סיקור מקיף

מחקר חדש בוחן את ההשפעה של מצבי לחץ וטראומה על מבוגרים בגילאי 65 ומעלה

החוקרים: "יתכן שאפשר לאפיין מבוגרים מסוימים כבעלי סיכון גבוה להתדרדרות מוגברת בשל האירועים שחוו לאורך החיים. יש להעלות את המודעות לקשר בין לחץ וטראומה לבין ירידה בריאותית בגיל המבוגר, ולבנות מנגנונים שיספקו מענה מותאם, ויעזרו בהתמודדות של אותם מבוגרים עם השלכות אלה".

לחץ בגיל מבוגר.   <a href="https://depositphotos.com. ">המחשה: depositphotos.com</a>
לחץ בגיל מבוגר. המחשה: depositphotos.com

העלייה בתוחלת החיים הובילה לשלל מחקרים שמתמקדים בגורמי הסיכון להידרדרות המצב הבריאותי בגיל מבוגר. גורם סיכון בולט הוא התמודדות עם מצבי טראומה, לחץ ומתח, מה שעשוי להוביל למחלות ולבריאות לקויה. כאשר מדובר במצבים חוזרים ונשנים, כלומר לחץ מצטבר, ההשלכות עשויות להיות משמעותיות אף יותר, על אחת כמה וכמה בגילאים מבוגרים.

מחקר חדש של הדוקטורנטית מיכל לוינסקי, בהנחיית פרופ' מרים שיף מבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית, בחן לראשונה את הקשר בין מצבי לחץ מצטברים וההתדרדרות במצב הבריאותי של אנשים מבוגרים לאורך תקופת זמן ארוכה בתהליך ההזדקנות – 14 שנים ושש נקודות זמן. הנתונים נאספו בסקר הבריאות, הזקנה והפרישה באירופה ובישראל (SHARE) שנערך על האוכלוסייה המבוגרת החל משנת 2004. ניתוחים על מדגם של כ-7,000 איש מתוכו הראו כי מבוגרים בני 65 ומעלה, שדיווחו על מצבי לחץ וטראומה מצטברים, נמצאים בסיכון גבוה להידרדרות בריאותית מהירה וחמורה יותר. התוצאות חזרו על עצמן גם כאשר משתנים כמו גיל, מין, הכנסה, מדינת המגורים ובריאות נפשית נלקחו בחשבון.

ממצאי מחקר זה מחזקים את הטענה כי חשוב לבחון את ההשלכות של הצטברות של מצבי לחץ שמתרחשים לאורך כל החיים, ולא בעיקר בילדות כפי שבוחנים מרבית המחקרים. עם זאת, הנתונים הראו כי ההשלכות של לחץ וטראומה לא זהות על היבטים שונים בבריאות. כך, ההשלכות על ההתדרדרות במדד האובייקטיבי, בו בדקו את מגבלות התנועה של הנבדקים, הייתה משמעותית יותר מאשר ההתדרדרות במדד הסובייקטיבי בו המשתתפים נדרשו לדרג בעצמם את הערכת הבריאות הכללית שלהם.

ממצא זה עשוי להצביע על מורכבות ההשלכות של לחץ וטראומה על הבריאות – על אף שקיימת התדרדרות אובייקטיבית מהירה יותר בבריאות, אנשים עשויים לתפוס את הבריאות שלהם באופן שונה, ולדווח על תחושת התדרדרות מועטה יותר. הסבר אפשרי אחד לכך עשוי להיות טמון בעובדה שטראומה יכולה להיות גם בעלת השלכות חיוביות לבריאות לעתים, וליצור דווקא חוסן פיזי או נפשי במצבים מסוימים, ויתכן שהמדד הסובייקטיבי משקף גם את ההיבט הבריאותי הזה.

לסיכום, החוקרות אמרו כי "בהתחשב בכך שממוצע הגילאים באוכלוסיות במדינות רבות עולה במהירות, חשוב להבין את גורמי הסיכון הקשורים להידרדרות הבריאותית, במיוחד עבור קובעי המדיניות ומומחי הבריאות הרפואיים. אנו יודעים כיום, ובמיוחד לאור המחקר הנוכחי, שהצטברות לאורך החיים של אירועים מלחיצים מבחינה רגשית עשויים להשפיע שנים רבות אחר כך על הבריאות הפיזית. התופעה בולטת במיוחד כשמדובר בתקופת ההזדקנות בה יש אתגרים רבים, ויתכן שאפשר לאפיין מבוגרים מסוימים כבעלי סיכון גבוה להתדרדרות מוגברת בשל האירועים שחוו לאורך החיים. יש להעלות את המודעות לקשר בין לחץ וטראומה לבין ירידה בריאותית בגיל המבוגר, ולבנות מנגנונים שיספקו מענה מותאם, ויעזרו בהתמודדות של אותם מבוגרים עם השלכות אלה".

*'סקר SHARE' (The Survey of Health, Aging and Retirement in Europe), עליו מבוסס המחקר, התחיל בשנת 2004 ונמשך עד היום ב-28 מדינות אירופה וישראל. הסקר נערך בחסות מרכז הידע לחקר הזדקנות האוכלוסייה בישראל באוניברסיטה העברית, ומבוצע במסגרת התקשרות של המשרד לשוויון חברתי עם מרכז הידע, במימונו השתתפו משרד ראש הממשלה, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, משרד המדע והטכנולוגיה, משרד הבריאות, המוסד לביטוח לאומי והוועדה לתכנון ותקצוב.

 

טור אישי- לחץ בגיל המבוגר וה תמודדות עמו/ מיכל לוינסקי

תוחלת החיים ב־100 השנים האחרונות היא הארוכה ביותר בהיסטוריה האנושית. אחוז בני הגיל המבוגר מתוך אוכלוסיית העולם ממשיך לעלות, ושנות החיים הארוכות עלולות לגרום לחשיפה גדולה יותר לאירועי לחץ לאורך החיים. מעבר לאירועי הלחץ האישיים שאנשים עשויים להיתקל בהם לאורך חייהם, חשיפה ללחץ מצויה על סדר היום העולמי לאור המלחמות, אירועי הטרור ואסונות הטבע המתחוללים בעולם, או לאור דוגמה אקטואלית במיוחד – מגיפת הקורונה.
בעוד שההשלכות הפוטנציאליות השליליות של לחץ הן אוניברסליות וחלות לאורך כל החיים, בני הגיל המבוגר עשויים להיות פגיעים במיוחד. תקופת חיים זו מאופיינת באובדן רב וכן בירידה במשאבים הזמינים וביכולות. מודלים שונים של חוסן מתארים את המרכיבים שעשויים לסייע לאדם לפתח יכולת להתמודדות עם מצבי לחץ ולהסתגל לנסיבות החיים.
הם מצאו מרכיבים שונים שעשויים לסייע עם השלכות של לחץ בגיל מבוגר, בהם גורמים פסיכולוגיים, רגשיים, סביבתיים והתנהגותיים. מבחינה מעשית, מספר אסטרטגיות להפחתת לחץ נמצאו יעילות בתקופת הזקנה. משמעותית במיוחד היא שמירה על חיים חברתיים פעילים ועל קשרים קרובים עם בני משפחה וחברים, דבר שמאפשר שיתוף בקשיים וברגשות, מקנה תחושת ביטחון ואף מהווה כלי ללמידה על אסטרטגיות התמודדות נוספות. בהמשך לכך פעילות התנדבותית נמצאה כשימושית לשיפור התחושה החיובית והמסוגלות של האדם בגיל המבוגר, וכן אורח חיים בריא הכולל פעילות גופנית, תזונה מאוזנת ותרגילי הרפיה.

 

המאמר המדעי

עוד בנושא באתר הידען:

דילוג לתוכן