מהמוח לגוף – מדוע אנו חולים במצבי לחץ?

חוקרים הצליחו לחשוף את הקשר בין מצבי לחץ ועקה לירידה בפעילות מערכת החיסון וחשיפה מוגברת למחלות. האשם : הורמון הקורטיזול

הכרומוזומים (בכחול) מסתיימים בקצוות המגוננים עליהם, הנקראים טלומרים (בצהוב). הטלומרים קצרים יותר באנשים הנמצאים במצב לחץ כרוני. מחקר חדש מציע שקורטיזול הוא האחראי להתקצרותם בטרם-עת של הטלומרים
הכרומוזומים (בכחול) מסתיימים בקצוות המגוננים עליהם, הנקראים טלומרים (בצהוב). הטלומרים קצרים יותר באנשים הנמצאים במצב לחץ כרוני. מחקר חדש מציע שקורטיזול הוא האחראי להתקצרותם בטרם-עת של הטלומרים

ב- 1955 איחד הנרי ביצ'ר את תוצאותיהם של 15 מבדקי תרופות קליניים, והגיע למסקנה שזעזעה את עולם הרפואה. מתוך 1,082 מטופלים, למעלה משליש החלימו ממחלותיהם לאחר שקיבלו – לא יותר ולא פחות – גלולת סוכר. ביצ'ר טבע את מונח הפלסבו, המשמש עד היום כדי להסביר כיצד אנשים יכולים להבריא מטיפולים שמעולם לא הוכחו כיעילים מדעית, כהומאופתיה והילינג. רבים טוענים כי אפקט הפלסבו מייצג את הקשר ההדוק שבין המוח לגוף, וכי עצם האמונה בכוחה של התרופה גורם לגוף להתחיל בתהליך הריפוי העצמי.

למרות שטרם התגלה המנגנון המדוייק בו משפיע הפלסבו על הגוף, ידוע כיום כי לחץ וחרדה יכולים לפגוע בתפקודה של מערכת החיסון. תאי הדם הלבנים של הגוף מהווים חלק חשוב במלחמה בזיהומים מבחוץ ובסרטן מבפנים, אך הדנ"א של כל תא מכיל 'שעוני עצר' פנימיים הנקראים טלומרים. הטלומרים מתקצרים בכל חלוקה, וכאשר הם נהיים קצרים מדי, התא אינו מסוגל להמשיך להתחלק ופעילות מערכת החיסון יורדת.

תאי הדם הלבנים מכילים אנזים בשם טלומראז, המסוגל 'לאפס' את שעון העצר ולהאריך את הטלומרים. במצבי לחץ ועקה פעילותו של האנזים יורדת בתאי הדם הלבנים, וכתוצאה נפגעת גם יכולתם להתחלק ולהילחם בסכנות הטמונות לגוף. במידה ומצב זה נמשך לאורך זמן, התאים עשויים להזדקן ולמות.

במחקר שהתפרסם במאי 2008, הצליחו חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה לוס-אנג'לס לעמוד על המנגנון המדוייק באמצעותו משפיע מצב הרוח על הטלומראז ועל מערכת החיסון. החוקרים הצליחו להראות כי קיים קשר ישיר בין רמת הפעילות של הטלומראז לבין רמת הקורטיזול מסביב לתאים. הקורטיזול הוא הורמון המשוגר לדם בתנאי עקה, ומסתבר כי הוא מסוגל גם לדכא את מערכת החיסון.

"כאשר הגוף נמצא בתנאי לחץ, הוא מגביר את יצור הקורטיזול כדי לתמוך בתגובת 'ברח או נשך'," הסבירה ריטה ב. אפרוס, פרופסור לרפואה פתולוגית ומעבדתית בבית הספר לרפואה על שם דויד גפן באוניברסיטת קליפורניה לוס-אנג'לס. "אבל אם ההורמון נשאר ברמה גבוהה בזרם הדם למשך תקופה ארוכה, הוא יכלה את מערכת החיסון."

המחקר מסביר מדוע אנשים השרויים בלחץ נפשי חשופים יותר למחלות. הוא יכול גם להסביר מדוע אנשים שהולכים לטיפולים רפואיים לא-קונבנציונליים, כגון הילינג, הומאופתיה ודומיהם, מוצאים מזור למחלותיהם. גם אם הטיפול עצמו אינו אפקטיבי, הוא מספק למטופל תחושת בטחון שהרפואה הקונבנציונלית אינה תמיד מספקת, ובכך גורם ליציאה ממעגל הלחץ שמביא להפרשת הקורטיזול.

תוצאות המחקר עשויות להוות את הבסיס לסוג חדש של תרופות. "אנחנו בודקים דרכים תראפוטיות להגברת רמות הטלומראז, על מנת לסייע למערכת החיסון להתגונן מהשפעת הקורטיזול." אמרה אפרוס. "אם נצליח, יתכן שיום אחד תהיה גלולה שתחזק את יכולתה של מערכת החיסון לעמוד במצבי לחץ רגשי כרוניים."

המחקר התפרסם במאי האחרון בכתב העת המדעי 'מח, התנהגות ומערכת החיסון' (Brain, Behavior and Immunity). הכותבת הראשית היא ג'ני צ'וי, ואיתה השתתפו גם סטיבן ר. פאוס וריטה ב. אפרוס.

לידיעה באתר UCLA

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

10 תגובות

  1. אם היית שואלים אותי גם לפני 20 שנה הייתי מגלה לכם א זה
    אני נגנב מזה שכל מה שאני חושב עליו אחרי כמה שנים
    אני רואה כתבה על זה וזה מצחיק אותי

  2. תודה ויופי טופי…
    ההצלפה היא הצלוליטיס.. בבדיחות?

    – אני סקרןןןןןןןןןן נו תגלו לי
    – אל תהיה ילד… שב בשקט!
    – טוב סבבה מה אין לי מה לעשות? יש במבה?

  3. ח הראשון:
    תודה.
    אהבתי את הביטוי "על כל אשר תדרוך" 🙂
    לפעמים יש ביטויים שפשוט עושים לי את זה.
    למשל הביטוי "הצל המפכה" בשיר "שובי לפרדס" או הביטוי על אנשים ש"נספגים בסמטאות" באיזה שיר ששמעתי פעם ברדיו ואטינני זוכר את שמו (מדובר על אנשים שמתרחקים מן הצופה לכוון העיר ובהדרגה נבלעים בה).
    ריצ'ארד באך כתב מספר ספרים המערבים כתיבה פיוטית ורעיונות שנשאבים מרוח המדע והפסאודו מדע.
    השחף הוא כתיבה פיוטית נטו.
    הספר "גשר מעל ומעבר" הוא משהו באמצע והספר "אחד" כבר מתיחס לעולמות המרובים של אוורט (כמובן – לא באופן מדעי).
    קראתי עוד ספר שלו שאינני זוכר את שמו.
    ספריו מעניינים כי אינם ספרי פילוסופיה וגם אינם בדיוק ספרי עלילה והם משאירים תחושה של יופי טהור.
    ביחס לשירת קוונטוס – אני מסכים עם הניתוח (טוב קל לי להסכים) אבל פה ושם (ולזה התייחס ארי) יש גם הצלפה קטנה (בגלל זה ארי אמר "קצת").

  4. מיכאל אני תומך בך – רואים שיש לך שכל, מה שקצת קשה לומר על רוב הפקינ מין האנושי.
    בהצלחה על כל אשר תדרוך.
    אם מישהו שואל תאמר שיש לך אישור מ Booga.
    זה סוג האישור הכי שווה – לא פושטי!

    יש ברירה טבעית הולכת וגדלה נגד אינטליגנציה, וכך גם ייראה העתיד של הילדים (שלכם, אני לא עושה).
    ריצ'רד באך קראתי רק את ג'ונתן (השחף)…
    תקראו לי פרימיטיב, תקראו לי לפרילי תות,
    אבל אל תקראו לעשות אוכל, תעשו אתם, תביאו לי טייק אווווווי ווי…

    בכל מקרה כחרדתי, ייתכן שזה מה שגורם לי לבעיות עור כבר שנים (או שזה בכ"ז OCD) אז טוב לחשוב על לנסות לנגד את הקורטיזול איכשהו, בשביל להכשל ולדפוק ת'ראש בקיר איך חשבתי שזה יעבוד וזה לא. בטח לא. למה ההוא שם בצדדים עושה טובה למישהו? בפנים שלי! @@

    ואגב,נראה לי שדי הבנתי חלקים נרחבים בשירת(ה?) של קוונטוס…
    לא נראה לי שיש פה ירידות על מיכאל.. זהו מיקס של שיר הלל אליו ואל תגובותיו הנאורות בסגנון מסומם קמעה באופן היפר משהו 🙂
    רואים – לכל שיר יש מחבר, ולכל מחבר יש מה שנקרא state of mind
    תקראו את המחבר, ואז את השיר!
    (כאילו שאני מכיר את האיש שבקיר… טוב. די כבר לשיר!)

  5. ארי:
    אני יודע, אבל אינני מוצא טעם להתייחס, במיוחד אם לא טורחים לנסח את הדברים בצורה מובנת

  6. גם אני אהבתי את ספריו של ריצ'ארד באך אז למרות שלא הבנתי את יתרת התגובה (כולל הנקודות) אני מצטרף להמלצה זו למרות שאין לה קשר למאמר

  7. צפרא טבא לך,מוח מפותח ..ומתפתח..

    זה הכל עניין של אופי..ואפקט ..הפלאסבו..ו..הטלומראזים..(.2

    "מיכאל הכהן הגדול שר ואפוטרופוס על ישרא"ל.."

    ויהי…
    מקץ הימים…
    ואתהלך לי..מעם..ובעמ..חא.
    ובני הארץ..בשוטים..יחשבנו..וישפטו..
    ולא..ידע מקומו..מהו.
    ולא אדע את שמי…
    כי,מיכאל שלי..
    ששומר ישראל הוא..
    האם גם כן..הלך לאבדון?.?..(פיליפ פולמן)

    איכה..שאלתיו??…מאיגרא דרמא..
    ןלא די היה בדבר…
    ואסתכל לי בשמי הלילה,
    כ..דרכו של "אבי"…(למען אמצאנו)..
    ו..הנה..באתר..כתבות..כתבות..תגובות..ותגובות..
    כחול על פני הים..ככחול השמיים..
    על שמשות וגלקסיות..
    על חורים ותהיות..
    על שופטים ומוסרות
    על השכלים..והשגות..
    ואפילו..על..צלוליטיס..בבדיחות..
    ולפתע..מפתחו של הקונוסססס…
    הבינותי…הכל…?0!2 3#92………………………?111111

    ואם…ירצה…השם….
    קוונטוס בחזקת…..יחזור!…….
    כל טוב..
    יום…שלישי..פעמיים.כי טוב.

    בהשראת,ההההכוכבת,,,ההההמרצה..שיהיה..הקוסמו-לוגיסטית.800..
    כ"ח שבט..בשופטים..תשטו…20.02.1955 ז"א01.15

    תודה לך,יוכי ברנדס…מחתרתית..משלנו!
    תודה לך,ריצרד באך..על גשר מעל ומעבר..

  8. הפיתוח שהם עוסקים בו חשוב מאד כי ככל שהאדם משכיל ומבין יותר כך הפלאצבו משפיע עליו פחות וזה יוצר לחץ ברירתי נגד אינטליגנציה.
    אם יוסיפו חומר מעודד טאלומראז לכל תרופה יושג אפקט הפלאצבו בנוסף לאפקט הרגיל של התרופה ללא צורך באמונה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן