים וחמצן וגם מחצבים בעלי כדאיות (גם אם מוגבלת)
    כלכלית – מה שמאזן במקצת את התמונה ויכול להכניס הרבה משקיעים אזרחיים לסיפור.

  15. למטריקס,לפעמים ערבים מתגיירים.אבל החברה היהודית לא ממתינה להם.
    ועם ערביה תתגייר ,היא ממש בסכנת חיים.

  16. למטריקס,האיסלם לא זוכה להצלחה תאולוגית .אלה לצמיחה דמוגרפית (האוכלוסיה שמרנית ומסורתית).האלימות והטרור של גורמים שלכאורה הם מיצגיי הדת.מלמדים על לחץ ופניקה , מפני המודרנה ושיווין הנשים.כשלסעודיה יגמר הכסף יפסק מימון הטרור.

  17. ספקן
    באשר למקור ההנעה אתה לא יכול לדעת. מחר יכול לבוא מי שהוא עם פריצת דרך טכנולוגית והכל משתנה. דוגמאות:
    בסוף המאה ה -19 אמר הלורד קלווין אמר שהכול בפיזיקה ידוע והנה באו תורת היחסות ותורת הקוונטים. ב – 1903 כומר אמריקאי אמר ששום גוף כבד מהאוויר לא יכול לטוס ובאותה שנה האחים רייט. הטיסו את המטוס הראשון. מה שאתה אומר הוא נכון, אבל על בסיס הידע הקיים כיום לא יותר. אז אל תרוץ למסקנות כה גורפות.

  18. הרעיונות הרוסים כשמם רעיונות אין להם את היכולת הכלכלית להגשימם,
    "המושבה" היחידה שהאנושות הצליחה לבנות מחוץ לכדור הארץ היא תחנת החלל הבין לאומית
    וזה נמצא רק כמה מאות ק"מ מעל הראש עם מספר אנשים מוגבל ביותר וזה עולה הון עתק,
    אלו צעדים ראשונים חשובים בלימוד של קיום בסביבת החלל הקשה וגם שלל מחקרים אחרים,
    אבל כרגע מבחינה כלכלית מה שנמצא מעבר לזה הוא גדול מידי על הכלכלות של האנושות במצבם הנוכחי,
    כך שאם לא יקרה איזה מהפך בהנעה או האמצעי לצאת לחלל מכדור הארץ כנראה זה ישאר בעשרות השנים הקרובות כתחום ששיך לגרפיקאים ואנימטורים ולא תחום שמשויך לעולם המעשי,
    החממות המיניטוריות זהו משהו שיכול להיות מעשי ונמצא בתחום היכולת הכלכלית של ארה"ב,
    לסיכום כדי שחלומות יהפכו למעשים הם צרכים להתגבר על בעיה הרבה יותר קשה
    מהסביבה העוינת של החלל והיא הבעיה הכספית,
    ההנעה (יציאה הכדור הארץ)
    והקיום בחלל לוקחים יותר מידי משאבים ממה שהאנושות מוכנה\יכולה להקציב קיום
    כך שאנו נשארים רק כמה מאות ק"מ מעל כדור הארץ,
    ומתוך קריאה בשלל אתרי המדע השונים על מצב ההתפתחות במיוחד בתחום ההנעה לחלל
    אנו למדים לצערי שכנראה המציאות הזאת תשאר כך במשך עשרות שנים.

  19. מגיב
    אולי כבודו היושב במרומי מדע מדינה, כך לפחות אני מקווה, יסביר מה הקשר בין הפלישה שהיתה או לא היתה לאוקראינה לבין חקר החלל.. אמנם פוטין חי עדיין במונחים של ימי המלחמה הקרה אבל טיפש הוא לא. למלחמה שבה גם יורים הוא לא ילך. הוא ער למחיר שמלחמה כזו תגבה מרוסיה וקרוב לוודאי שאם ינקוט בצעד כזה הוא ישלם בכך גם אישית. למען הדיוק מה שהרוסים עשו הוא מעין חצי פלישה. השאר לך תלמד אצל האנס מורגנטאו ,בז'ז'ינסקי והנרי קיסינג'ר. אני מקווה שאתה יודע מה היה מקצועם האקדמי.

  20. יופי, המלחמה הקרה קצת חזרה לעולם וישר המירוץ לחלל התחמם. מדהים שכל מה שהיה צריך בשביל שהמעצמות יחזרו להתמקד בחלל זה פלישה רוסית לאוקראינה…

  21. היכולת הרוסיות די מרשימות (לפחות לדעתי). אך זה נראה מעט יומרי.שחיתות ,ולחץ פוליטי יקשו עלהם.והרעיון האמרקאי הוא פשוט יפה.אם הרוסים יצליחו להנחית אדם על הירח ,ולהשיב אותו בשלום .אז זה יתן דחיפה והשקעות רבות בתחום .(סינים ,ואמריקאים).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן