סיקור מקיף

כך מקים הגוף צוות חירום ייחודי נגד שבץ מוחי באמצעות שברי RNA-מוביל

שבריRNA-מוביל, שעד לאחרונה נודעו כשלבי פירוק של הרנ״א-המוביל בדרך לסילוקם מהגוף, התגלו במחקר חדש שבוצע בהובלת פרופ' חרמונה שורק מהאונ' העברית, כמולקולות בעלות חשיבות רבה למניעת קריסת מערכת החיסון בעקבות שבץ מוחי, שהסיכון לו עולה בחולי קורונה

אחד הגורמים המרכזיים לתמותה ולנכות בגיל מבוגר הוא שבץ מוחי, חסימתי או דימומי. זוהי מחלה שכיחה מאוד, והיא נחשבת לבעיה מרכזית בכל מערכות הרפואה בעולם המערבי מפני שהיא גורמת הוצאה כלכלית עצומה של טיפול ארוך טווח במיליוני חולים שנותרים עם נכות קשה. הטיפול העיקרי כיום בשבץ חסימתי הוא מתן תרופות לדילול הדם שתפקידן להמיס את קריש הדם כדי שזרימת הדם באזור תתחדש, אולם הטיפול מוגבל לחולים שפרק הזמן שעבר מרגע הופעת תסמיני השבץ בהם קצר מארבע וחצי שעות.

בתקופה האחרונה התגלו צעירים שהגיעו לחדרי מיון לאחר שעברו שבץ מוחי, רובם בגילאים שלא היו צפויים להיפגע מקרישי דם במוח, כשלפחות מחצית מהם אובחנו עם קורונה. רופאים וחוקרים רבים כיום מציינים כי חלה עלייה במקרי השבץ במיוחד באנשים עם COVID-19, וחלקם מתייחסים לכך כאל אחת מתוצאות הפגיעה של הנגיף במערכת הנשימה. שבץ אף עלול לגרום להחרפה משמעותית מצבם של חולי קורונה שעוברים שבץ, זאת מאחר ומערכת החיסונית שלהם סובלת מדיכוי חיסוני חריף ומרגישות לדלקת ריאות.

במחקר מדעי בינלאומי שפורסם לאחרונה בכתב העת "PNAS", אותו הובילה פרופ' חרמונה שורק, חוקרת מוח מהמכון למדעי החיים ומרכז אדמונד ולילי ספרא למדעי המוח (ELSC) באוניברסיטה העברית ומהחוקרות המובילות בעולם בתחום שלה, נמצא לראשונה כי בעת מצוקה של המוח מתבצע בתאי דם "חילוף משמרות" כדי למנוע קריסה של מערכת החיסון. בתנאים תקינים מתבטאות בתאי דם מולקולות מיקרו-רנ"א, תוצרים של גנים קטנטנים, שידועים כפועלים במצבי שגרה במהירות וביעילות כדי לסייע לגוף לפקח ולאזן הרבה מאוד תהליכים. המחקר החדש גילה שבמצב חירום "מתעורר" צוות חלופי של שברי Transfer RNA (שברי RNA-מוביל(, שעד לאחרונה נחשבו כשלבי פירוק של הרנ״א-המוביל בדרך לסילוקם, אך כעת נתגלו כמולקולות פעילות שמתגייסות כדי להשפיע על גנים אחרים.

במצבי שבץ, השברים הללו פועלים לאזן את חסימת מערכת החיסון כדי למנוע נזק למוח, ובמקביל אף לצמצם את הסיכון להיווצרות דלקת ריאות, שעלולה לסכן את חיי החולה בתקופה זו של התפרצות וירוס הקורונה.

משתלמת בינלאומית במרכז לחקר המוח באוניברסיטה העברית, ד״ר קטרינה וינק, גילתה יחד עם ד״ר סבסטיאן לובנטנצר מאוניברסיטת פרנקפורט, ירידה חדה ברמות המיקרו-RNA בדמם של נפגעי שבץ ובמקביל לכך – עליה ברמת שברי Transfer RNA (רנ״א מוביל). המחקר החדש גילה אפוא כי שברי RNA-מוביל הם צוות החירום העילאי שמופעל במקרה של שבץ, "הפרויקטור של הגוף" – בדומה למשבר הקורונה, כאשר צוות חדש הוקם לטיפול במגפה למיקוד הלוחמה במחלה.

RNA-מוביל משמש להובלת חומצות אמינו לבניית שרשרות חלבון. במצב שגרה עשרות סוגים של ה-RNA-מוביל מיוצרים בגרעין התא ויוצאים ממנו לציטופלזמה, שם הוא מוביל חומצות אמינו אל הריבוזומים המתרגמים רנ״א-שליח לחלבון. לכל חומצת אמינו קיימים סוגים שונים של מולקולות RNA-מוביל. עם סיום תפקידו בתא, מנגנונים שונים בתא מפרקים את ה-RNA-המוביל לשברים. "בכל תא יש כל הזמן RNA-מוביל, מולקולות רבות שלו פועלות בכל עת ואי אפשר להתקיים בלעדיו", מסבירה  פרופ' שורק. "במחקר שלנו הצלחנו לגלות שאותם שברים של מולקולות RNA-מוביל פועלים בדומה ל-micro RNA. חקרנו אותם וגילינו את החשיבות שלהם במצבי חירום למוח".

המחקר שילב חקירה מולקולרית מעמיקה של ביטוי גנים בדמם של חולים, בוצע בתמיכת קרן איינשטיין לשיתוף פעולה בין פרופ' שורק ופרופ' אנדריאס מייזל מברלין וכלל דגימות דם מ 484 חולי שבץ איסכמי חריף, בהקבלה לאנשים בריאים מאותה קבוצת גיל. הנבדקים עברו בדיקות יומיות כלליות, הכוללת גם איתור דלקת ריאות, דיספאגיה ומחלות אחרות, כשהתוצאות הקליניות נרשמו עד לאחר שלושה חודשים לאחר השבץ המוחי. התגלית המשמעותית היא כאמור שהמיקרו-RNA מפנה את מקומו בדם לשברי RNA-מוביל. אבל כאן לא הסתיים המחקר והחוקרים ניסו לבדוק אם טיפול בתאים בשברים סינטטיים של RNA-מוביל יוכל לשפר את התגובה התאית בדם, ולהעצים את ההגנה מהפגיעה המוחית הנגרמת כתוצאה מהשבץ.

לשמחתם, הם מצאו כי החדרת שרשראות שדימו את שברי הRNA-מוביל לתאים בתרבית אפשרה לתאי הדם שליטה בגנים רבים ושונים מאלה המבוקרים על ידי המיקרו-RNA, והמתבטאים בתאי מערכת החיסון במצב החדש עמו מתמודדים נפגעי שבץ. "המחקר שלנו למעשה מוכיח שחילופי המשמרות בדם, ממיקרו RNA ל-שברי  Transfer RNA הוא לא רק פעולה אוטומטית ומהירה, אלא גם תהליך מאוד יעיל שעידוד שלו יכול לתרום לשינוי מצב החולה שעובר שבץ ולמנוע את נזקיו. ייתכן שהמחקר שלנו פותח צוהר לתרופות חדשות נגד שבץ שהמדע לא מכיר, ואולי גם לסייע לאותם נפגעי שבץ בתקופת הקורונה", מסבירה פרופ' שורק.

לפרסום המחקר

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook
לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן