סיקור מקיף

חוסר חמצן (היפוקסיה) הורג את החיים בים

בעבר כבר התיחסתי להשפעת ההתחממות העולמית על האוקינוסים. אחד הסמנים לשינויים המשמעותיים שקורים לאוקינוסים הוא הירידה בריכוזי החמצן שבמים, ירידה שפוגעת במערכת הימית. פגיעה בשרשרת המזון ובמחזורי החיים

איזורים מתים בדלתת המיסיסיפי בקיץ. צילום: נאס"א
איזורים מתים בדלתת המיסיסיפי בקיץ. צילום: נאס"א

בעבר כבר התיחסתי להשפעת ההתחממות העולמית על האוקינוסים. אחד הסמנים לשינויים המשמעותיים שקורים לאוקינוסים הוא הירידה בריכוזי החמצן שבמים, ירידה שפוגעת במערכת הימית. פגיעה בשרשרת המזון ובמחזורי החיים.

בחופי האוקינוסים מופיעים (בעקבות ירידת ריכוז חמצן במים) אלפי סרטנים מתים, אליהם מצטרפים קיפודי-ים, שושנות-ים ואחרים שמכסים את הקרקעית ומהווים מצע מזון לבקטריות, הבקטריות מיצרות רעלים שהורגים חיות נוספות וכך נוצרת מחזוריות קטלנית.

מצב של ריכוז חמצן נמוך קיים (תמיד) במעמקי האוקינוס, אלא שבתקופה האחרונה איזורים בהם חסר חמצן מתרחבים לעמוד המים העליון וליותר מדפים יבשתיים, בגלל ההתחממות העולמית נוצרת שכבת מים חמה על פני האוקינוסים, המים החמים בעמוד המים העליון מהווים "מכסה" שמונע מחזוריות טבעית, זרמים מחזוריים היו "מרימים" מים (עניים בחמצן) מהמעמקים , על פני השטח המים שבאים במגע אם האוויר ממיסים חמצן ומועשרים. בגלל ה"מכסה" שיוצרים המים החמים נעצרת המחזוריות ונוצרים איזורים בהם חוסר החמצן גורם ל"איזורים מתים".

מחזור רוחות שדחף מים מהחוף לתוך האוקינוס גרם ל"שאיבת" מי-עומק לפני השטח, אלה מים עניים בחמצן אבל עשירים בחמרי מזון, חמרי מזון שמאפשרים פריחת פיטופלנקטון, כאשר הפיטופלנקטון שוקע נוצר רקב, תהליך בו ניצרך חמצן, כלומר חמצן מוצא מהמים.

עם חילופי העונות מתהפך כיוון הרוחות שנושבות לכוון החוף, היפוך מחזורי שממתן את גידול ושקיעת הפיטופלנקטון, מסתבר כי מאז 2002 מופר התהליך העונתי, הרוחות אינן חזקות דיין כדי לדחוף ולפזר את שכבת המים שהועלתה מהעומק, אין פיזור לכן אין ספיגת חמצן. הפרה שחוקרים מיחסים להתחממות העולמית, הפרה ש(שוב) גורמת לחסר בחמצן במים.

האיזורים בהם מתרחש התהליך הם: באוקינוס השקט – מול חופי ארה'ב ומול חופי פרו וצ'ילי, באוקינוס האטלנטי – מחופי פורטגל ועד נמיביה ודרא"פ, אלה הם גם האיזורים שנחשבו לעשירים ביותר בדגה, נחשבו (בעבר) שכן בגלל ההיפוקסיה בשילוב עם דייג פראי, הולכות ומיתדלדלות כמויות הדגים.

עד היום ייחסו את האיזורים המתים לחמרי מזון/דישון שהובלו לים משדות חקלאות ומביוב, היום מתברר כי בשטחים נרחבים בהם אותרו איזורים מתים אלה נוצרו בגלל גורמים אקלימיים כלל עולמיים, כלומר בגלל ההתחממות העולמית.

מי שבדק את הנושא הוא האוקיאנוגרף גרגורי ג'ונסון Gregory Johnson ‫-‬ National Oceanic and Atmospheric Administration in Seattle. לדבריו ישנם מקומות בהם ב25 השנים האחרונות נפלה רמת החמצן ב 20%, ירידה שלדבריו מנבאת נפילה של 35% בשנים הבאות.

ככל שתמשיך ההתחממות ירד ריכוז החמצן במי האוקינוסים. בנתיים ניצפה "איזור מת" בים הבלטי, איזור ששיטחו עשרות קמ'ר מכוסה באצות (רעילות). "פריחת" אצות על פני שטחים מצומצמים היא תופעה טבעית שמתרחשת מפעם לפעם, אלא שבעקבות חילחול וזרימת חמרי דישון / מזון שמגיעים משדות חקלאיים מתרחבת וגדלה ה"פריחה" שיוצרת איזורים נירחבים בהם החמצן "ניגזל" ע"י האצות, ריכוז החמצן במים יורד עד כדי כך שכל מי שאינו בורח מת.

על פי דיווחים עכשוויים מלבנון רוב הנהרות שזורמים לים התיכון ‫"‬אוספים" בדרכם ביוב גלמי ואשפה, לכן רב הסיכוי כי בקרוב ‫"‬יפרחו" איזורים מתים נרחבים בסביבתנו המידית.

המשך התחממות יביא לערכים נמוכים והולכים ברמות החמצן באוקינוסים, ואם עד היום יחסו את האיזורים המתים בעיקר לשפכים מחקלאות וביוב מסתבר כי יותר ויותר איזורים מתים נוצרים בגלל חוסר חמצן (כרוני) במים. הניפגעים ראשונים הם "שוכני המעמקים" שאינם יכולים לברוח מספיק מהר, אבל גם שוכני עמוד המים המרכזי שמצליחים לברוח נפגעים שכן הבריחה מסיטה את להקות הדגים ממסלולי נדידה ומשפיעה על זמני הגעה לאיזורי הטלה.

מינים כמו מדוזות ותמנונים אינם מושפעים (או מעדיפים) מרמות חמצן נמוכות ואכן יש התפוצצות אוכלוסין של מדוזות (בחופי יפן) ותמנונים (בחופי מקסיקו).

השפעה נוספת יש לתנועת המים הדלים בחמצן כלפי פני האוקינוסים. ד"ר קודיספולי Dr. Codispoti מ-UMCES Horn Point Laboratory מסביר כי ‫"‬הסביבה הימית מייצרת תחמוצת-חנקן (תח"ח), כאשר יש פחות חמצן במים מייצרים חיידקים כמויות גדלות והולכות של תח"ח קרוב לפני השטח, באור השמש מתגברת פעילות הפיטופלנקטון, בחוסר חמצן נוצר מצב "חינקון" (denitrification) מצב בו מוצא חנקן מהסביבה, מתרכב עם חמצן ונפלט לאטמוספירה, מצב בו עולה ייצור התח'ח עד פי עשרת אלפים מהייצור במצב רגיל."

‫"‬במצב של ריכוז חמצן רגיל נוצרת באוקינוסים כמחצית מכמות התח"ח העולמית, תח'ח מהווה גאז חממה, במצב של חינקון התוספת מתעצמת (מאיזורים מתים)" כלומר : אם הגורם לחוסר חמצן הוא התחממות, הרי האיזורים המתים מיצרים גאז חממה שמתגבר את ההתחממות.

תח"ח פוגעת גם בשכבת האוזון, מדידות איזוטופים הראו כי: ב-400 אלףהשנים האחרונות היתה הקבלה בין עלית הדת"פ לעלית תח"ח באטמוספירה, פעילות אנושית גורמת לעלית הדת"פ, פעילות אנושית וההתחממות גורמת לאיזורים מתים שמייצרים תח'ח שגורמת להתחממות, וכך סובב הגלגל.

בעבר התברר כי : בעקבות עלית רמת הדת"פ (וגאזי חממה אחרים) באטמוספירה וספיחתם ע"י האוקינוסים, עולה חומציות המים – חומציות שפוגעת בחיים הימיים. עודף חומציות וחוסר בחמצן פוגעים בסביבה הימית ומסכנים את קיומה.

עכשיו מסתבר כי יש גורם (שלילי) נוסף, היפוקסיה משפיעה על הסביבה הימית ועל מערך המזון במים, עכשיו גם ברור שההיפוקסיה "תורמת" לפגיעה בשכבת האוזון ולהתחממות.מה תהיה התוצאה הסופית … ?

בעבר התייחסתי לאפשרות של "דישון" האוקינוסים בברזל כדי לתגבר התפתחות פיטופלנקטון שיספוג דת"פ מהאטמוספירה ע"י הטמעה, התיחסתי גם לצורך לבדוק ביסודיות את מכלול ההשפעות של דישון בברזל,עכשיו מתבהרת התמונה ומתבררת השפעה שלילית, ב-Proceedings of the National Academy of Science מתפרסם מחקר שמראה כי המין שיתרבה בעקבות הדישון, המין שמתרבה יותר ככל שעולה הטמפרטורה, יהיה Pseudonitzschia, (פס"ד), כלומר ל"פס'ד" יש יתרון במים חמים עשירים בברזל. ה"פס"ד" הוא מין פיטופלנקטון שמייצר חומצה רעילה – omoic acid, רעל עצבים שיתפזר במעלה שרשרת המזון ויגרום להרג של דגים, יונקים ימיים ועופות, שכן ככל שעולים בשרשרת המזון, עולה ריכוז הרעל.

מאחר ובמי-חופים גבוה ריכוז הברזל, ידועים מקרים בהם התרבה ה "פס'ד," עד כי הופסק הדייג באיזורים נרחבים, אזורים בהם היתה פריחה של ה"פס'ד" הרעיל, במספר מקרים הורעלו ומתו אנשים שאכלו דגים שנידוגו באיזור.

את המיזמים לדישון בברזל דוחפות חברות פרטיות בנסיון לסחור בדת"פ בעקבות הממצאים האחרונים יש חברות שעצרו את המיזם. יש כאלה שהשהו עד לבירור נוסף, אבל יש גם מי שממשיך בטענה כי : "לטובת הסביבה וכדי למתן את ההתחממות העולמית יש לדשן את האוקינוסים בברזל, דישון שיתגבר את גדילת הפיטופלנקטון שיספוג/יקזז דת"פ מהאטמוספירה". חשוב לדעת ולהבין כי לכל התערבות ב"כימיה של האוקינוסים" יש השפעות שלפעמים נסתרות ולא תמיד חיוביות, לכן, לפני שמשנים סידרי עולם ראוי ונכון להחזיר את הסדר על כנו, כלומר, לעשות הכל כדי להפחית את הפליטות.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

9 תגובות

  1. אסף רוזנטל, הגיע הזמן לקחת השתלמות בתחביר למתחילים. מומלץ במיוחד להתחיל מכללי הפיסוק. סמוך עלי – זה רק יעזור לך.

  2. הנה מאמר של ראש החוג לגיאופיזיקה ומדעים פלנטאריים בתל אביב:

    http://geophysics.tau.ac.il/images/stories/articles/global-warming.pdf

    סיכום שמתבסס על מסקנותיהם של מדענים בארץ (כולל פנחס אלפרט וניר שביב)

    http://www.actcool.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/GWREPORT.pdf

    ועוד קישור לסיכום דעותיהם של מספר מדענים:

    http://www.sviva.gov.il/Enviroment/Static/Binaries/mechkarim/kliot_6-103_1.pdf

  3. לאיתי
    ד"ר אסף רוזנטל ופר' ניר שביב הם ברי פלוגתא ידועים וותיקים בסוגיית התחממות האטמוספרה וכדה"א. הבעיה היא שכל אחד מהם בא מדיסיפלינה שונה. האחד-ביולוג, השני-פיזיקאי. אמנם לכאורה ההיגיון הצרוף אומר שהאמת היא אחת ולא תלויה בהשכלתו של הטוען ואולם, נראה כי לפי שעה חילוקי הדעות הקיימים אכן מושפעים מתחום השכלתם של הטוענים. יחד עם זאת יש להדגיש כי חילוקי הדעות הם לא לגבי עצם התחממות כדה"א אלא, באשר לגורמים לה ומשקלו היחסי של כל גורם.

  4. רעל העצבים בפסקה השלישית מהסוף הוא domoic acid.

  5. איתי, בדיוק הדבר קורה כאשר ייצור הפחמן הדו חמצני ע"י האנושות גדל באופן מדהים בעשרות שנים האחרונות.
    אכן מקריות מדהימה.

  6. מה לגבי הטענה כי קרנים קוסמיות משפיעות על האקלים ע"י יצור עננים? נראה כי השפעתם גדולה בהרבה מהשפעתו של הפחמן הדו חמצני וגם תואמת את הנתונים שהצטברו לדבי התחממויות מאות רבות של מליוני שנים, נראה כי הפרסומים בנושא זה משכנעים מאוד, ראה את עבודתו של ניר שביב.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן