בטבעון נערך ניסוי במסגרת המאמץ למציאת פתרון לבעיית חזירי הבר

שיתוף הפעולה בין המועצה המקומית קרית טבעון לבין החוג לביולוגיה וסביבה של אוניברסיטת חיפה – אורנים הוביל לקידום שני מחקרים חשובים, שממצאיהם עשויים לתת מענה ופתרון אפקטיבי לבעיה ארצית של חזירי בר המטרידים אזרחים ואזרחיות ברחובות ערים ויישובים בארץ

שיתוף פעולה בין החוג לביולוגיה וסביבה של אוניברסיטת חיפה- אורנים לבין מועצת קרית טבעון הוביל לפריצת דרך מחקרית במטרה לתת פתרון ומענה לבעיית חזרי הבר בסביבה אורבנית – בעיה מטרידה ברמה הארצית.
החיבור בין האקדמיה לרשות שחיפשה פתרון יעיל וישים לבעיית החזירים הובילה ליוזמה ולקידום שני מחקרים ראשונים מסוגם, אשר נחשפו לראשונה בכנס שנערך לאחרונה במכללת אורנים:
המחקר הראשון עסק בהשפעת גורמים חיצונים בהם יצירת אזורי לחות בשלושה מתחמים מסודרים ברחבי הקריה.
המחקר שני בחן כיצד תשפיע שליטה על זמינות המזון מפחי האשפה ברחבי היישוב על פעילותם של חזירי הבר בסביבה האורבנית.
כידוע, בעיית חזירי הבר הינה בעיה עולמית. ברוב המדינות הפתרון המיידי לצמצום הבעיה היה צייד, אך על פי המחקרים השונים נמצא כי דווקא הצייד מגביר, בדרכים שונות, את הרבייה של חזירי הבר. גם בקרית טבעון תופעת חזירי הבר המסתובבים ברחבי הקריה בחיפוש אחר מזון הלכה וגדלה לממדים שחייבו מתן מענה מקיף.
מועצת קרית טבעון בחרה לחפש פתרון יעיל והומני ובכנס שנערך בסוף שנת 2019, הוצגו מספר פרויקטים אותם הוחלט לבחון גם באקדמיה.

פרויקט ראשון שנעשה היה הוספת שטחי הרטבה (טפטפות בוואדי) ובחינת השפעתם על פעילות חזירי הבר ביישוב, כאשר תושבים דווחו על מיקומי חזירי הבר ובכך הקלו על איסוף המידע אשר הוביל למיקום מדויק של נקודות ההרטבה.
המחקר בחן תחילה נתיבים מרכזיים של חזירי בר שמובילים אותם ליישוב (באמצעות מצלמות תנועה שהוצבו בחורש) בהמשך הוקמו 3 נקודות לחות על הנתיבים, כאלה שנותנות מענה להתפלשות ונבירה. לצורך ביקורת, הוצבו מצלמות גם באזורים מרוחקים מנקודות הלחות וכן בוצעה השוואה של הפעילות עם נתונים שנאספו בטרם הוקמו נקודות הלחות. בנוסף, נעשתה השוואה של הפעילות סביב נקודות דליפת ביוב לפני ואחרי ייבושה. התוצאות הראו באופן מובהק כי מקורות לחות מהוות מקור משיכה לחזירי הבר וכי ישנה ירידה בתצפיות החזירים בכניסה ליישוב לאחר הקמת נקודות הלחות.
פרויקט שני היה עיגון פחים – מתקן פשוט שעוצב על ידי מחלקת אחזקה של המועצה למניעת הפיכת פח האשפה על ידי החזיר, קיבוע הפח על ידי שרשרת ועוד.

עיגון הפחים

ממצאי המחקר, בהמשך לביצוע עיגון הפחים בחן שליטה על זמינות האשפה והתוצאות הראו כי ישנה ירידה מובהקת במספר תצפיות חזירי הבר ברחוב בו בוצע קיבוע לפחים לעומת רחוב הביקורת.
כתוצאה ממדיניות אקטיבית של המועצה המקומית במהלך המחקר ואחריו, ניכר שיפור ניכר בנושא והתושבים והתושבות ביישוב זוכים לרחובות נקיים יותר וחווים הקלה משמעותית בחיי היום-יום.
ערכו את המחקרים: רועי פורמן ודן מרמור בהנחיית פרופ’ אורי שיינס ורועי טלבי מהחוג לביולוגיה וסביבה של אוניברסיטת חיפה בקמפוס אורנים.

עידו גרינבלום, ראש המועצה: “מדובר במחקר ראשון מסוגו בארץ שעסק בנושא שמטריד ברמה הארצית הרבה מאד אנשים. הרצון לתת מענה ולמצוא פתרון ממוקד ומקיף לתושבים ולתושבות שלנו, הוביל לחיבור בין רשות מקומית לאקדמיה- כך צריך להראות שיתוף פעולה, כאשר שני הצדדים יוצאים נשכרים. קרית טבעון מימנה את הפרויקט ויצרה את התשתית והחוג לביולוגיה וסביבה של אוניברסיטת חיפה – אורנים
ביצע את המחקר. הפתרון הוא פשוט לביצוע ונותן מענה להרבה רשויות.
אני שמח לספר כי כתוצאה מהמחקר אנו רואים שיפור ניכר ומשמעותי בהסתובבות חזירי הבר ביישוב ומציע לרשויות אחרות ללמוד מההישגים שלנו. תודה לכל מי שעזר, קידם וסייע בנושא”.

ד”ר צחי צורי, מנהל השירות הווטרינרי בקריית טבעון: “שני המחקרים היפים הללו, הם דוגמא מצוינת לשיתוף הפעולה שנרקם בין הרשות המקומית לאקדמיה.
אנחנו כבר פועלים בטבעון, לאורם של הממצאים המעניינים ונמשיך לעקוב אחר האפקטיביות של פעולות אלה. בכדי לנהל היטב את הקונפליקט שבית התושבים לבין חיות הבר שסביבנו, יש להמשיך בפעולות מחקר נוספות”.
פרופ’ אורי שיינס: “זהו מחקר ראשוני בהיקף מצומצם יחסית, וידרשו מחקרים נרחבים יותר על פני זמן ומרחב על מנת להבין את המניעים של החזירים בכניסתם למקומות ישוב ולהגיע לפתרונות ארוכי טווח. הדרך הנכונה והבטוחה לפתרון קונפליקטים מהסוג הזה היא הדרך המחקרית שאמנם לוקחת זמן, סבלנות ומשאבים אך היא הדרך הבטוחה, הנכונה והזולה בסופו של דבר. אני שמח מאוד על שיתוף הפעולה הפורה עם מועצת טבעון.”

עוד בנושא באתר הידען:

• לחזירי הבר בארץ ישראל חתימה גנטית אירופאית בניגוד לחתימה הגנטית הים תיכונית של החזירים בארצות השכנות * יובאו ע”י הפלישתים
• גן אנושי שהושתל בחזירים ישפר הסיכוי לקליטת אבריהם בבני אדם
• חיות בר או חיות משק מסוג חדש?
• גלעיני זיתים מלפני 7,000 שנים מגלים כי אבותינו דאז כבר היו חקלאים