מיומנו של אסטרונאוט ספרדי – חלק ו – הפרידה (וקישור לחלקים הקודמים)

יומן מסע בחלל (Pedro Duque) משימת ESA – Cervantes: הפרידה 28 אוקטובר 2003

פדרו דואקה. תרגום: אלי בן דוד

בתמונה: דואקה, במרכז למטה עם צוות 7 וצוות 8 של תחנת החלל הבינלאומית

קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/duque6.html

זה היום המלא, האחרון, שבו אשהה בתחנה. עדיין יש הרבה לעשות, אבל הדגש הוא עכשיו על סידורים אחרונים ואריזת כל התוצאות של הניסויים במדוייק. מספר ניסויים נמשכים כל זמן הטיסה ממש עד הרגע האחרון, בלחץ זמן של בדיקת נוזלים וחומרים באפס כבידה. אחרים צריכים להישמר בהקפאה או בטמפרטורה מבוקרת עד ממש לפני הנחיתה, כדי למנוע איבוד דטה במשך הזמן שבו יהיו בקפסולה – אין לנו מקררים או מחממים פה ולכן במקום זאת, כלם יישמרו בתוך תרמוסים.

האוירה בתחנה השתנתה. הצוות היוצא, דעתו נתונה יותר ויותר לארץ. הם כבר העבירו את השרביט לצוות המחליף. כמה דברים קטנים כבר השתנו – אבל אני מניח שיקח לצוות החדש זמן מה להסתגל. היום, למשל, שמתי לב שבחדרי הנוחיות כמה דברים שינו את מקומם. גם הפתיע אותי לשמוע שהצוות החדש רוצה לדעת איפה שמתי כל דבר, שמא ירצו גם הם להשתמש באותם דברים או פשוט להזיז אותם לצד הנוח להם.

אין לי ידע ממקור ראשון מה ההרגשה כאשר עוזבים פה אחרי ימים רבים בחלל. אני מתאר לעצמי שצריך להיות מוכן לחזור ולהשתוקק לפגוש את המשפחות. הם אומרים שהחודשים שבילו בתחנה היו נחמדים, והם לא מתחרטים על התקופה הזאת, אבל אני יכול לתאר לעצמי שכאשר הם מגיעים לאדמה השימחה תהיה גדולה יותר מהנוסטלגיה.

פגשתי רק עמית אחד, ממש ביום הנחיתה, בצאתו מהמטוס שהביא אותו מהערבה (הרוסית), באומרו: “אני מתגעגע לזה, היה יותר טוב בתחנה”. זה היה ואלרי פוליאקוב ב-1995, זוכה פרס ה-Principe de Asturias, אחרי השהיה הארוכה ביותר של אסטרונאוט בחלל: 14 חודשים. אני לא יודע מה ואלרי מרגיש בקשר לזה עכשיו, אף פעם לא חשבתי לשאול אותו, אבל ייתכן שהיה אומר שהוא אמר זאת מתוך דחף ושהוא שינה את דעתו לאחר מכן. אבל צריך להכיר בעובדה שזו פריבילגיה מיוחדת לעבוד כאן לאיזה תקופה שלא תהיה. הניסיון, פשוט, בלתי-נשכח.

במקרה שלי, אחרי 10 ימים בלבד, כמובן שיכולתי להישאר זמן רב יותר אם היו מפחיתים את עומס העבודה כדי להשתוות לשאר חברי הצוות. אז היו עוברים עלי ימים יותר רגועים והייתי יכול ליהנות מהיתרון. אני מרגיש מעט כמו תייר שבילה מספר ימים במרכז תיירות ורואה את יומו האחרון מתקרב, ההרגשה שיש עוד כל כך הרבה לעשות וליהנות. במשך הימים האחרונים נהגתי “לגנוב” חמש דקות פה, חמש דקות שם כדי ללמוד לנוע בקלות, להסתכל החוצה מהחלונות – הארץ ביום, הארץ בלילה, הכוכבים….

הייתי בר-מזל היום: הצלחתי לראות את האש של קליפורניה, מראה מרהיב. החלטתי לקחת דקה כדי להיכנס למודול הממוקם מחוץ לדרך, לכבות את האור ולצפות בלילה. ראיתי פנומן שרואים בדרך כלל רק מפה: סערת חשמל המשגרת הבזקי ברקים המתפשטים דרך העננים. ובאמצע התצוגה המרהיבה הזאת משהו קטן אבל יפה מאד: כוכב נופל מתחתנו. איזה פרידה יפיפיה.

לדף המקביל באתר סוכנות החל האירופית. באנגלית
ידען מבצעי חלל מחוץ לארה”ב
ידען תחנת החלל הבינלאומית
לחלק הראשון
לחלק השני
לחלק השלישי
לחלק הרביעי
לחלק החמישי
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~684058849~~~264&SiteName=hayadan