הקרח באוקיאנוס הארקטי נמס מהר יותר מששיערנו בעבר ונדרשת הערכה מחודשת בנוגע לקצב ההתמוססות של הקוטב הצפוני
הטמפרטורות באוקיאנוס הארקטי, המשתרע מצפון לקנדה, רוסיה ואירופה, עולות מהר יותר מכפי שמודלי האקלים של החוקרים חזו בעבר.
במהלך 40 השנים האחרונות הטמפרטורות עלו במעלה וחצי (במצטבר) בעיקר בים ברנס וסביב האיים של נורבגיה, שם עלו במעלה וחצי לעשור לאורך התקופה. זו מסקנתו של מחקר חדש שפורסם ב-Nature Climate Change.
“הניתוח של תנאי הסביבה בים הארקטי מראים כי הערכנו בבירור את קצב עליית הטמפרטורה באטמוספירה הקרובה לגובה פני הים, מה שגרם בסופו של דבר לקרח הים להיעלם מהר יותר ממה שציפינו”, מסביר יינס הסברברג כריסטנסן, פרופסור במכון Niels Bohr של אוניברסיטת קופנהגן (NBI) ואחד משותפי המחקר.
יחד עם עמיתיו וחוקרי ה-NBI מאוניברסיטאות ברגן ואוסלו, המכון המטרולוגי הדני והאוניברסיטה הלאומית האוסטרלית, השווה כריסטנסן את שינויי הטמפרטורה הנוכחיים באוקיאנוס הארקטי עם תנודות האקלים שאנו מכירים, למשל, מגרינלנד בתקופת הקרח שבין 120,000 עד לפני-11,000 שנה.
“העלייה הפתאומית בטמפרטורה שחווים כעת באוקיאנוס הארקטי נצפתה רק בתום עידן הקרח האחרון. במהלך אותה תקופה, ניתוחי ליבות קרח העלו כי הטמפרטורות של שכבות הקרח בגרינלנד עלו מספר פעמים, ובסך הכל בין 10 ל-12 מעלות, לאורך תקופה של 40 עד 100 שנה”, מסביר יינס הסבלגרג כריסטנסן.
הוא מדגיש כי עדיין אין להעריך את המשמעות של העלייה התלולה בטמפרטורה, וכי ההתמקדות הגוברת באוקיאנוס הארקטי ובכלל בהתחממות הגלובלית פוחתת.
“מודלים אקלימיים צריכים לקחת בחשבון שינויים פתאומיים. עד כה, מודלים אקלימיים חזו כי הטמפרטורות באוקיאנוס הארקטי יעלו לאט ובאופן יציב. עם זאת, ניתוח החוקרים מראה כי שינויים אלה מתרחשים בקצב מהיר בהרבה מהצפוי.
“בדקנו את המודלים האקלימיים שנותחו ונערכו על-ידי פאנל האקלים של האו”ם. רק המודלים המבוססים על התרחיש הגרוע ביותר, עם פליטות הפחמן הדו-חמצני הגבוה ביותר, מתקרב למדידת העלייה במידות החום באוקיאנוס הארקטי בארבעים השנים האחרונות, מ-1979 עד היום”, אומר יינס הסלברג כריסטנסן.
בעתיד צריך לתת דגש חזק יותר על היכולת לחזות את ההשפעה של שינויי אקלים פתאומיים על האוקיאנוס הארקטי. פעולה זו תאפשר לנו ליצור מודלים טובים יותר שיכולים לחזות במדויק את עליית הטמפרטורה.
“שינויים מתרחשים כל כך מהר במהלך חודשי הקיץ, עד שקרח הים צפוי להיעלם מהר יותר מכפי שרוב המודלים האקלימיים חזו אי פעם. עלינו להמשיך לעקוב מקרוב אחר שינויי הטמפרטורה ולשלב את תהליכי האקלים הנכונים במודלים אלה”, אומר יינס הסברגרד כריסטנסן. הוא מסכם: “לפיכך, יישום מוצלח של ההפחתות הנדרשות בפליטת גזי חממה בכדי לעמוד בהסכם פריז הוא חיוני בכדי להבטיח שהאוקיאנוס הארקטי יהיה מכוסה בקרח כל השנה.”
עוד בנושא באתר הידען:
תגובה אחת
קישקושים