ענתבי, כיום ראש תוכנית הנדסת מערכות במכללת אפקה, מדגיש את חשיבות התכנון המערכתי בפרויקטים מורכבים. עוד סיפר על הפגישה שהפכה את ‘בראשית’ לאב טיפוס של נחתות הירח במכרזים של נאס”א
נחתת הירח פרגרין צפויה להכנס לאטמוספירה ולהישרף בה נחתת הירח הפרטית האמריקנית פרגרין של חברת אסטרובוטיק. כפי שנראה בהמשך, זו לא נחתת הירח או החללית הפרטית הראשונה שלא מצליחה להגיע ליעדה.
ד”ר עידו ענתבי, ראש התוכנית לתואר שני בהנדסת מערכות באפקה, המכללה האקדמית להנדסה בתל אביב ולשעבר מנכ”ל עמותת SPACEIL מדגיש את חשיבות התכנון המערכתי בפרויקטים כאלה: “יש מהנדסים היום שהם מהנדסי מערכת. הם לומדים איך לנהל פרויקטים טכנולוגיים מורכבים.” ענתבי מסביר כי ההצלחה של פרויקטים כמו “בראשית” תלויה לא רק בחדשנות טכנולוגית, אלא גם ביכולת לנהל פרויקטים מורכבים באופן יעיל ומתואם.”
רצף של כשלונות בנחיתה על הירח
כשלונות פרגרין נתקלה בתקלה לאחר השקתה, שהובילה לדליפת דלק. החללית שוגרה בהצלחה על גבי טיל Vulcan Centaur של United Launch Alliance ממרכז החלל בקייפ קנוורל ב-8 בינואר 2024, אך דליפת הדלק שהתרחשה לאחר מכן הסירה אותה ממסלולה. לאחר שהובהר שפרגרין לא תגיע לירח הוחלט לאסוף כמה שיותר מידע כדי לתקן את הדרוש במשימות הבאות.
פרגרין אינה נחתת הירח הפרטית הראשונה המגיעה לייעדה. בשנים האחרונות נרשם רצף של כשלונות של גופים פרטים וממשלתיים.
החללית “בראשית” (Beresheet) הישראלית נכשלה בנחיתתה על הירח ב-11 באפריל 2019 לאחר כשל בג’ירוסקופים שלה שגרם לכיבוי מנוע הראשי ולהתרסקותה על הירח. “צ’נדריאן 2” (Chandrayaan-2) ההודית שוגרה ב-22 ביולי 2019. הרובר וכלי הנחיתה היו אמורים לנחות באזור הקוטב הדרומי של הירח ב-6 בספטמבר 2019, אך גם היא התרסקה בעקבות תקלת תוכנה.
בחללית “האקוטו-אר 1” (Hakuto-R Mission 1) היפנית: האקוטו-אר משימה 1 הייתה משימת חלל יפנית פרטית לנחיתה על הירח שבנתה והפעילה החברה ispace. היא שוגרה בדצמבר 2022 ונועדה לנחיתה באפריל 2023. החללית הגיעה למרחק של כ-1,400,000 ק”מ, המרחק הרחוק ביותר שחללית במימון פרטי הגיעה אליו אי פעם. אך התקשורת עם החללית אבדה וגם היא התרסקה.
ענתבי מספר על הפגישה המכרעת עם ראש נאס”א, שהביאה להפיכת “בראשית” לאב טיפוס לחלליות העתידיות של נאס”א.
הרגליים של בראשית הפכו לסטנדרט
“ראש נאס”א הטרי דאז ג’ים ברידנסטיין הגיע לישראל במסגרת ביקורו הראשון ב-2018. אני ואנשי צוות ספייס-IL פגשנו אותו באותו יום,” מספר ענתבי. “במהלך הפגישה הצגנו את החללית ודנו על שיתוף פעולה. “ישבנו איתו שעה ומשהו והצגנו לו את החללית.” ענתבי מתאר כיצד התרשמותו של ראש נאס”א מ”בראשית” וההתעניינות שנראתה בפרויקט הובילה לשינוי חשוב בגישת נאס”א כלפי פרויקטים פרטיים בחלל.”
ענתבי מוסיף כי “בראשית הייתה אב טיפוס לנחתות הירח העתידיות והייתה הבסיס למכרז שהם יצאו למשימות הירח של נאס”א.” הוא מציין את ההשפעה של פרויקט “בראשית” על תכניות נאס”א העתידיות, ואת התמקדות בשיתוף פעולה עם חברות פרטיות והקטנת עלויות: “בשנת 2019 יצאה נאס”א למכרז של שלושה שיגורים לירח כחלק מההכנות לתוכנית ארטמיס. התקציב שהציעה נאס”א לשיגורים אלה היה די דומה לזה של בראשית – כ-100 מיליון דולר. אסטרובוטיק היא הראשונה מביניהן שתקציבה התחיל ב-80 מיליון דולר והעפיל בסופו של דבר ל-100 מיליוןמלבד טכנולוגיות ספציפיות לא מעטות של בראשית שאומצו על ידי שלושת זוכי המכרז, גם אומצה התפיסה של בניית חללית קלה עם מעט יתירות, כי כל הדברים הללו מגדילים את משקל ולפיכך את מחיר החללית.
כאשר חלליות סטארשיפ של אילון מאסק התרסקו, רבים החשיבו זאת לכשלון ואולם דעתו של ענתבי שונה: “השיגורים של סטארשיפ הם הצלחה עצומה . מי שחושב שאפשר לעשות דבר כזה בפעם הראשונה לא מבין ששיגור כזה עולה פי 10 הגישה של ספייס איקס של ניסוי ותעיה היא גישה שהוכיחה את עצמה. היא לא קיימת בתרבות של תעשיה בטחונית או תעשית חלל בדרך כלל ראך זו הדרך היחידה לקצר לוחות זמנים גם להוזיל ובלבד שאין שם אנשים. כששולחים אנשים צריכים להיות משוכנעים במאה אחוז. כאשר התרסקה הסטארשיפ הראשונה השניה כבר היתה בבניה, כי אילון מאסק ידע שהיא תתרסק רק לא ידע מתי ומאיזו סיבה. שני השיגורים של סטארשיפ הן הצלחות מדהימות ואין לי ספק שהשיגור הבא של סטארשיפ יגיע לכך שהסטארשיפ תמריא, תשחרר מטען ותנחת. אבל זה יקח עוד אינטראקציה ועוד אינטראקציה.”
לדבריו, כמובן את כל הניסויים והתעיות הללו צריכים לבצע עד שמגיעים לחללית בטוחה שאפשר להכניס לתוכה בני אדם.
ענתבי סוגר את הראיון בתקווה ואופטימיות: “בעוד חמש שנים חלליות כאלה יטוסו לירח כשגרה.” הוא מביע אמון בעתיד של תוכניות חלל פרטיות ובשינוי המודל הממשלתי הקיים.
עוד בנושא באתר הידען:
תגובה אחת
למה יש כל כך הרבה שגיאות כתיב וחוסר בסימני פיסוק ונקודות? קשה לקרוא את הכתבה ככה.