יומן המסע בסויוז (Pedro Duque) משימת ESA – Cervantes: 23 אוקטובר 2003
פדרו דואקה. תרגום: אלי בן דוד
קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/duque1.html
אני כותב את הרשימות האלה בחללית סויוז בדרך לתחנת החלל הבינלאומית עם עט כדורי זול. למה זה חשוב? איך שהעניינים התפתחו, עבדתי בתכניות החלל במשך שבע-עשרה שנים, אחת עשרה מתוכן כאסטרונאוט, ותמיד האמנתי, מפני שכך אמרו לי תמיד, שעטים כדוריים נורמליים לא עובדים בחלל.
"הדיו לא נופל למטה", הם אמרו לי. "פשוט נסה לכתוב במשך זמן מה בכיוון למטה עם עט כדורי ותראה שאני צודק" הם אמרו.
בטיסה הראשונה שלי לקחתי עמי אחד מהעטים הכדוריים היקרים האלה, עם מחסנית-דיו-לחץ, כמו זה שהאסטרונאוטים האחרים לקחו עימם. אבל לפני ימים אחדים הייתי עם המדריך של סויוז כאשר סידר את כל ספרי הטיסה. ראיתי שחיבר עטים כדוריים בשרשרת כדי שנוכל לרשום את חוויות המסע בחלל, כאשר נהיה במסלול. למראה הפתעתי הוא הסביר שהרוסים תמיד לקחו עטים כדוריים למסע בחלל.
זהו, אז גם אני לקחתי אחד העטים הכדוריים שלנו, מחווה לסוכנות החלל האירופאית, (רק למקרה שהעטים הרוסיים הם מיוחדים), והנה אני, זה לא מפסיק לעבוד וזה לא "יורק" שום דבר. נראה שלפעמים להיות זהיר מדי מונע ממך לנסות דברים, ולכן דברים נבנים באופן יותר מסובך משצריך. אבל לא זה היה נושא ההודעה הזו. מגובה 215 ק"מ (השעה עכשיו 11:07, שעון מוסקבה) העננים נראים נפלא, באיכות תלת-מימדית, שאי אפשר היה לראות מגובה של 550 ק"מ.
היכן שחם (עכשיו אנחנו מעל הפיליפינים) העננים הם כמו שדה של פטריות. כמה שניות לאחר מכן איזור עננות גבוהה – שטוח, נראה יותר כצעיף של כלה. עוד כמה שניות של מסע ואנחנו יכולים לראות סערה, ענן גבוה חודר מבעד לשכבת העננות הגבוהה ועולה מעלה עד שנראה כאילו הוא רוצה לגעת בנו. בחלקים שמעל הים שאפשר לראות, זוהר-השמש נראה בצבעי כתום לוהט, בעוד שהאטמוספירה מקיפה את האופק המתעקל כצעיף כלה עבה, מוגדרת היטב באופן מוזר. עטרתו מתרחבת אבל כמעט נראית יותר כמו נוזל המכוסה בשכבת אדים של עצמו.
תוך שתי דקות תהיה שקיעת שמש (השעה עכשיו היא 12:10). כדה"א כבר חשוך מתחתינו והאנשים ישנים. השמש, ממורכזת בקשת הכחולה של האטמוספירה, מוקפת שחור. נשארו רק 30 שניות. הצד הנמוך של האטמוספירה נצבע זהב והשמש משתטחת (שטוח), שאריות של ברק כתום, אח"כ כדור אור שטוח, אח"כ רק קשת הכתום-כחול של האטמוספירה ואז, ורק אז, השכבה הגבוהה של האטמוספירה מתחילה להתגלות לעין. קשת רחבה פי שניים אבל יותר עמומה מופיעה מעל קודמתה, בחזיון בר-חלוף, ושתיהן נעלמות פתאם בפרץ חשיכה מושלם. העיניים מתחילות להתרגל לזה ומתחילות להבחין בכדה"א מהשמיים. אם יאיר לנו המזל נוכל לראות את אורות הערים, או את הזוהר הצפוני. אם לא, זה יהיה זמן טוב להסתכל בכוכבים. זה חייב להיות ג'וב עם מראות נהדרים.
החלק השני יפורסם מחר
יומן מסע – היום הראשון (אנגלית) באתר סוכנות החלל האירופית
מבצעי חלל מחוץ לארה"ב
ידען תחנת החלל הבינלאומית
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~684058473~~~264&SiteName=hayadan
