לא דמיינתם: הקיץ בישראל מתארך ויש יותר סופות מסוכנות בחורף

מחקר חדש, בהובלת ד"ר אפרת שפר מהאונ' העברית ובהשתתפות חוקרים ממספר אוניברסיטאות, בחן את השינויים בעונה הגשומה בישראל ב-45 השנים האחרונות. "שינוי האקלים לא פסח על ישראל. הממצאים מראים מגמה שתציב את התשתיות העירוניות בבעיה, אבל גם עשויה לשנות את המערכת האקולוגית כולה באזור שלנו בשנים הקרובות"

מדידת מפלס הכנרת. המחשה: depositphotos.com
מדידת מפלס הכנרת. המחשה: depositphotos.com

שינויי האקלים הוא כבר קונצנזוס בשיח המדעי והציבורי (אם כי בשיח הציבורי מתערבים בעלי אינטרסים שמפריעים א.ב). ישנן תחזיות רבות ומגוונות שמנסות לחזות איך האקלים משתנה ומה צפויות להיות הטמפרטורות ומשטרי הגשמים בעולם בעתיד. בתרחיש הגרוע ביותר, נחזית התחממות משמעותית שתשפיע אנושות על אורח החיים של החברה האנושית, על הצומח, המערכות האקולוגיות והחקלאות העולמית. העליה הרוחבית בטמפרטורות מורגשת יחסית בשנים האחרונות, ומחקרים קודמים שנעשו בישראל הראו שגם פה נראית מגמה ברורה של עליה בטמפרטורה. לעומת זאת, השינויים במשטר הגשמים באזור (האם היתה שנה גשומה יותר או פחות, פיזור עונת הגשמים ושנות בצורת) הרבה יותר מסובכים למדידה, בעיקר בגלל השונות הגדולה משנה לשנה.

מחקר חדש שהתפרסם השבוע בכתב העת Climatic Change, בהובלת ד"ר אפרת שפר מהפקולטה לחקלאות מזון וסביבה באוניברסיטה העברית, בשיתוף עם ד"ר רון דרורי מהאוניברסיטה העברית, ד"ר ברוך זיו מהאוניברסיטה הפתוחה ופרופ' הדס סערוני וגב' עדי אטקין מאוניברסיטת תל אביב, בחן האם עונת הגשם בישראל עוברת תהליכי שינוי בשנים האחרונות, מבחינת כמויות הגשם או פיזור הגשם לאורך העונה? "אחת המטרות המרכזיות הייתה לבדוק האם ניכר שינוי במשטר הגשם שיוכל להשפיע בעתיד על מידת ההתאמה של הצומח המקומי לתנאי האקלים המקומיים", הסבירה ד"ר שפר. "לדוגמה, צומח החורש והיער בישראל מותאם לשרוד לאורך עונה ארוכה ללא גשם, אבל לא ברור האם אותם צמחים יוכלו לשרוד גם אם אורך העונה היבשה יהיה אפילו ארוך יותר, או אם כמויות הגשם בעונה הרטובה יהיו קטנות יותר. ליכולת השרידות של הצמחים משמעות רבה לגבי מה ניתן יהיה לגדל פה ובאילו תנאים".

צוות החוקרים ניתח את מגמת השינוי בעונה הגשומה בעזרת נתוני המשקעים היומיים מ-51 תחנות מדידה של השירות המטאורולוגי בין השנים 1975-2020, לרבות כמות הגשם השנתית, אורך העונה, מספר ימי גשם לעונה. כמו כן, בדקו החוקרים את הקשר בין המגמות של משטר הגשמים לפעילות ותדירות של סוגים שונים של סופות שיוצרות את אירועי הגשם.

כמות הגשם לא השתנתה, אבל היא מתפרסת על פחות ימים וגורמת שטפונות

תוצאות המחקר מראות באופן ברור כי כמות הגשם השנתית לא השתנתה ב-45 השנים שנבדקו, אולם ניכרת מגמה של הפחתה במספר ימי הגשם וכן התקצרות של עונת הגשם. ד"ר שפר: "המשמעויות של שלושת הממצאים האלו הן שכמויות הגשם היומיות בימי סופה גבוהות יותר משהיו בעבר, שרוב ימי הגשם מרוכזים באמצע העונה (בעיקר בחודשי החורף העיקריים, דצמבר עד פברואר) וכמויות הגשם שיורדות בסוף העונה פחתו. העובדה שאותה כמות גשם יורדת בפחות ימים מתבטאת באירועים של סופות עם כמות גדולה מאוד של גשם שיורדת ביום אחד או ימים בודדים", הוסיפה שפר והמשיכה, "אנחנו עדים לאירועים כאלו של גשם אינטנסיבי בזמן קצר בשנים האחרונות בישראל, ובדומה גם באירוע האחרון במערב אירופה. למשטר גשמים כזה יש השלכות רבות מבחינת מערכת הניקוז באזורים הבנויים והטבעיים, השפעה על נחלים ועל משטר הספיגה והחלחול של מי הגשמים למי התהום לעומת שטיפה וסחף אל הים".

העונה היבשה מתארכת

בנוסף, נמצא במחקר כי רוב הגשם השנתי יורד באמצע החורף ופחות גשם יורד בסתיו ובאביב וכתוצאה מכך העונה היבשה מתארכת. "להתארכות של העונה היבשה יכולות להיות השלכות על הצומח ועל המערכות האקולוגיות הטבעיות, כמו גם על החקלאות. הבנת המגמה המתרחשת תעזור לחקלאים להסתגל ולקובעי המדיניות להתכונן לבאות ולהתאים את התשתיות העירוניות על מנת למנוע אסונות ולנסות למזער נזקים לסביבה ולמקורות המים".

למאמר המדעי

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

3 תגובות

  1. כמובן שאין קונצנזוס להיתחממות ברמה הלוקאלית. הטענה היא רק לגבי ממוצע הגלובלי של כל כדור הארץ. מחקר על שנוי הגשמים בישראל הוא מעניין בלי קשר לממוצע כל כדור הארץ. מחקר של 45 שנה הוא מעוד בעייתי בגלל התקופה הקצרה יחסית. לא כל שינוי הוא בהכרח שינוי לרעה (על פניו רכוז הגשמים לתקופה קצרה כנראה ישפיע לרעה יותר מלטובה). כך או אחרת במדינת ישראל השקייה, אגירת מים, והתפלה יותר דומיננטים מקצב שינויי האקלים בארץ.

  2. קונצנזוס במדע – כמו למשל בנושא האבולוציה מתקבל כאשר יש מיליוני עדויות בעד ואין אף עדות נגד.
    בכל הקשור למשבר האקלים. אין כלל עדויות נגד. כל מה שקורה עומד בתחזיות התיאורטיות שניתנו לאור החישובים הפיזיקליים – תכונות גזי החממה, ריכוזם, השפעתם הישירה – המסת קרחונים לדוגמה והעקיפה – התחממות פני הים, תזוזת איזורי אקלים שגורמת מצידה להכחדות המוניות ועוד. עד עכשיו כל מה שהמתנגדים מציגים הם אוסף חלקי של נתונים שהם לוקחים ממאמרים מדעיים לגיטימיים, ומגיעים למסקנה הפוכה מזו של כותבי המאמר בגלל הנחות מופרכות ותלושות מהמציאות.
    זה לא הביולוגיה של ליסנקו.

  3. קונצנזוס יש רק ברוסיה הקומוניסטית וגרורותיה.
    אין ולא צריך להיות קונצנזוס במדע. התחממות גלובלית הפכה ממדע לדת המונים וחבל שמאמר מדעי משמש את התעמולה….

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן