מחקר חדש: לימוד קריאה מתבסס על שינויים בקשרים במוח

נמצא קשר בין מיומנויות קריאה לבין תכונות הרקמות של חומר לבן במוח – כך קובע מחקר חדש של ד"ר מיכל בן שחר מאוניברסיטת בר אילן ועמיתיה מאוניברסיטת סטנפורד

מכשיר fMRI להדמיית מוח. קרדיט: Coherent Images
מכשיר fMRI להדמיית מוח. קרדיט: Coherent Images

המחקר של ד"ר מיכל בן-שחר מהמחלקה לאנגלית וממרכז גונדה לחקר המוח באוניברסיטת בר אילן יחד עם עמיתיה פרופ' בריאן וונדל, גייסון ייטמן ורוברט דוגרטי מאוניברסיטת סטנפורד, שפורסם לאחרונה בכתב העת Proceedings of the National Academy of Science מתמקד ב"חומר הלבן" במוח – רשת של קישורים המצופים בחומר הנקרא מיאלין המאפשר מעבר של מידע בין אזורים מרוחקים במוח. צוות החוקרים השתמש בטכניקות לא פולשניות המבוססות על MRIו- DTI (Diffusion Tensor Imaging) הדמיית מסילות העצבים במוח, במטרה למדוד את תכונות הקשרים של החומר הלבן ואיך הם משתנים במשך הזמן.

צוות החוקרים בראשותו של פרופ' בריאן וונדל עקב אחרי התפתחות מיומנויות קריאה וקישורים של החומר הלבן של 55 ילדים בגילאי 12-7 במשך שלוש שנים ומצא קשר בין השינויים במוח לשינויים במיומנויות הקריאה.

"הדבר הטוב בשיטת ה- DTI הוא בכך שהיא ידידותית לילדים", מסבירה ד"ר בן-שחר. "בסריקה של 12 דקות ניתן לאסוף נתונים איכותיים מכל המוח בזמן שהילד שוכב וצופה בסרט. בדקנו אפילו ילדים בני 6 ששיתפו פעולה" היא מציינת. בן-שחר ערכה את מחקר הפוסט דוקטורט שלה באוניברסיטת סטנפורד וממשיכה לעבוד בשיתוף פעולה עם שתיים ממעבדותיה.

בן שחר ועמיתיה למחקר מצאו שאצל ילדים עם השיגי קריאה גבוהים, נמדדו באזורים במוח הקשורים לקריאה רמות נמוכות של חומר לבן בתחילת הניסוי, רמות שגדלו במהירות במהלך שלוש שנות הניסוי. לעומתם אצל ילדים שמיומנויות הקריאה שלהם היו נמוכות מהממוצע נצפתה תופעה הפוכה. רמות החומר הלבן שנמדדו באזורים במוח הקשורים לקריאה היו גבוהות יחסית בתחילת הניסוי אך הלכו ופחתו בהמשך. ממצא זה יכול להעיד על כך שילדים אלו לא יצרו קישורים עצביים חדשים ולא חיזקו קישורים קיימים.

"מחקר זה שונה ממחקרים אחרים בשל אורכו היחסי. רוב המחקרים העוסקים בהדמיה התפתחותית משווים בין נתוני מוח של קבוצות מבוגרים לבין נתוני מוח של קבוצות ילדים. במחקר הנוכחי עקבנו אחרי אותה קבוצת ילדים לאורך זמן. כך גילינו שהשינויים שחלים בקישורים במוח מספקים יותר מידע על מיומנויות קריאה מאשר מדידות שנעשות בנקודת זמן ספציפית" אומרת בן-שחר. "ממצא זה חשוב אם מתכוונים להשתמש ב- MRI ככלי דיאגנוסטי בחינוך בנוסף לכלים ההתנהגותיים הסטנדרטים. המשמעות של זה היא שצריך יהיה לבצע מדידה יותר מפעם אחת כדי לצפות בשינויים התפתחותיים דינאמיים", היא מסכמת.

ד"ר בן שחר ממשיכה לחקור קישורים של חומר לבן במוח במעבדתה באוניברסיטת בר אילן.
פרויקט משותף שלה עם עופר אמיר ורות אזרתי מאוניברסיטת תל אביב שזכה למענק מחקר מהקרן הלאומית למדע, בודק את החומר הלבן בקישורים המוחיים של אנשים מגמגמים.
בנוסף לזאת חוקרת ד"ר בן שחר עולים מאתיופיה המדברים אמהרית בצורה שוטפת, ומתמודדים עם עברית כשפה הכתובה הראשונה שלהם, בתקווה לזהות איך המוח הבוגר משתנה במהלך רכישת מיומנויות קריאה.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן