סיקור מקיף

יו”ר SpaceIL מוריס קהאן: אוביל פרויקט בניית בראשית 2

קאהן אמר את הדברים בתוכנית “פגוש את העיתונות” עם רינה מצליח בערוץ 12. תגובות חיוביות בקהילת החל

“אוביל את פרויקט בניית בראשית 2 המימון יגיע מהציבור”. כך אמר יו”ר SpaceIL מוריס קהאן במהלך ראיון בתוכנית “פגוש את העיתונות” עם רינה מצליח בערוץ 12.
“במשך סוף השבוע היה לי זמן לחשוב על מה שקרה והאמת היא שלראות את כל האהדה והתמיכה של אנשים מכל העולם זה מדהים”.

“זה נתן לי זמן לחשוב וחשבתי שחבל להשאיר את זה ככה ובאתי להכריז על פרויקט חדש – בראשית 2”, הצהיר נשיא עמותת SpaceIL. “התחלנו משהו ואנחנו צריכים להשלים אותו. את הפרויקט הזה נשלים ונגיע לירח ונשים את הדגל שלנו עליו, החלטתי שאני מוכן להוביל את הפרויקט”.

קהאן הבטיח כי “כבר מחר יתכנס צוות משימה שיתחיל לעבוד. את המימון נקבל מתורמים והציבור”. כשנשאל לגבי מימון הפרויקט הנוסף, קהאן הסביר כי התוכנית שלו היא לגייס את עם ישראל לטובת הפרויקט: “כולם רוצים להשתתף, קיבלתי הצעה מארה”ב ממשיהו עשיר שהציע לשלם הרבה כסף, אבל אני חושב שהכסף צריך לבוא מהציבור. הפרויקט צריך להיות עממי של מדינת ישראל”.

קודם לכן היתה תגובתו שונה. ביום שישי אמר קאהן: “ישראל הגיעה לירח ודגל ישראל על הירח, המסע של בראשית לא הסתיים. אני מצפה מהדור הבא של ישראל שישלים את המשימה עבורנו.”

מהתעשייה האווירית נמסר בתגובה: “התעשייה האווירית היא מוקד ידע לאומי בתחומי החלל והלוויינות ומשמשת כבית החלל של מדינת ישראל. אנו גאים בתרומתנו להישגי החללית בראשית שהגיעה למפתן הירח. נשמח להיות חלק ממשימות חלל נוספות בשיתוף SpaceIL ובהובלתו של מוריס קאהן.”

התמונה השניה והאחרונה ששלחה החללית בראשית לפני התרסקותה על הירח, ב-11 באפריל 2019. צילום: SpaceIL והתעשייה האווירית
התמונה השניה והאחרונה ששלחה החללית בראשית לפני התרסקותה על הירח, ב-11 באפריל 2019. צילום: SpaceIL והתעשייה האווירית

ממצאים ראשונים מן התרסקות

מנתונים ראשוניים שהגיעו מהצוות ההנדסי של SpaceIL והתעשייה האווירית, נראה כי תקלה טכנית שארעה באחד הרכיבים גרמה לשרשרת אירועים במהלכם פסקה פעולת המנוע הראשי, ללא המנוע הראשי לא היה ניתן לבלום את החללית. עם זאת, החללית התגברה על התקלה והניעה את המנוע הראשי בשנית. אולם בשלב זה כבר לא ניתן לבלום את מהירות החללית ולהשלים את הנחיתה כמתוכנן. על פי נתונים ראשוניים שבידי הצוותים, האירוע הטכני הראשוני התרחש בגובה של כ- 14 ק”מ מעל פני הירח. בטווח 150 מטר מהקרקע, אז אבד סופית הקשר עם החללית,, הגיעה החללית למהירות אנכית של כ 500 קמ”ש לקראת הפגיעה באדמת הירח.
בשבוע הבא יתבצעו בדיקות מקיפות על מנת להבין לעומק את שהתרחש.

הראל לוקר, יו”ר התעשייה האווירית: “התעשייה האווירית יחד עם SpaceIL בנתה את החללית הישראלית הראשונה, בראשית, אשר הצליחה להגיע למרחק 400 אלף ק”מ מישראל ולמפתן הירח. מדובר בהישג טכנולוגי אדיר למדינת ישראל אשר נכנסה למועדון של שבע המעצמות שהגיעו לקרבה כזו לירח. הפרוייקט ארך 8 שנים ותרם רבות לתעשיית החלל הישראלית שהיא אחת המובילות בעולם. החלל הוא מרחב עצום, מסעיר ומעורר השראה. התעשייה האווירית היא מוקד הידע הלאומי בישראל בטכנולוגיית החלל והיא תמשיך להוביל את מדינת ישראל להישגים טכנולוגיים בתחום זה. עובדי ומהנדסי התעשייה האווירית , עובדים יומם וליל על פיתוח טכנולוגיות לטובת המדינה ובטחונה. עבורם השמיים אינם הגבול, הם רק ההתחלה”.

יום לאחר הנחיתה ״הקשה״ על הירח כתב כפיר דמרי, אחד משלושת מייסדי SpaceIL : ״קמנו הבוקר עטופים באהבה לאלפי הודעות חיזוק והערכה. תודה. יקח עוד הרבה זמן להגיב לכולם.

“אתמול, אחרי הנחיתה הקשה הלכנו לחגוג אל תוך הלילה, ריקודים, חיבוקים, שיחות על מרחק כל כך עצום אל מול מרחק כל כך קטן שנשאר.”

