מחקר חדש מצביע על כך שבינה מלאכותית לא רק מייעלת את עבודת המדענים, אלא גם משנה את פני המחקר המדעי. התוצאות: זינוק בתגליות, פטנטים וחומרים חדשים – אך גם אתגרים בתחושת הסיפוק והאושר של החוקרים
העתידן ריי קורצווייל מבטיח לנו כבר שנים שעוד נזכה לחיי נצח, בריאות מושלמת וכן הלאה. במקביל, הוא מודה שאנחנו לא קרובים אפילו לידע המדעי הנחוץ כדי להשיג את כל אלו. אז למה הוא כל-כך בטוח שעוד נגיע לאותה תקופה, ואפילו בעשורים הקרובים? פשוט: הוא סומך על הבינה המלאכותית שתקפיץ את יכולות המחקר המדעי שלנו.
אבל האם היא באמת תוכל לעשות זאת?
מחקר חדש שיצא בתחילת נובמבר מראה שבינה מלאכותית בהחלט מסוגלת להזניק קדימה מחקר מדעי. על הדרך, הוא גם מלמד אותנו כמה לקחים חשובים לגבי עתיד העבודה – לפחות בשנים הקרובות.
המחקר נערך על 1,018 מדענים שעובדים במחקר ופיתוח של חומרים ומוצרים חדשים בחברה אמריקנית גדולה. המדענים קיבלו בשנתיים האחרונות גישה לבינה מלאכותית שהציעה להם 'מתכונים' לחומרים חדשים, עם תכונות כימיות ופיזיקליות מעניינות. המדענים היו צריכים לנסות את המתכונים, לפתח את החומרים ולבחון את תכונותיהם. ברגע שחומר חדש ושימושי כזה פותח, הוא שולב במוצרים הקיימים של החברה.
זוהי נקודה חשובה: המשמעות היא שחומרים שפותחו בעזרת בינה מלאכותית, נמצאים כבר במוצרים בהם אנו משתמשים. אם חשבתם שבינה מלאכותית משמשת רק כדי לכתוב שיר אהבה לחתול שלכם, ובכן, לא. חברות עושות בה שימוש כבר היום כדי לשנות את העולם. בשנים הקרובות, כמעט כל מוצר ייבחן מחדש כדי לראות אם אפשר לשפר אותו באמצעות בינה מלאכותית.
אבל בינתיים נחזור להווה.
במחקר שנערך על המחקר של החוקרים במעבדות המחקר, ראו החוקרים שהחוקרים שנעזרו בבינה המלאכותית החוקרת, גילו 44 אחוזים יותר חומרים חדשים מחבריהם. אותם חומרים חדשים היו גם בעלי תכונות פיזיקליות מרשימות, כך שהבינה המלאכותית לא רק הגדילה את פריון העבודה, אלא גם את איכות התוצרים. נרשמה גדילה דומה גם במספר רישומי הפטנטים, וחודשים ספורים לאחר מכן אפשר היה לראות גדילה של 17 אחוזים במספר המוצרים (שעדיין נבדקו במעבדה) שהכילו את החומרים החדשים.
המספרים הללו מרשימים, אבל מסתבר שזו רק ההתחלה. חלק משמעותי מהמדענים לא הצליחו כמעט להפיק תועלת מהבינה המלאכותית, בזמן שאחרים כמעט והכפילו את התפוקה שלהם בזכותה. מה מבדיל בין שני סוגי המדענים?
ההבדל טמון בתכונה קריטית אחת: מומחיות. אבל לא מומחיות בשימוש בבינה מלאכותית, אלא דווקא בתחום המחקר עצמו. וכמובן, בחשיבה ביקורתית.
המומחים האמיתיים הכירו היטב את החומרים שהבינה המלאכותית הציעה להתמקד בהם. הם ידעו מתי היא 'מדברת שטויות', ואיזה רעיונות מוצלחים יותר. חבריהם, בעלי המומחיות הנמוכה, זינקו על כל רעיון של הבינה המלאכותית, ונפלו פעם אחר פעם. המומחים, לעומתם, בחנו בביקורתיות ובזהירות את הכיוונים שהבינה המלאכותית הציעה, זיהו את הרעיונות עם פוטנציאל ההצלחה הגדול ביותר, בחנו אותם לעומק – ושיפרו את הפרודוקטיביות שלהם ב- 81 אחוזים.
כשהחברה פיטרה שלושה אחוזים מהעובדים שלה בחודש האחרון של המחקר, אתם רוצים לנחש מי פוטר ראשון? נכון: 83 אחוזים מהמדענים שפוטרו, היו אלו שלא הצליחו להפיק תועלת מהבינה המלאכותית. הצד החיובי הוא שהמעבדה גייסה מספר גדול יותר של חוקרים חדשים. ואם הייתי צריך להמר, הרי שהייתי שם כסף טוב שאותם מדענים חדשים נבחנו לפי היכולת שלהם להפיק את המירב מהבינה המלאכותית. כלומר, הם צריכים היו להיות מומחים, ביקורתיים – וכן, גם לדעת לעבוד עם הבינה המלאכותית.
אנחנו רואים כאן איך דרך העבודה במעבדות משתנה כדי להתאים את עצמה לעולם החדש ולטכנולוגיות החדשות. רוב האנשים חווים שינויים כאלו כזעזוע. אנחנו לא אוהבים להשתנות יותר מדי בחדות, או להבין שהדרך הקודמת בה נהגנו לעבוד כבר אינה רלוונטית.
