מדוע איבדנו את הזנב?

איבוד הזנב התרחש לפני כ-25 מיליון שנה, כאשר השושלת של בני האדם וקופי האדם התפצלה מזו של הקופים הקדומים. החוקרים זיהו החדרה של אלמנט AluY ספציפי לאינטרון של הגן TBXT כאירוע מפתח שיכול להסביר את איבוד הזנב

משפחת שימפנזים. איבדו את הזנב. המחשה: depositphotos.com
משפחת שימפנזים. איבדו את הזנב. המחשה: depositphotos.com

מחקר חדש שפורסם בכתב העת Science מציג תובנות מעניינות לגבי הבסיס הגנטי של איבוד הזנב במהלך האבולוציה של בני אדם וקופי אדם. איבוד הזנב התרחש לפני כ-25 מיליון שנה, כאשר השושלת של בני האדם וקופי האדם התפצלה מזו של הקופים הקדומים. החוקרים זיהו החדרה של אלמנט AluY ספציפי לאינטרון של הגן TBXT כאירוע מפתח שיכול להסביר את איבוד הזנב.

החוקרים הראו שאלמנט ה-AluY הזה יוצר אינטראקציה עם אלמנט AluSx1 קדום יותר הנמצא באוריינטציה הפוכה באינטרון השכן. אינטראקציה זו גורמת לאירוע חיתוך חליפי ייחודי לקופי אדם שמייצר איזופורם חסר של החלבון TBXT. כדי לבדוק את השפעתו של איזופורם זה, החוקרים יצרו עכברי מודל שמבטאים אותו ביחד עם האיזופורם המלא של הגן.

תוצאות המחקר הראו שעכברים המבטאים את שני איזופורמי Tbxt מפתחים זנב קצר מאוד או חסר לחלוטין, בהתאם ליחס בין האיזופורמים. ממצאים אלה תומכים בהשערה שאיזופורם חסר האקסון של Tbxt מספיק כדי לגרום לאיבוד הזנב. יתרה מכך, ביטוי יתר של איזופורם זה גורמת גם לפגמים בסגירת צינור העצבים אצל העכברים, ממצא המעלה את האפשרות שאיבוד הזנב באבולוציה של בני האדם כרוך בעלות אדפטיבית של סיכון מוגבר לפגמי לידה. 

המחקר מספק תובנות מעניינות לגבי האופן שבו אלמנטים ניידים בגנום יכולים להשפיע על תכונות מורכבות באבולוציה של יונקים. ייתכן ששינוי גנטי זה תרם לאיבוד הזנב בקופי האדם, אם כי ייתכנו גם שינויים גנטיים נוספים שפעלו יחד איתו כדי לייצב את הפנוטיפ של היעדר זנב חיצוני.

המחקר בודק את השפעתו של האיזופורם החסר על גנים ידועים כמטרות של Tbxt שחשובים להתפתחות הזנב והגוף האחורי. ניתוח של פרופיל הביטוי הגנטי בתאי גזע עכבריים מראה שקיימים הבדלים משמעותיים ברמות הביטוי של גנים אלה כאשר מבטאים גם את האיזופורם הקצר וגם את האיזופורם המלא.

החוקרים משערים שהאיזופורם הקצר עשוי ליצור גרסה מקוצרת של גורם השעתוק Tbxt עם פונקציונליות שונה. אולם נדרש מחקר נוסף כדי להבין טוב יותר את המנגנון המדויק שבו איזופורם זה פועל, וכיצד הוא תורם לאיבוד הזנב. 

בנוסף, המחקר מראה שהחדרת אלמנט ה-AluY לגנום יכולה לגרום גם לפגמי לידה חמורים כמו אי-סגירת צינור העצבים. לכן ייתכן שאיבוד הזנב באבולוציה של האדם כרוך במחיר אדפטיבי מסוים שממשיך להשפיע על בריאות האדם גם כיום. המחקר נותן תובנות חשובות לגבי הקשר בין שינויים גנטיים לבין התפתחות תכונות מורכבות ביונקים.

למאמר המדעי

עוד בנושא באתר הידען:

תגובה אחת

  1. יאיר לפיד לא איבד את הזנב.
    ראש ממשלה בלי תעודת בגרות לאומית ההייטק, בושה!!!!!!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.