“המסע של SpaceIL ושל בראשית ריגש המוני אנשים. מליונים ישבו אתמול, בארץ ובכל העולם, מרותקים למסך בבית או באירועי צפיה משותפים.. החזיקו אצבעות, התפללו וקיוו, יחד איתנו לנחיתה רכה. אבל המציאות היא המציאות, זו לא היתה נחיתה רכה. במהירות של למעלה מ5000 קמ״ש, אפשר לומר שבהחלט השארנו את חותמינו על הירח. ”

“האמת שכן, יש גם אכזבה, הגענו, ראינו מרחוק את הרגע המובטח והוא לא קרה. אבל כמו בסיפור של משה, למרות שאתמול רק ראינו מרחוק, ישראל עוד תנחת על הירח, את רוב הדרך כבר עשינו. ”

“המסר חשוב – הגענו לירח, עשינו הסטוריה, הבאנו את ישראל לירח והפכנו אותה למדינה השביעית אי פעם שהגיעה, הרמנו את הפרוייקט הפרטי הראשון בהיסטוריה של האנושות שמגיע לירח או כל מקום אחר.”

“רגע הנחיתה – הבהיר לכולם עוד מסר חשוב, שזה לא פשוט. זהו רגע שגרם ויגרום להורים ומחנכים רבים לדבר על מה זו הצלחה, על לא לפחד מכישלונות, על התמדה ונחישות. רגע שבהתחלה הרגיש כמו החמצה, אבל בעצם השאיר מקום לדור הבא של המדענים והמהנדסים, השאיר להם טעם של עוד ורצון להצליח בעצמם בפעם הבאה. ”

“קיבלנו עשרות תגובות מילדים שמספרים לנו על הרעיונות שלהם ועל החלליות שהם מתכננים לבנות, על כך שהרגע הזה היה רגע מכונן עבורם והם רוצים עוד.”

“כולי תקווה שזו רק ההתחלה, אבל כפי שכבר למדנו מהמסע הארוך שעברנו – תקווה וחלומות זה לא מספיק.. צריך לגרום לזה לקרות.. ואנחנו בSpaceIL נמשיך לפעול יחד ועם כל התלמידים הללו כדי לקדם את החלליות הבאות, לוודא שלא מפסיקים לחלום וגם שעושים מה שצריך כדי לגרום לחלומות האלה להתממש. ״

עוד בנושא באתר הידען

6 תגובות

  1. לגבי הכתוב מתחת לתמונה, “התמונה השניה והאחרונה ששלחה החללית בראשית לפני התרסקותה על הירח, ב-11 באפריל 2019.”, ובכן מסתבר שהתמונה המוצגת כאן הינה התמונה הראשונה ולפני האחרונה ש”בראשית” שלחה. צולמה 3 הקפות לפני ניסיון הנחיתה. התמונה האחרונה היא זו שפורסמה במהלך שידור ניסיון הנחיתה (שכללה את דגל ישראל).

  2. בהמשך לקו המחשבה של “רק אומר”:
    הרי “בראשית” שהתה 6 שבועות בחלל, רוב הזמן מחוץ לשדה המגנטי של כדור הארץ – כלומר היתה חשופה לרוח השמש והתפרצויות סולאריות, וכמובן גם לקרינה קוסמית – ללא ההגנות שיש והיו בכל תחנות החלל עד כה (למשל המסלול במרחק שלא עולה על 400-450 ק”מ מפני כדור הארץ, הסתרת ציוד רגיש מאחורי מאגרי דלק, וכו’) – ולכן מאוד הגיוני שהמחשבים ב”בראשית” ניזוקו קשות. זהו נזק מצטבר במשך חודש וחצי בחלל, דבר שחוו גם הפרובים של ארה”ב ורוסיה במשימות לנוגה ולקרבת השמש. אני מאמין שאלה היו הבעיות העיקריות שפגעו במחשבים על סיפון “בראשית”, וממש בעשר הדקות האחרונות של המשימה גרמו לקריסת המערכות ולהתרסקות החללית.

  3. למה מכספי הציבור למה??
    אין חינוך
    אין מערכת בריאות
    תתביישו

    במקום לנפח לאנשים את האגו
    (הטסו חללית לירח..ואו)
    תשקיעו את הכסף של הציבור בציבור עצמו
    אין אזרח אחד שירוויח מזה

  4. אני לא מעוניין להשתתף במימון.
    תשימו כסף מהכיס שלכם
    יש לי משפחה להאכיל ולשלוח לבית ספר
    הייתי שמח שהכסף הזה ילך למקומות טובים יותר ולא סתם לנפח אגו של אנשים.
    אם תמצאו אם זה מהכיס שלכם או מתרומות תעשו מה שבא לכם אבל לדעתי ויש עוד המון שמסכימים איתי. אין שום סיבה ששקל יצא מכספי הציבור עבור זה.

    נכשלתם פעם אחת, זרקתם את כל הכסף שלנו לפח(עכשיו מנסים לעשות ספין,להציג את זה בתור הישג)

    לא עוד

  5. מבחינה סטטיסטית קשה להבין איך במשך מסע ארוך שנמשך 8 שבועות מד התאוצה (שלפי מה שנאמר באתר גרם כנראה להתרסקות) פעל בצורה תקינה, ודווקא ב 5 דקות האחרונות לפני הנחיתה פתאום הפסיק לעבוד.

    לדעתי כדאי לבדוק אפשרות שאולי התאוטה החזקה לפני הנחיתה (הפעלה של כל המנועים בעוצמה מלאה נגד כיוון התנועה) גרמה לתקלה, יכול להיות שכוחות הג׳י החזקים בזמן התאוטה גרמו לאחד המחברים לצאת ממקומו, או למד התאוצה להתנתק פיזית מהמקום שלו.

    או שאולי התאוטה הייתה כל כך חזקה שמד התאוצה הגיע לקריאה המקסימלית שלו ולכן הוא התחיל להוציא קריאה של תאוצה אפס?

    סתם כמה כיוונים שעברו לי בראש.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.