זה מה שקרה גם במחקר כאן. החוקרים אמנם שיפרו משמעותית את התפוקה שלהם, אבל הם גם נהנו פחות. לפי סקרי שביעות רצון, הם חוו ירידה של 44 אחוזים בסיפוק שחשו מעבודתם. את הירידה בסיפוק אפשר למצוא גם בקרב "המפסידים" – אלו שנכשלו בעבודה עם הבינה המלאכותית – וגם בקרב "המנצחים". כולם ציינו שהם מרגישים שהמיומנויות שלהם אינן מנוצלות היטב, ושהם נדרשים לפחות יצירתיות בעבודתם. הם היו מרוצים מהגדילה בתפוקה, אבל זה פשוט לא הספיק. בסך הכל, כמעט כל החוקרים חוו ירידה בתחושת האושר (wellbeing) הכוללת שלהם.
והם הבינו שהם צריכים לחשוב מחדש על העבודה שלהם.
העבודה עם הכלים החדשים שינתה את הדרך בה המדענים חשבו על בינה מלאכותית. האמונה שלהם ביכולתה של הבינה המלאכותית לשפר את תפוקת המעבדה כמעט הכפילה את עצמה פי שניים. במקביל, הם הבינו שהיא עומדת לשנות את המיומנויות הנדרשות כדי להצליח בתחומם, ומספר החוקרים שהצהירו שהם מתכוונים לרכוש מיומנויות ודרכי חשיבה חדשות כמעט הכפיל את עצמו מאז תחילת המחקר. כשהמחקר רק התחיל, מעטים מאד מתוכם חשבו שיצטרכו לרכוש מיומנויות חדשות. כשהוא הסתיים, שנתיים מאוחר יותר, זו כבר הייתה אמת מוגמרת.
לקחים לעתיד
קשה למצוא מחקרים רחבים ומרשימים כמו זה, שנסמכים על ראיות מהשטח ועל מעקב צמוד אחר העובדים ותוצריהם. המסקנות נראות ברורות: שילוב נכון של בינה מלאכותית בעבודת המחקר, יכול להקפיץ את התפוקה כמעט פי שניים. אבל לשם כך, העובדים צריכים לדעת איך להשתמש בבינה המלאכותית ואיך לבחון בביקורתיות את הרעיונות שלה. ואת זה הם יכולים לעשות רק אם הם בעלי רמת מומחיות גבוהה בתחומם.
המשמעות היא שלפחות בינתיים, המומחים מבינינו יכולים להיות בטוחים בעבודתם, אבל הם חייבים להבין שאם לא יעבדו עם בינה מלאכותית – הם יישארו הרחק מאחור.
במקביל, המעסיקים צריכים להתחיל לשקול מה המשמעויות של שילוב הבינה המלאכותית על תחושת המסוגלות, ההנאה והסיפוק העצמי של העובדים. עכשיו כבר ברור לכולם שהבינה המלאכותית יכולה לתפוס חלק הולך וגדל מהמטלות שנחשבו בעבר לאנושיות בלבד, ובני-האדם מתחילים להילחץ. מה משמעות הקיום שלנו בעולם שאינו זקוק לנו באותה המידה? איך אנחנו יכולים להצדיק לעצמנו את העמל הרב שהשקענו ברכישת מיומנויות שכבר אינן נחוצות? אלו לא שאלות אודות עתיד קודר ומרוחק. אלו תהיות, ספקות וקשיים שעובדים מעלים כאן ועכשיו. כבר היום. אנו מרגישים מאוימים מהבינה המלאכותית, והפסיכולוגיה של העובדים מושפעת בהתאם.
אני לא רוצה להתעלם מההשפעה השלילית שתהיה לבינה המלאכותית על חלק מהעובדים. כן, רבים יתקשו למצוא את דרכם החדשה בשנים הראשונות. זה עצוב, אבל זה מה שקורה בכל מהפכה מדעית, טכנולוגית או תעשייתית. אני אומר את הדברים הללו ממקום אישי מאד: אני עצמי רואה ומרגיש איך חלק מהמיומנויות שלי כבר אינן רלוונטיות לעולם החדש. אבל עצב אינו פתרון. אני עצוב – ואני בוחר להמשיך הלאה, לרכוש מיומנויות חדשות ולמצוא תחומי עניין חדשים. זו דרכו של עולם, וזו דרכה של הקדמה. כולנו נצטרך להתאים את עצמנו לעתיד, במקום לצפות שהוא יתאים את עצמו אלינו.
ובכל זאת, אני רוצה לקנח את הרשומה הזו בקצת אופטימיות. בעצם, בהמון אופטימיות, כי הרבה טוב עוד יגיח משילוב הבינה המלאכותית במחקר המדעי. תוך שנתיים בלבד, הבינה המלאכותית כמעט הכפילה את התפוקה של המדענים שידעו לעבוד עמה. אלו תוצאות מדהימות, וזוהי רק ההתחלה, כי אנחנו עוד נפתח בינות מלאכותיות משוכללות יותר ונלמד לנצל אותן נכון יותר במעבדות המחקר. קצב השיפור במחקר המדעי רק צפוי לגדול. בעשור הקרוב, צפו לזינוק במספר התגליות המדעיות החדשות, התובנות הרפואיות החדשות, התרופות והפיתוחים והפטנטים החדשים.
פתאום, התחזית של ריי קורצווייל לבריאות נצחית וחיים ארוכים ככל שנרצה, כבר אינה נראית כל-כך הזויה. נכון, כדי לממש אותה אנחנו צריכים שהמדע ישתפר בקפיצות ובדילוגים, בקצב שלא נודע כמוהו בהיסטוריה האנושית.
והנה זה קורה.
לחיי חיי הנצח!
עוד בנושא באתר הידען:
עוד בנושא באתר הידען:
