יומן מסע בחלל (Pedro Duque) משימת ESA – Cervantes: 27 אוקטובר 2003
פדרו דואקה. תרגום: אלי בן דוד
פדרו דואקה בראיון לטלוויזיה הספרדית
קישור ישיר לדף זה: https://www.hayadan.org.il/duque5.html
ההוויה שלך אומרת לך שהתעוררת. כלום, ממש כלום לא לוחץ אותך או דוחף אותך, ואפילו אינך עושה מאמץ לקום ולהתמתח או לשפשף את עיניך. למעשה, באופן מוזר, ליד שלך יש נטיה לרצות להיות קרוב לעיניך, מרצונה החופשי. אתה מרגיש כאילו ישנת שינה עמוקה והעולם סביבך מתמקד לאיטו מול עיניך. רעש כלשהו… מנוע? לא, אלה המאווררים – בריזה קלה.
אתה פוקח את עיניך לאורם המרצד והמוזר של מכשירי לפטופ וחיוויי אורות מחשב מכל עבר. למה הם נמצאים על התקרה? כמובן, אתה מתעורר בתחנת חלל, אחרי לילה בתוך שק השינה שלך, עם ידיך המרחפות ליד פניך – כרגיל – ורגליך במצב חצי-כפופות כאשר שרירה המשיכה והדחף בהן נמצאים במצב מאוזן. זה מדהים כמה טוב אפשר לישון פה, תודות לכמה עבודה נותנים לך וכמה רך המזרן.
אתה מסתכל על השעון והשעה היא רבע לחמש. אתה חושב שתיכף יצלצל השעון – אפשר היה לישון עוד כמה דקות – זה היה עושה לך טוב. הערפל מתבהר ואתה מתחיל להיזכר בתכנית היומית . הבה ונראה, ניסויים בביולוגיה, רפואה ופיזיקה… וראיונות טלויזיה. ופתאם אתה נזכר שהראיון הראשון הוא ב-06:00, וזה לא יכול לחכות.
אם תתחיל ניסוי אחד 15 דקות יותר מאוחר אתה עלול לאחר לך את התכנית של כל היום אבל למסלול יש תקתוק-זמן קשוח והתחנה תעבור מעל לאנטנת איסוף אותות הטלויזיה בדיוק ב-06:00, לא שניה יותר ולא שניה פחות. האם יהיה לך זמן לארוחת בוקר אחרי ההתקשרות?
שכח מלישון כמה דקות יותר, צא מהר מהמיטה שלך וכבר תבדוק את התכנית היומית המדוייקת, אפילו אם יש לך קצת תקווה: קרוב לוודאי שתצטרך להיות מוכן לעבודה כבר בקרוב. אופס.. מהר מדי! שק השינה והתכנית היומית שלך שהייתה תלוייה לה על הקיר, התרחקו הלאה במהירות.
בלי הרפלקסים של עירנות מלאה אתה לא מסתדר למצוא אחיזה ואתה מסיים את דרכך לפעמים בתוך הלפטופ תוך תקווה שהוא מחובר היטב לקיר. בכל מקרה הלפטופ מכיל את תכנית העבודה היומית שלך. למעשה אחרי הראיון הטלויזיוני אתה מיד מתחיל בניסויים המתוכננים ואתה חייב למהר.
אתה לוקח את הבגדים הנקיים ואת נעלי הסוליה הרכה ואת הנייר עם פרטי הראיון. בדרכך לשירותים אינך פוגש איש, עדיין מעט חשוך ואתה הראשון לקום. השירותים הם רק נקודה במסדרון עם מראה גדולה והכל צמוד לקיר עם ולקרו – מסרקים, שקיות מים, שקיות סבון, שמפו-מחנאות ללא-שטיפה, וכו'. אתה מוצא את המגבות שלך ומרטיב אחת מהן עם הסבון. אתה מנקה את עצמך, פחות או יותר – זה לא היום להיות דקדקן. מסרק את שיערך, מתלבש… עכשיו לארוחת בוקר.
למזלך המפקד כבר ער ואפילו שלא היה לו זמן עדיין להתלבש הוא כבר הכין את מערכת הטלויזיה ואת המצלמה. מה אומר הנייר בקשר לראיון? עם הדגל הספרדי ברקע, תחנת הטלויזיה הזאת, הפרשן הזה ואלה הן השאלות האפשריות שתישאלנה. מתח את הדגל, אשר נמצא כמובן באפס כבידה, מתעקש להסתבך ולהתפתל. זו לא הפעם הראשונה, הכל בשליטה והרקע מוכן תוך שתי דקות. השעה 05:30.
אתה לוקח כמה תיונים, חביתה משומרת ושקית המכילה חתיכות לחם לבן. אתה מתחיל למלא את השקיות במוצרים מוקפאים ובלחץ שנוצר אתה חוטף כויה לא רצינית, הטמפרטורה היא כזאת שלעולם לא תקבל כוויה רצינית. אתה פותח את קופסת השימורים עם פותחן קופסאות בשביל החביתה אשר במבט ראשון נראית כמו ממרח בשר או גבינה. למזלי הכפית לא התעופפה לה לדרכה במשך הלילה ואין צורך לדלות אותה מאיזור הפילטר, אי אפשר יותר לעשות טעות של מתחילים.
השעה 05:48 וצריך להדליק את אורות התחנה. המפקד שלך קורא בקול: “balans bieloie!!” ואתה מייד מציב פיסה של נייר למול המצלמה כדי לאפשר הגדרת צבע לבן למצלמה – זה מה שהמפקד בעצם ביקש שתעשה, ברוסית. תהליך הפוקוס גורם לך להפסיק לאכול לשעה קלה.
השעה 05:58, בלית ברירה אתה מניח לארוחת הבוקר, חצי אכולה, נגיסות אחרונות של האומלט, קרוב לוודאי שזה יעשה כתמים איפשהו. אתה מועך את קופסת השימורים כדי להשאיר מקום בפח האשפה והנה כבר קוראים דרך הרדיו במוסקבה. כן אנחנו מוכנים (לא נכון, אתה עדיין מנקה את הפנים). אוקיי, אתה יכול להתחיל בראיון.
כאשר הראיון מסתיים, אתה מתחלק בפרץ-צחוק עם עמיתיך בגלל הכמעט-החמצה. זה משחרר מתח – עדיין יום עבודה מלא לפניך. תודה לאל שהסתיים בתוך שק השינה שלך – מזרן נוצות טהור.
לעמוד המקביל באתר של סוכנות החלל האירופית
ידען מבצעי חלל מחוץ לארה”ב
ידען תחנת החלל הבינלאומית
לחלק הראשון
לחלק השני
לחלק השלישי
לחלק הרביעי
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~684058852~~~264&SiteName=hayadan
