“סוגים שונים של הפרעות נוירולוגיות, כולל הפרעות על רצף האוטיזם, עשויים להיות קשורים לגורם סביבתי זה,” מסביר פרופ' היית'ם עמל מהאוניברסיטה העברית בירושלים, מחבר בכיר של המחקר
—
מדענים חושפים קשרים מורכבים בין זיהום אוויר לבין הפרעות נוירו-התפתחותיות במסגרת סקירה מדעית פורצת דרך בכתב העת Brain Medicine.
חשיפה סביבתית למזהמים באוויר במהלך תקופות התפתחות קריטיות עשויה להשפיע באופן משמעותי על הסיכון לאוטיזם, כך עולה מסקירה שפורסמה לאחרונה בכתב העת Brain Medicine. המחקר מדגיש כיצד מזהמים נפוצים באוויר, כולל חלקיקים עדינים (PM2.5) וניטרוקסידים, יכולים להפעיל שרשראות ביולוגיות מורכבות המשפיעות על התפתחות המוח.
“סוגים שונים של הפרעות נוירולוגיות, כולל הפרעות על רצף האוטיזם, עשויים להיות קשורים לגורם סביבתי זה,” מסביר פרופ' יית'ם עמל מהאוניברסיטה העברית בירושלים, מחבר בכיר של המחקר. “עיתוי החשיפה הוא קריטי, עם רגישות מוגברת במהלך ההתפתחות העוברית והילדות המוקדמת, כאשר תהליכים נוירו-התפתחותיים מרכזיים מתרחשים.”
מסלולים מרכזיים המקשרים בין זיהום אוויר לאוטיזם
הסקירה מזהה מספר מסלולים מרכזיים דרכם מזהמים באוויר עשויים להשפיע על התפתחות ASD:
- עומס ניטרוסאטיבי המתואם על ידי תחמוצות חנקן (NO).
- דלקת נוירולוגית ועקה חמצונית.
- שיבוש מערכות נוירוטרנסמיטורים.
- שינויים אפיגנטיים.
- פגיעה במערכת האנדוקרינית.
- שיבושים במערכות מטבוליות.
ממצא מדאיג במיוחד הוא שהחלקיקים הקטנים יותר, בעיקר PM2.5 ומוצרי NO, יכולים לעבור את השליה ולהשפיע על התפתחות מוח העובר. גילוי זה מעלה שאלות חשובות בנוגע לאמצעי הגנה לנשים הרות באזורים מזוהמים.
אינטראקציות בין גנים לסביבה בסיכון לאוטיזם
“המחקר מציע שאנשים עם נטייה גנטית ל-ASD עשויים להיות רגישים יותר להשפעות המזיקות של חשיפה לזיהום אוויר,” מציין פרופ' עמל. “האינטראקציה הזו בין גורמים גנטיים לסביבתיים פותחת דרכים חדשות להבנת האטיולוגיה המורכבת של ASD.”
“המעבדה שלי הראתה ש-NO ממלא תפקיד מרכזי ב-ASD, אך המחקר הזה מדגיש את התפקיד הקריטי של מולקולה זו ונגזרותיה במוח,” מוסיף פרופ' עמל.
הסקירה, שנכתבה על ידי שחקן קומאר אוג'ה, דוקטורנט במעבדתו של פרופ' עמל, מדגישה כיוונים מבטיחים לפיתוח ביו-סמנים, שעשויים לאפשר זיהוי מוקדם של פרטים בסיכון. ממצאים אלה מגיעים בתקופה קריטית, כאשר שיעור ה-ASD בעולם עומד על 1-1.5% מהאוכלוסייה.
המשמעויות של המחקר חורגות מעבר לבריאות הפרט ומגיעות למדיניות ציבורית. כיצד ייתכן שיצטרכו ערים להתאים את התכנון העירוני שלהן כדי להגן על אוכלוסיות פגיעות? איזו תפקיד עשוי להיות לניטור איכות האוויר בטיפול קדם-לידתי? שאלות אלה הופכות לדחופות יותר ויותר ככל שתהליכי העיור בעולם ממשיכים.
צוות המחקר מדגיש את הצורך במחקרים מקיפים הבוחנים את ההשפעות המשולבות של מזהמים שונים, במיוחד במהלך חלונות זמן התפתחותיים ספציפיים. הבנת האינטראקציות הללו עשויה להיות קריטית לפיתוח אסטרטגיות מניעה יעילות.
עוד בנושא באתר הידען:
