סיקור מקיף

עונת הסתיו הפכה להמשך של הקיץ

הסתיו הולך ונעלם והופך להמשך של הקיץ. מחקרים הראו שבישראל ובסביבתה ההתחממות היתה הרבה יותר גדולה מהממוצע העולמי. מחקר של המכון למחקרי ביטחון לאומי הראה קשר בין שינויי האקלים באיזור לבין מלחמות אזרחים באיזור. משבר האקלים כבר מזמן אינו נושא תיאורטי

בעודנו מציינים היום (22 בספטמבר 2021) את יום השוויון של הסתיו, בני הדור שלי (60) זוכרים כי בשנות השבעים היו סתווים קרים וחורפים שהגשם ירד בהם בחלוקה שווה פחות או יותר. גם היורה – אותו גשם סתווי חזק שפותח את עונת הגשמים, ירד בספטמבר ואני אפילו זוכר סוכה שהוצפה.

הסתיו של היום אינו הסתיו של פעם. בהדרגה ואחר כך ביתר שאת מתחילת שנות האלפיים אנו רואים שכחלק ממשבר האקלים שנוצר כתוצאה מפליטות פחמן שיצרה האנושות למעשה הסתיו נעלם, והפך להיות חלק מהקיץ. בזכרון הקולקטיבי שלנו נחרט החורף של 2010 שהתעכב, ובדצמבר פרצה השריפה הגדולה בכרמל שהביאה גם אסון שעלה בחיי אדם רבים.

לפני חודשים אחדים דיווחנו על מחקר שהתפרסם בכתב העת Climatic Change,  שקבע חד משמעית לפי נתוני המשקעים בישראל שמשטר הגשמים השתנה, והוא יורד כעת במשך תקופה קצרה יותר – מה שהיה קודם שיא החורף וכעת הפך לעונת החורף כולה, ומכיוון שכמויות הגשמים לא השתנו, הדבר גורם לשטפונות שגם הם עלו לא מעט בחיי אדם.

המחקר בהובלת ד"ר אפרת שפר מהפקולטה לחקלאות מזון וסביבה באוניברסיטה העברית, בשיתוף עם ד"ר רון דרורי מהאוניברסיטה העברית, ד"ר ברוך זיו מהאוניברסיטה הפתוחה ופרופ' הדס סערוני וגב' עדי אטקין מאוניברסיטת תל אביב, בחן האם עונת הגשם בישראל עוברת תהליכי שינוי בשנים האחרונות, מבחינת כמויות הגשם או פיזור הגשם לאורך העונה?

צוות החוקרים ניתח את מגמת השינוי בעונה הגשומה בעזרת נתוני המשקעים היומיים מ-51 תחנות מדידה של השירות המטאורולוגי בין השנים 1975-2020, לרבות כמות הגשם השנתית, אורך העונה, מספר ימי גשם לעונה. כמו כן, בדקו החוקרים את הקשר בין המגמות של משטר הגשמים לפעילות ותדירות של סוגים שונים של סופות שיוצרות את אירועי הגשם.

תוצאות המחקר מראות באופן ברור כי כמות הגשם השנתית לא השתנתה ב-45 השנים שנבדקו, אולם ניכרת מגמה של הפחתה במספר ימי הגשם וכן התקצרות של עונת הגשם. 

בנוסף, נמצא במחקר כי רוב הגשם השנתי יורד באמצע החורף ופחות גשם יורד בסתיו ובאביב וכתוצאה מכך העונה היבשה מתארכת.

פרופ' קולין פרייס, ראש בית הספר ללימודי סביבה ע"ש פורטר באוניברסיטת תל אביב כתב במאמר עבור המכון למחקרי בטחון לאומי (INSS) כי בישראל ובסביבתה העליה במידות החום היתה הרבה יותר גדולה מהממוצע העולמי.  ישראל כידוע שוכנת בסביבה בעייתית של מדינות עניות שהיכולת שלהן להתמודד עם אתגרי האקלים ובמיוחד אספקת מזון לתושביהן קלושה. כמו בסוריה המחסור במזון יביא להגירת אוכלוסין אל הערים, שאינן ערוכות לכך, ואותם אנשים עניים יהיו מטרה נוחה למגייסי ארגוני טרור. לא צריך ללכת רחוק. זה בדיוק מה שקרה בסוריה.

"ביטוי נוסף לשינויי האקלים הוא השפעתם על הגשמים. עם זאת, כאשר מנתחים את נתוני הגשמים של ישראל, התוצאות פחות מוחלטות. ב-30 השנים האחרונות אנו עדים למגמה של ירידה בכמות המשקעים בכל ישראל באופן שעולה בקנה אחד עם המגמות בכל אזור הים התיכון, אולם מגמות ארוכות טווח אלה בכמויות המשקעים עדיין אינן מובהקות סטטיסטית (מחקר זה נכתב בשנת 2020, לפני המחקר הראשון עליו דיווחנו, שמראה שהממוצע אינו חזות הכל, וגם אם כמות המשקעים לא השתנתה – הפיזור שלהם כן. א.ב.). בכל זאת, בתרחישים העתידיים, כאשר משווים לתקופת השנים 1961–1990, אנו יכולים לצפות לירידה של עד 25% בכמויות המשקעים עד שנת 2100.

