סיקור מקיף

לראשונה – בכירי החוקרים בעולם של דנ"א עתיק ניסחו קוד אתי בינלאומי

הגידול המשמעותי בעשורים האחרונים במחקר של דנ"א עתיק, הממוצה משרידים אנושיים, כמו גם השפעתו על הארכאולוגיה ותחומים אחרים, יצרו צורך בפיתוח תקנים אתיים ייעודיים שינחו את העוסקים במלאכה

לקיחת דגימת DNA משלד עתיק המחשה: depositphotos.com
לקיחת דגימת DNA משלד עתיק המחשה: depositphotos.com

לראשונה בעולם, צוות מומחים בינלאומי בהשתתפות חוקרת מאוניברסיטת תל אביב ניסחו את הקוד האתי למחקר של דנ"א עתיק. החוקרים הסבירו כי הגידול המשמעותי בעשורים האחרונים במחקר של דנ"א עתיק, הממוצה משרידים אנושיים, כמו גם השפעתו על ארכאולוגיה ותחומים אחרים, יצרו צורך בפיתוח תקנים אתיים ייעודיים שינחו את העוסקים במלאכה.

בניסוח הקוד האתי השתתפו 64 חוקרים בינלאומיים מדיסציפלינות שונות – ארכאולוגיה, אנתרופולוגיה, אוצרות, ארכאו-גנטיקה ופלאו-גנטיקה – מ-31 מדינות שונות. קבוצת החוקרים כללה גם את האנתרופולוגית והפלאו-גנטיקאית ד"ר ויויאן סלון מהפקולטה לרפואה וממרכז דן דוד לחקר תולדות האדם באוניברסיטת תל אביב. הקוד האתי פורסם לאחרונה בעיתון היוקרתי Nature.

ד"ר סלון מסבירה כי למחקר דנ״א עתיק יש אספקטים ייחודיים, המעלים את הצורך ברגולציה אתית – ראשית, לבחינת מוצא בעבר יכולות להיות השלכות חברתיות ופוליטיות כיום, ושנית, העובדה שעבודת דנ״א קדום עוסקת באנשים שחיו בעבר שיש לכבדם. רוב המקורות שעניינם אתיקת דנ"א עתיק, נכתבו עד כה מנקודת מבטם של חוקרים העוסקים בהשפעות על קהילת הילידים האמריקאית, אשר סבלה מהיסטוריה קשה של ניצול קולוניאלי ע"י צאצאי האירופאיים. בהסתמך על כך, נכתבו מספר מאמרים המציעים כי החלטות לגבי כיווני המחקר העתידיים בנושא זה, תיקבענה בעצה אחת עם צאצאי הקהילה הילידית וכי יש לבקש רשות מפרנסי הקהילה לצורך המחקר על שלביו השונים. ההצעה הייתה להרחיב גישה זו לא רק לתחומי ארה"ב.

לדבריה, היבט זה עשוי לעורר לעתים דילמות מחקריות לא פשוטות שכן לא לכל האוכלוסיות בעבר ישנם צאצאים כיום, וגם אם ישנם, לא כל קהילה נוכחית המהווה נצר של קהילה עתיקה, חשה קשר כלשהו לאבותיה הקדומים.

לצד זאת, הקוד האתי כולל, בין היתר, עמידה בכל התקנות והרגולציות החלות במקומות במסגרתם מתנהל המחקר, ובהם נמצאו השרידים האנושיים, לרבות צמצום ככל הניתן של הנזק הנגרם במחקר לשרידים האנושיים. כמו כן החוקרים הסכימו כי יש לחתור לשיתוף פעולה עם בעלי עניין אחרים במחקר, כולל צאצאי קהילות מקומיות וחוקרים מקבילים בתחומים שונים, ולכבד את נקודת המבט שלהם.

ד"ר סלון אומרת: "הקווים המנחים שאנו מציעים מקיפים את כל חלקי המחקר השונים, החל משלב התכנון, דרך הדגימה עצמה ושיתוף הנתונים והתוצאות, ועד לתקשורת עם עמיתינו העוסקים בחקר שרידים אנושיים עתיקים ועם הקהל הרחב. מדובר בפרויקט חובק עולם שנולד במפגש וירטואלי לפני כשנה, בו הסתמנה הסכמה רחבה על הצורך ברגולציה אתית של התחום, שרק הולך ומתפתח, והתוצר כאן לפנינו. בתקווה שיהיה בעל אימפקט משמעותי, המאמר מתורגם בימים אלה לעשרות שפות – כולל לשפה העברית".

ד"ר סלון מוסיפה: "כזכור, חוקרים מהמכון לאנתרופולוגיה ע"ש שמוניס וממרכז דן דוד לחקר תולדות האדם הובילו לאחרונה את המחקר פורץ הדרך שגילה את האדם הקדמון באזור מפעל נשר רמלה. בזכות התשתית שהונחה כאן להרחבת שיתוף הפעולה האינטר-דיסציפלינרי בעולם חקר הדנ"א העתיק, יתאפשר לנו למקסם את ההישגים המדעיים בנושא זה, בארץ ובעולם."

למאמר המדעי

עוד בנושא באתר הידען:

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן