צברים של תאי מערכת החיסון שנלקחו מחולים ועכברים עם סרטן כבד ומלנומה, מורכבים בחלקם מתאי חיסון עייפים
אחד התפקידים של תאי מערכת החיסון הוא להרוג תאים סרטניים. אך לעתים, התאים הסרטניים מפתחים מנגנונים שמאפשרים להם לשבש את הפעילות החיסונית נגדם. במצב כזה הגוף לא מצליח להשתלט על קצב ההתחלקות שלהם – הם מתרבים ללא בקרה, מתפשטים ועלולים לגרום נזק חמור לרקמות ואיברים.
סרטן ראשוני בכבד (שמראש התפתח מתוך תאי הכבד, ולא הגיע אליהם מאזור אחר בגוף), הוא אחד מסוגי הסרטן הקטלניים. מדי שנה מתים ממנו כ-700 אלף בני אדם בעולם, ובעשורים האחרונים שכיחותו עלתה פי שלושה. פחות משליש מהחולים שאובחנו עם הסרטן הזה נותרים בחיים למשך חצי שנה, ורק כחמישה אחוזים שורדים חמש שנים ויותר.מה השאלה?מדוע חלק מתאי מערכת החיסון מסייעים להתפשטות סרטן? והאם יש דרך להפוך את המזיקים למועילים?
פרופ’ אלי פיקרסקי מהמחלקה לאימונולוגיה וחקר הסרטן בפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית וצוותו חוקרים את הקשר בין דלקת בכבד לסרטן הכבד. “כל מחלה שגורמת לדלקת בכבד”, הוא אומר, “מעלה את הסיכון לסרטן הכבד. כמעט לכל חולי הסרטן הזה יש ברקע מחלת כבד שגורמת לדלקת. ואם נבין איך הדלקת מובילה לסרטן – באילו מנגנונים – אולי נוכל למנוע אותו”.
במחקר שהחל לפני עשר שנים גילו פרופ’ פיקרסקי וצוותו קשר בין התפתחות סרטן הכבד לזקיקים לימפתיים שלישוניים – צברים שכוללים סוגים רבים של תאי מערכת החיסון. למשל, לימפוציטים מסוג B, שמייצרים נוגדנים וחיוניים ביותר למאבק בפתוגנים (מחוללי מחלות כגון חיידקים ונגיפים), ולימפוציטים מסוג T, שיכולים לחסל תאי גוף שנגועים בפתוגנים או תאים שעברו התמרה סרטנית. צברים אלה מתפתחים בחיים הבוגרים בתגובה למחלות שונות ומהווים מעין עמדות קדמיות של מערכת החיסון; כאשר פולש לגוף אויב כגון חיידק או נגיף או כשמתפתחים בו שינויים סרטניים – הגוף מייצר את הצברים הללו באזור שבו נדרשת התגובה החיסונית. עם זאת, לעתים הם כושלים ואף מועלים בתפקידם.
פרופ’ פיקרסקי: “הצברים הללו חיוניים ביותר למניעת סרטן אבל הם לא תמיד עובדים כמו שצריך, ואנחנו מנסים להבין למה”. במחקרם גילו פרופ’ פיקרסקי וצוותו שבכבד עשויים להיווצר גם צברים שגורמים לשגשוג התאים הסרטניים במקום להרג שלהם. זאת מכיוון שתאי חיסון בהם, לימפוציטים מסוגים שונים, מפרישים ציטוקין (חלבון מעודד דלקת) מסוג LT. הם הראו שאם מעכבים את הציטוקין הזה, התאים הסרטניים לא מתפשטים. “צברים בכבד מפרישים את הציטוקין הזה פעמים רבות לצורך הפעלה יעילה של מערכת החיסון והגנה מפני סרטן, אבל לעתים תאים סרטניים מנצלים אותו לצורכי התפשטות”, אומר פרופ’ פיקרסקי.החוקרים גילו קשר בין התפתחות סרטן הכבד לזקיקים לימפתיים שלישוניים – צברים שכוללים סוגים רבים של תאי מערכת החיסון, למשל, לימפוציטים מסוג B, שמייצרים נוגדנים וחיוניים ביותר למאבק בפתוגנים
החוקרים שאלו את עצמם מדוע חלק מהצברים מסייעים להתפשטות הסרטן וחלקם מונעים אותו, והאם יש דרך להפוך צברים מזיקים למועילים. הם הניחו כי האפקט הפרו-סרטני של ה-LT נוצר רק אם הצברים מאבדים מסיבה מסוימת את יכולתם הבסיסית להרוג תאי סרטן, וביקשו לבחון זאת. לפיכך במחקרם האחרון, שנעשה בשיתוף פרופ’ מיכל לוטם, מנהלת המרכז למלנומה ואימונותרפיה של סרטן במרכז הרפואי הדסה, הם בחנו בשיטות מולקולריות ותאיות צברים מדגימות שנלקחו מחולי סרטן כבד ומלנומה ומעכברים עם סרטן כבד.
הם גילו שבצברים המזיקים ישנם לימפוציטים T “עייפים” – כאלו שאינם עובדים. כך למשל, כשהם נחשפים לתאי סרטן – הם לא משגשגים ולא מפרישים חומרים שיכולים להרוג את תאי הסרטן. החוקרים רצו לגלות את התא בצברים שעשוי להשרות את העייפות, ולכן ביטלו (בהנדסה גנטית) תאי חיסון שונים. כאשר ביטלו תאים מסוג ILCs (innate lymphoid cells), הלימפוציטים מסוג T החלו לשגשג והפכו מועילים (הפעילו תגובה חיסונית ומנעו את התפשטות התאים הסרטניים). ה-ILCs הם תאים שזוהו רק לאחרונה, וכעת התגלתה לראשונה יכולתם לדכא פעילות של תאי T. ייתכן שמדובר במנגנון ויסות של מערכת החיסון, שתפקידו להגן מפני פעילות עודפת שלה שיכולה לגרום למחלות אוטואימוניות.
כיום מנסים החוקרים – בסיוע מענק מחקר מהקרן הלאומית למדע – להבין מהו המנגנון שגורם ללימפוציטים T להתעייף – כלומר איזה אות מופרש מתאי ILCs שגורם לכך. הם מקווים כי טיפול שיכוון נגד אות זה יוכל להפעיל את מערכת החיסון ולמנוע התפתחות סרטן כבד ואולי סוגי סרטן נוספים.
החיים עצמם:
פרופ’ אלי פיקרסקי, בן 54, גר בירושלים. חובב גדול של מדע (“זה גם תחביב ולא רק עיסוק”) ואוהב לקרוא ספרים.
עוד בנושא באתר הידען:
