חוקרים באוני' העברית פיתחו גישה חדשה שעשויה להביא לפיתוח תרופה * חברת יישום רשמה פטנט על התגלית
חוקרים באוניברסיטה העברית פיתחו גישה חדשה שעשויה לסייע בטיפול בהתפשטות מהירה של מחלת אלצהיימר. המאמר המתאר את המחקר נבחר לאחרונה למאמר השבוע על ידי כתב העת היוקרתי Biological Chemistry והתפרסם ככתבת השער. הגישה שפותחה על בסיס ממצאי המחקר ושעשויה להוביל לפיתוח תרופה נרשמה כפטנט על ידי יישום, החברה לפיתוח המחקר של האוניברסיטה העברית בירושלים, המציעה ברישיון את זכויות הפיתוח.
מחקר זה היה השלב האחרון בעבודת הדוקטור של ד”ר ארז פּוֹדוֹלִי, עד לאחרונה דוקטורנט במעבדתם של פרופ' עודד ליבנה ופרופ' חרמונה שורק מהאוניברסיטה העברית. המחקר נערך בשיתוף ד”ר דבי שלו וד”ר אסתר בנט מהמכון למדעי החיים ע”ש סילברמן באונ' העברית, הרווי וילגוס מחברת פארמאתן, וכן ד”ר אלינור בן-אסייג ותלמידת המחקר שני שנער-צרפתי מהמרכז הרפואי ע”ש סוראסקי בת”א.
אלצהיימר היא מחלה ניוונית של המוח, שמובילה לתהליך הדרגתי של אבדן זיכרון, בלבול ותשישות גופנית. אחוז ניכר מאוכלוסיית חולי אלצהיימר סובלים מהתפשטות מהירה במיוחד של המחלה.
במחקר, שבוצע במכון למדעי החיים ע”ש סילברמן, פתרו החוקרים את התעלומה המעסיקה מדענים מזה זמן רב – מדוע אנשים הנושאים את הגֶן המוטנטי BChE-K מועדים להתפשטות מהירה יותר של מחלת אלצהיימר בהשוואה לאנשים הנושאים את הגרסא הרגילה של הגן (BChE). הגן הנושא מוטציה זו מופיע בקרב 20 אחוז מהאוכלוסייה הישראלית.
מחלת אלצהיימר מאופיינת ברמות נמוכות של השליח העצבי אצטילכולין. החלבון המופק מהגן המוטנטי מפרק אצטילכולין בקצב איטי יותר בהשוואה לגן הרגיל. לכן באופן תיאורטי, אנשים הנושאים את הגן המוטנטי אמורים להיות מוגנים יותר מאחרים מההשפעות ההרסניות של המחלה. נשאי הגן המוטנטי אומנם מראים עיכוב בהתפתחות המחלה, אך כאשר המחלה לבסוף מתפרצת אצלם היא מתקדמת בקצב מהיר יותר ולא מגיבה לתרופות. נשאי הגן המוטנטי חשופים לסיכון גבוה יותר להתקדמות מהירה של המחלה.
הסיבה למצב חריג זה היתה עד כה בגדר תעלומה למדענים, אך המחקר הנוכחי הוכיח שהחלבון המוטנטי נכשל בהגנה מפני המשקעים המוחיים הרעילים (פלאקים) שנוצרים במחלת אלצהיימר. ממסקנות המחקר נובע שהחלבון התקין, אותו ניתן להפיק מחלבון של עיזים מהונדסות בחברה האמריקניתPharmathene , עשוי להתאים לפיתוח תרופה חדשה לעיכוב התקדמות המחלה.
10 תגובות
מפחיד:
איש לא אסר עליך להחזיק בדעתך.
את כל הפרטים שציינתי כתבו במאמר.
זכותך להגדיר כל אוסף פרטים (כולל את אוסף כל הפרטים שיש) כ"דל" אבל אני מציע שתחשוב על העניין ותיתן לעצמך דין וחשבון מדוע בחרת להחזיק בדעתך. האם זה מפני שזו הדעה שביטאת קודם (עוד בטרם הפניתי את תשומת לבך לפרטים ששאלתך בתגובה הקודמת מעידה על כך שלא שמת לב לקיומם בכתבה) או משום שהפרטים באמת נראים לך דלים?
ולמרות טיעוניך ארשה לעצמי להחזיק בדעתי
זה שבתגובה 4 לא הייתה אינפורמציה לא אומר שאתה צריך לרדת לרמה שלו
מפחיד:
הפרטים הרבים והמעניינים שכתובים בכתבה כתובים בכתבה ולכן לא חשבתי שיש טעם לחזור עליהם.
מכיוון שאני רואה שיש מי שמתקשה, אצביע עליהם בכל זאת:
בצד ה"מנהלי" (שגם לו יש חשיבות) כתוב שהמאמר נבחר למאמר השבוע בעיתון יוקרתי (כנראה בגלל שאין בו כלום) ושהוגש פטנט על הגישה המתארת בו (כנראה בגלל שזו גישה לא מעניינת שאין בה כל חידוש המצאתי).
בצד התוכן – כתוב בדיוק:
1. מה היו ההנחות ששררו לפני המחקר
2. מה נבדק,
3. כיצד זה השפיע על עדכון ההנחות
4. ומהם הצעדים האופרטיביים שניתן לנקוט על בסיס ההנחות המעודכנות כדי להפיק תרופה למחלה.
צר לי שהתאכזבת מתגובה 5 ולא מצאת לנכון להתייחס לתגובה 4 שביחס אליה נכתבה.
תגובה 4 לא כללה שום אינפורמציה ומתגובה 5 לפחות אפשר ללמוד קצת חשבון.
למיכאל רושילד:
חבל שלא פירטת אילו "פרטים רבים ומעניינים" יש בכתבה.
ואין לי בעיה שיהיו קרדיטים כפי שכבר כתבתי אבל למה לא לכתוב בסוף
חבל שאתה סתם מגיב ישר ולא מתעניין עוד דקה,שתיים בתגובה של אנשים.
דרך אגב תשובה מאכזבת וילדותית "0*100=0"
לחנן סבט:
1. איך הכותרת תואמת את הנאמר ?המאמר מדבר על המחלה עצמה ועל הגנים השונים שמאפיינים את המחלה בצורות שונות,ורק כתובה שורה אחת על כך שאולי בעזרת הגן אפשר לפתח תרופה לדחיקת הקץ של החולים. אין פה טיפול כלשהו רק תיאוריה שמישהו פיתח.
2.כפי שכבר כתבתי אין לי בעיה שיהיו קרדיטים אבל למה לשים אותם כפסקה שלמה ולא בסוף הכתבה? אני מכבד את אלו שהשקיעו את זמנם וכוחם בפיתוח התיאוריה הזאת אבל זה לא ממש מעניין אותי מה שמם,בדיוק כמו הקרדיטים בסוף של סרט,אתה רוצה שהסרט יפסיק באמצע ויופעו לך קרדיטים? לא נראה לי.
0*100=0
מחזק את דבריו של "מפחיד".
מאכזבים הכובתבים בעיברית.
יורשה לי הפעם לסנגר:
1. הכותרת תואמת את הנאמר במאמר, שכנראה מתפרסם בפרסומי האוניברסיטה והאתר פשוט מפרסם אותו כמות שהוא.
2. ראיתי כבר מאמרים מדעיים רבים בהם הקרדיטים הניתנים ממלאים די הרבה שטח מהמאמר עצמו. זהו עניין הנתון לשיקול דעתם של כותבי המאמר וזה לגיטימי.
חנן סבט
http://WWW.EURA.ORG.IL
מפחיד:
קודם כל, לדעתי יש בכתבה פרטים רבים ומעניינים.
חוץ מזה, למה בדיוק אתה מצפה בעניין הקרדיט? רק רשימת שמות המעורבים בצירוף מעט מאד מילות קישור – זה כל מה שמופיע כאן. מה היית משמיט?
אני לא אוהב לכתוב ביקורת אבל על הכתבה הזאת אני פשוט חייב
א. אני מבין שצריך לתת קרדיט למי שעבד על המחקר אבל פיסקה שלמה בתוך המאמר?
למה אי אפשר לשים את השמות שלהם בסוף,חשבתי שהמטרה של המאמר זה לדבר על אלצייהמר ולא על אנשים שצריכים קרדיט
ב. המאמר עצמו מאוד דל בפרטים. בערך שורה אחת מדברת על הטיפול התיאורתי.
בקיצור אני די מאוכזב אחרי הכותרת הגדולה.
וכבר שמתי לב לזה כמה פעמים באתר. אתם הרבה פעמים שמים כותרות מפוצצות ואני יודע שחלק מהעניין הוא למשוך את הקורא לכתבה אבל לפעמים כמו הפעם זה ניסיון מעצבן ומאכזב מצד הקורא