משקעים מופחתים בשילוב עם אידוי מוגבר יחמירו את מחסור המים באזור וישפיעו על זמינות המים, במיוחד במדינות שכנות שבהן עדיין לא נעשה שימוש נרחב בהתפלת מים. לכך תהיה השפעה ישירה על היבול החקלאי בשל ריבוי בצורות והשלכות על ביטחון המזון באזור, לצד הגידול הנמשך באוכלוסיית ישראל והאזור. משקעים מופחתים וטמפרטורות עולות יביאו לשריפות גדולות והרסניות יותר בישראל ובאזור, וישראל חוותה דוגמה לכך רק לאחרונה.

"הטמפרטורה הממוצעת השנתית בישראל עלתה ב-1.4 מעלות צלזיוס בתקופת השנים 1950–2017, כאשר ההתחממות הגדולה ביותר התרחשה בשלושת העשורים האחרונים (0.53~ מעלות צלזיוס בכל עשור). הטמפרטורות החלו לעלות באופן שיטתי החל משנות השמונים. זאת בהשוואה להתחממות גלובלית של כ-1 מעלה צלזיוס במהלך 130 השנים האחרונות! מכאן שההתחממות בחלק הזה של העולם מהירה הרבה יותר. בתרחיש "עסקים כרגיל", כלומר אם המגמות הנוכחיות יימשכו כפי שהן, הטמפרטורה הממוצעת בישראל צפויה לעלות מכיום (2020) ועד שנת 2050 בעוד 1.2 מעלות צלזיוס."

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

9 תגובות

  1. תיקון קל: כמו אז גם הפעם יצֶא כדור הארץ מ'אפקט החממה' (יצליח לצאת מ..)

  2. אני מסתייג מאלה שמתעקשים על ארבע עונות כאשר מבחינה מדעית יש רק שתיים: חורף וקיץ. האביב והסתיו הן אבחנות רומנטיות לא ענייניות לחלוטין מה גם שבמדינות מסויימות אין כמעט הבדל בין קיץ לחורף אלא רק בטמפ' הממוצעת. יש עונת גשמים (חורף) ויש עונה שבה הגשמים בצמצום (קיץ) אבל כל הזמן חם או עם טמפ' ממוצעת של 25 מע' סלציוס.
    מצד שני גם אני בין אלה הטוענים שכל אפקט החממה הוא בולשיט אחד גדול. וכדור הארץ כבר עבר חוויות קשות מאלה ותמיד תיקן את עצמו. במשך שנות חייו עבר כדור הארץ חוויות אסון קטסטרופליות ויצא מהן בשלום. האחרונה הייתה באמצע המאה ה-17 שנקראה עידן הקרח הקטן. בו יותר ממחצית מכדור הארץ קפאה. כמו אז גם הפעם יצא כדור הארץ מ'אפקט החממה' בשלום. וכל אלפי העמותות שקמו 'להתריע' מתריעות בעיקר מפני שאינן מרוויחות את מאות המליארדים שמוציאות כל המדינות על העניין כשהן אינן מבינות על מה הן מוציאות הכסף. הרי אם הוציאו כל כך הרבה מליארדים אז (א) לאן אלה הולכים ו (ב) אם הוציאו כל כך הרבה כסף למה לא רואים תוצאות לזה == ורק שלא יטענו שזה בגלל הטענות הילדותיות של אלה שמתנגדים להיסטריה סביב אפקט החממה == כי אם הטענות ה'לא ילדותיות' של הטוענים להיפך נכונות והיה להם חלק ברווחים אז למה לא רואים תוצאות ואת ביטולו המחלט של אפקט החממה הנדון. לאן הולך הכסף או מה עושים איתו והרי רצים שם מאות מליארדים. הרי לא צריך להיות מומחה לדבר וכאשר דבר אחד מתחיל להתגלגל אז מתגלגלים אחריו גם מליארדים ואחרי אלה משתרכות להן כל מיני עמותו הזויות ש'יודעות לבטח' איך לחסל את אפקט החממה. תנו לי חלק מהמליארדים אני אבטל את כל אפקט החממה. אוקיי? אוקיי

  3. אבי אתה בור ועם הארץ התמוססות הקרחונים גורמת לאויר התקרר יותר פעם הבאה אל תמציא שקריים תתוכיח תבסס תשקרים שלך אין שום הוכחה למה שאמרת שקרן

  4. בשנים האחרונות החל משנת 2015 הגשם החל לרדת בסוף אוקטובר מה-20 לאוקטובר ומעלה או לפי החודשים העיבריים מ-ז בחשוון עד ז- בכסליו זה זמן סביר שבו צריך להיות הגשם הראשון בארץ ואם מתאריך זה אין גשם יש לחשוש לבצורת ועל זה עושים תענית גשמים ובהחלט משנת 2004 היו שנים של בצורת עם כמויות גשמים של בין 50%-70-80% עד שנת 2015 ואני זוכר שבשנות התישעים בשנים 1992-1998 היו פה חורפים גשומים וסוערים במיוחד בשנת 1994-95 היה פה חורף גשום וסוער עם סופות רעמים כאלה מפחידות אני גרתי אז בבית שמש והחורף ההוא התחיל ב-טו חשוון עם גשם פיצוץ ורעמים וברקים בצבע תכלת וכל ברק הביא רעם אדיר וזה היה נשמע כמו מטוסי קרב שעושים צלילות מלמעלה למטה וטראח בום בום פופציבום ואני ככה שההיתי הולך לישון ההיתי שם את הכרית מעל הראש כדי לא להיבהל מעוצמת הרעמים ומוריד את התריס שבחלון ולמרות זאת הסינוורים שהברקים האלה גרמו זה לא עזר וההבזקים חדרו מבעד לתריס המוגף אז תנסו להבין מה זה חורף שהיה ואיננו עוד כזה ולא ראיתי עוד חורף דומה לזה וכל הכבישים בבית שמש הפכו לנהרות שזרמו באגן ההיקוות לנחל שורק וכל פעם שהיה מגיע שקע כזה זה היה נמשך למשך שלושה ימים עד חמישה ימים ובכל פעם שירד הגשם כל פרק גשם נמשך כ-45 דקות עד 50 דקות עם הפסקות של רבע שעה או עשר דקות ולצערנו בשנים האחרונות זה יוצא ההפך

  5. מחקרים מדעיים הוכיחו שבישראל ההתחממות היתה גדולה בהרבה. יש הפניה גם מכתבה זו. הספק בקשר לאקלים נובע מכל מיני אידאולוגיות ילדותיות ואינטרסים של הרוצים לשמר את המצב הקיים אפילו שהדבר מוביל לאסון

  6. הי אבי, יש הבדל *עצום* בין שינוי של 1 מעלה בממוצע ה*עולמי* (תופעה אקלימית ממוצעת) לבין מזג אויר מקומי (גשם/לא-גשם) בתא שטח זעיר (ארץ ישראל) בעונות השנה, שכן מערכת מזג אוויר מקומית (במקום ובזמן) היא תופעה כאוטית. כל מדען אקלים רציני יסכים עם הקביעה הזו. יתרה מכך, גם אם המגמה הכללית היא של התחממות (בגלל פליטת פחמן), באופן מקומי, למשל במזרח התיכון יכולה להיות השפעה הפוכה: המסת הקרחונים בקטבים גורמת ליותר אוויר קוטב קר לחדור לקווי רוחב נמוכים יותר, כלומר החורף בקוטב יהיה "חם יותר" אבל החורף בישראל יהיה קר יותר. התופעה הזאת בדיוק היתה במערכת השלגים בשנה שעברה בישראל!

    יש להזהר לבצע קשר בין אקלים לבין מזג אוויר. עוד יותר מכך יש להזהר מטיעונים נוסטלגיים ("אני זוכר שפעם היה פה סתיו…"). למשל אחת מתקופות הבצורת הארוכות בהיסטוריה של ארץ ישראל היתה בין 56 ל 62 (6 שנים דלות גשם!). מאז 2011 יש שיפור במדדי הגשם לעומת העשור הראשון של המאה ה 21 בניגוד למגמת ההתחממות הגלובלית.

  7. תום, אתה מתעלם מהפיזיקה של דו תחמוצת הפחמן שכמותו עלתה מ-280 ל-420 יחידות למיליון, כמות שהספיקה להעלות את הטמפרטורה הממוצעת של כדור הארץ במעלה שלמה (יום ולילה, קיץ חורף, קטבים ומדבריות). זו לא השערה תיאורטית.

  8. ישראל תמיד היתה מדינה יבשה. העולים הראשונים שהתיישבו בצפון בתחילת המאה ה 20 (ועוד מסוף המאה ה 19) מתועדים בשנות בצורת קשות ללא גשם (מפנה לספר גיא אוני). היורה בישראל, היסטורית, מתרחש באוקטובר או נובמבר ולא בספטמבר. בנוסף למערכת אקלימית, בחינה של 45 שנה בלבד בהכרח תהיה מוטה שכן מדובר בטווח זמן קצר מאוד, הדבר דומה למחקר שאומר שהיד המראה שעות בשעון תמיד נמצאת בין השעה אחת לשתיים מתוך מידע היסטורי של 30 דקות….

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן