למשקיעים יש נטייה לעוות את הסתברויות תשואת השוק במהלך הסתיו לעומת יתר עונות השנה ובימים סגריריים לעומת ימי שמש, כך עולה ממחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה שבדק את השפעת מצב הרוח על קבלת ההחלטות של המשקיעים בשוק.
במחקר, אותו ערכו ד”ר דורון קליגר וד”ר אורי לוי, נותחו נתוני הבורסה בארצות הברית בין השנים 1987-1995 במטרה לבדוק האם גורם בלתי-אובייקטיבי כמו מצב הרוח יכול להשפיע על יכולת המשקיעים להעריך בצורה נכונה את הסתברויות תשואת השוק.
במחקר נבדקה התאמת תנודות השוק למודל התיאורי של קבלת ההחלטות זוכה פרס נובל, אשר פותח ע”י הפרופ' דניאל כהנמן ועמוס טברסקי. בעוד המודלים הכלכליים הקלאסיים לוקחים בחשבון גורמים “אוביקטיבים”-קשיחים בלבד ומשקללים מאורעות ביחס ליניארי להסתברות התרחשותם, מכיר המודל התיאורי באפשרויות שקלול שונות.
במחקרם בדקו ד”ר קליגר ולוי את ההתנהגות האמיתית של המשקיעים כפי שזו משתקפת בתשואות השוק והראו קליגר ולוי שמידת עיוות ההסתברות משתנה על פני זמן כתלות בגורמים המשפיעים על מצב רוח המשקיעים.
בהסתמך על מחקרים פסיכולוגיים שהראו כי אורך היום ומזג אויר משפיעים על מצב רוחם של אנשים, בדקו החוקרים את השפעת אורך שעות היום במהלך היממה והעננות על תשואות השוק. מהממצאים עולה כי במהלך הסתיו, תקופה בה הימים קצרים וגם נמצאים בתהליך של התקצרות, נמדדו עיוותים משמעותיים לעומת יתר עונות השנה. כמו כן, במהלך ימים סגריריים נמדדו עיוותים גדולים באופן מובהק לעומת ימי שמש בעלי עננות נמוכה. המשמעות היא שבתקופות אלה ההערכות של המשקיעים בשוק היו הרחוקות ביותר מהערכות המודל הכלכלי הקלאסי.לדברי קליגר, כיום כלכלנים ואנשי שוק ההון מבינים יותר שיש להתחשב בגורמים פסיכולוגיים בעת יישום מודלים כלכליים ובתהליכי קבלת החלטות, וזאת בנוסף לשיקולים רציונאליים.
4 תגובות
זה די הגיוני שיש קורלציה. חבל שלא פירטו יותר לעומק על תהליך המחקר ועל המסקנות באופן מקיף. נשמע מעניין
נו…??
כיוון שהכל מדוד, מה כל כך קשה להוסיף את התוצאות באחוזים?
לי נראה שמגיל 0 האדם מעוות בצורה משמעותית את המציאות, וכל שאר העיוותים הם מינוריים יחסית.
יפה. מבחני קורלציה הם תמיד אנקדוטות מעניינות – במידה ומוצאים את הקורלציה הנכונה. מעניין מאוד וחביב לקריאה.